קראתי מאמר שכתב מתי ליבליך, שכותרתו "חויה מיסטית או התקף שיגעון".
נראה לי שהדברים שנכתבו שם יכולים להסביר כל מיני סיפורים שצפו במהלך ההסטוריה על השגות רוחניות וכתיבת ספרים מלאי תוכן מיסטי. [האמת שהתעוררתי לנושא זה אחרי שאחד מחברי שיתף אותי ב'חויה רוחנית' שקרתה לו בעבר. הוא התעסק בכתביו של אברהם אבולעפיא וביצע כמה מה'טכניקות' המובאות שם כדי להשיג השגה רוחנית. אחרי שהוא ניסה זאת פעם ראשונה, הוא מתאר שכאשר היה קורא בספר הכתב השתנה לכל מיני צבעים מרהיבים. אמנם אחרי חויה זו הוא לא המשיך לעסוק בכך יותר. ומשום מה הדברים עולים בקנה אחד עם הנאמר לקמן].
וזה מקצת הדברים שהובאו שם (ניתן למצוא את המאמר בחיפוש בגוגל)...
"בשנים האחרונות, חל גידול עצום במספר האנשים בישראל הנחשפים לאימון רוחני מסוגים שונים. יש היצע רב של סדנאות, מורים ומטפלים העוסקים בשיטות רוחניות. בחרתי לעסוק במשברים העשויים לעלות בסיטואציה המיוחדת של ריטריט מדיטציה אינטנסיבי. מצב שבו לוקח אדם על עצמו להיות בשתיקה ולשבת במדיטציה למשך פרקי זמן שעשויים להימשך בין יום לכמה חודשים או אפילו שנה...
אחד הנושאים המרכזיים שבו עוסקת הפסיכולוגיה הטרנספרסונאלית הוא ההבדל שבין מחלות נפש ומצבים מיסטיים. התפיסה החדשה טוענת שחוויות רוחניות הן חוויות רצויות וחשובות ואינן סימפטום של מחלה נפשית.
ההתייחסות הפסיכולוגית המקובלת לכל חוויה רוחנית עזה כאל תופעה פתולוגית יוצרת אבסורד אותו היטיב לתאר הפסיכיאטר גרוף בזמן לימודי אצלו. הוא נהג לתת כדוגמה את התרבות האמריקנית: זוהי חברה שבה הפוליטיקאים אינם מהססים להישבע בשם הברית החדשה ולדבר על ערכי הנצרות, אבל אם מישהו יספר על חווית מפגש עם אלוהים, מיד יאשפזו אותו וירשמו לו תרופות נגד הזיות.
התעוררות הקונדליני או מאניה-דיפרסיה? פגשתי את נועם (שם בדוי), בן ארבעים, בבית אימו המוקף עצים. עברה יותר משנה מאז חזר מריטריט מדיטציה בן חמישה ימים שארגנה "עמותת תובנה". זאת היתה החשיפה הראשונה שלו למדיטציה. ארבעה ימים לאחר החזרה מריטריט המדיטציה האינטנסיבי הוא אובחן בידי הפסיכיאטר כסובל ממאניה דיפרסיה. נועם מספר לי כיצד אחרי הערב הראשון שכלל כשלוש שעות מדיטציה, הוא חזר לחדרו, התחיל לכתוב ולא ישן כל הלילה. בהמשך הריטריט כתב כשבעים עמודים של מחשבות שרצו במוחו במהירות, בכתב שהשתנה מרגע לרגע. הוא לא ישן כמעט בכלל, וחווה בגוף תחושות של אנרגיה בכמויות אדירות. הוא גילה רגישות אדירה לצלילים, שגרמו אצלו לשינויים במצב המודעות. בנוסף לכך, הרגיש נועם שהוא חווה את האנרגיה של העולם בצורה מאוד חזקה. "בסוף המדיטציה של היום הראשון התחלתי לראות צבעים. סגול-כחול עם מסגרות, ממש ריחוף. הרגשתי את האנרגיות זורמות מכפות הידיים שלי כלפי מעלה, מתחברות חזרה לקצה העליון של ביצת האנרגיה, ושני מעגלי אנרגיה מצד ימין וצד שמאל. זה היה מלווה בבלבול עמוק. לא קלטתי אם אני חש משהו ממשי, או שהכל