התורה אינה בחירה, היא ניתנה כחובה, אלא שעם-ישראל קיבל אותה בשמחה, מפני שהוא הבין שהיא הדרך לחיות חיים טובים ומאושרים בעולם-הזה, וגם לזכות לחיי הנצח בעולם-הבא.
מטרת המדרש היא ללמד שהתורה אינה בחירה לאדם, אלא כל יהודי שנולד לאם יהודיה חייב במצוות התורה, ואינו יכול לבחור אם להיות יהודי או לא.
וזה כדי שלא יבואו כל מיני חכמים בעיניהם וילמדו מפשטי הכתובים כאילו עם ישראל בחר לקבל את התורה, והוא יכול עתה לבחור שלא לקבל אותה.
כלומר, לא הייתה בחירה לעם ישראל בקבלת התורה גם במדבר סיני, אך בכל זאת קיבלנו אותה בשמחה ובאהבה. ולמה הדבר דומה? לאדם אשר ממלא את ציווי ה' בשמחה ובאהבה, הוא בוחר ללכת בדרכי ה' אף שהוא גם מחויב ללכת בהם.
אני מציע לך לקרוא את מאמרי הרב אדיר על רש״י (א׳ עד מד׳) מפני שמעבר להבנת המהות האמיתית של משלי חז״ל ניתן ללמוד במאמרים אלו על יסודות הדת שעליהם מפרט הרב כשמוכיח את טמטומו של רש״י.
שנית, מדוע הנך מתעסק באגדות חז"ל שטרם הבנת את יסודות הדת? וברור כשמש שאינך יודע כיצד להתייחס לאגדות הללו, יש להתייחס אליהן בעין ביקורתית, אין הם תורה מסיני, גם אומר שיש לעיין רק במהדורות מסוימות מהימנות ורק לאחר שצברת חכמה רבה בתורה.
"'ויתיצבו בתחתית ההר' א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם. א"ר אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא."
ישר כוח, תודה רבה על ההסברה.
התורה אינה בחירה, היא ניתנה כחובה, אלא שעם-ישראל קיבל אותה בשמחה, מפני שהוא הבין שהיא הדרך לחיות חיים טובים ומאושרים בעולם-הזה, וגם לזכות לחיי הנצח בעולם-הבא.
לא הבנתי, האם עמ"י שהיו בהר סיני כן נכפו או לא.?
ואם עמ"י קיבלו את התורה מאהבה איך זה מסתדר עם זה שכפו עליהם?
האם ניתנה למישהו מעם ישראל אפשרות שלא להשתתף במעמד הר סיני?
אז הקב"ה כן כפה על עמ"י במעמד הר סיני? (למרות שהם קבלוה בשמחה ובאהבה)
מטרת המדרש היא ללמד שהתורה אינה בחירה לאדם, אלא כל יהודי שנולד לאם יהודיה חייב במצוות התורה, ואינו יכול לבחור אם להיות יהודי או לא.
וזה כדי שלא יבואו כל מיני חכמים בעיניהם וילמדו מפשטי הכתובים כאילו עם ישראל בחר לקבל את התורה, והוא יכול עתה לבחור שלא לקבל אותה.
כלומר, לא הייתה בחירה לעם ישראל בקבלת התורה גם במדבר סיני, אך בכל זאת קיבלנו אותה בשמחה ובאהבה. ולמה הדבר דומה? לאדם אשר ממלא את ציווי ה' בשמחה ובאהבה, הוא בוחר ללכת בדרכי ה' אף שהוא גם מחויב ללכת בהם.
אני מציע לך לקרוא את מאמרי הרב אדיר על רש״י (א׳ עד מד׳) מפני שמעבר להבנת המהות האמיתית של משלי חז״ל ניתן ללמוד במאמרים אלו על יסודות הדת שעליהם מפרט הרב כשמוכיח את טמטומו של רש״י.
אז אולי תזסביר לי איך להתייחס אליהם, ברור שאני יודע שלא צריך להתייחס עליהם ברצינות אבל אני לא מבין מה המשמעות הנסתרת פה.
במקום להגיד לי בהתנשאות שאני לא מבין אולי תסביר לי במה אני טועה, ואם יועיל בטובך להפנות אותי למקור שיוכל ללמד אותי על "יסודות הדת".
תגיד לי, מדוע לא הוספת את המודעה לאורייתא בהמשך?
שנית, מדוע הנך מתעסק באגדות חז"ל שטרם הבנת את יסודות הדת? וברור כשמש שאינך יודע כיצד להתייחס לאגדות הללו, יש להתייחס אליהן בעין ביקורתית, אין הם תורה מסיני, גם אומר שיש לעיין רק במהדורות מסוימות מהימנות ורק לאחר שצברת חכמה רבה בתורה.
כן בטח, אבל מה המדרש הזה מנסה להגיד לנו. שעמ"י נכפו לקבל את התורה?
קודם כל, אתה מבין שמדובר במדרש?
"'ויתיצבו בתחתית ההר' א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם. א"ר אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא."
מסכת שבת דף פח' ע"א
תביא מקור לדבריך!