בדמיון. בשלב זה הבנתי איך נוצרת ביצת אנרגיה מסביב לאדם. היתה לי תחושה של המון כוח, זרמים פיסיים בגוף, התעוררות. משהו מאוד ברור ומחייה. הדבר המשונה הוא שזה ממש כמו תחושה של טראומה אחרי תאונה. הגוף שלך מגיב עם הרבה מאוד אדרנלין, הרבה מאוד פעילות. המחשבות היו יותר מהירות ויותר ממוקדות. בסוף הריטריט הרגשתי מאוד טוב. פשוט הייתי מחובר אחרת לעולם ולעצמי. התחושה הכי חזקה היתה שאני פשוט חייב להמשיך במסע הזה." תיאוריו של נועם מתאימים לתיאורים של התעוררות הקונדליני, סוג מאוד נפוץ של Spiritual Emergency במערב. ד"ר ברנט קורטרייט, חוקר בפסיכולוגיה קלינית ומדריך מטפלים במשבר רוחני, מתאר את התהליך בספרו:
"התעוררות הקונדליני היא הסוג הידוע ביותר של משבר רוחני. בכתבים ההודים הקונדליני מתוארת כאנרגיה רוחנית הנמצאת במצב רדום בבסיס עמוד השדרה. כשהיא מתעוררת היא עולה כנחש במעלה עמוד השדרה, פותחת את הצ´אקרות, או מרכזי האנרגיה... התהליך מלווה בטיהור שהוא הבסיס לרוב הקשיים המקושרים להתעוררות הקונדליני. הטיהור מתרחש ברמות הפיסיות, הפסיכולוגיות והרוחניות... חווית האנרגיה הזורמת במעלה הגוף מאוד נפוצה. לפעמים האנרגיה הזאת עדינה ומלאת אושר ולפעמים היא פרץ חזק של אנרגיה אינטנסיבית שמכניסה את האדם להלם ולאימה. הרבה פעמים, מתרחשות תזוזות ספונטאניות בגוף. זה עשוי לכלול רעידות, התכווצויות, ותנועות שחוזרות על עצמן... "כדי להסביר את התופעה אפשר לדמות אותה לצינור מים בגינה הקופץ מסביב כאשר מפעילים את המים בזרם חזק מדי. אותו לחץ מים לא היה יוצר את הקפיצות הללו אם הצינור היה רחב יותר. באותה צורה, כאשר אנרגיית הקונדליני ´מרחיבה´ את ערוצי האנרגיה ומסלקת את החסימות, התופעות נפסקות." בזמן הריטריט הרגיש נועם שהוא יכול להכיל את החוויה. הוא דיבר עם המורים, אבל לא הזכיר את עוצמת האנרגיה שהוא חש. לאחר שחזר הביתה, המשיכו התופעות בצורה חזקה. הוא הפסיק לאכול בשר, הפסיק לעשן ולשתות. מחד, הוא היה מאושר ומלא באנרגיה ומאידך - עייף ומבולבל. במשבר רוחני, פעמים רבות מתעורר הקושי לאחר הריטריט, כאשר האדם מוצא את עצמו חוזר ל"חיים הרגילים". לפתע, אין לו קשר למורה והוא נמצא במגע עם סביבה שאינה מבינה לרוב את משמעות החוויה. כך נוצרת סיטואציה של משבר. שינויי תזונה והרגלים והמשך המדיטציה, מעצימים את התופעות האנרגטיות. בעיה נוספת לאחר החזרה היא הירידה ההדרגתית של רמות האנרגיה. התופעה של ירידת רמת האנרגיה היא טבעית ורגילה, אך כאשר האדם אינו מודע לכך היא עשויה להתפרש כדיכאון...
"הרגשתי שבמצבי אני כבר לא יכול לתקשר עם הסביבה הרגילה כמו פעם," מספר נועם. "אני במקום אחר. ואז יש את הירידה, אתה עוזב את הקטע האנרגטי הזה, אתה חוזר לעולם הרגיל ומהבחינה הזאת יש פרידה, יש איזשהו עצב."...
ארבעה ימים לאחר סיום הריטריט, הלך נועם לפסיכיאטר שאיבחן אתו כסובל ממאניה דפרסיה ורשם לו תרופות. האבחנה המוטעית של משבר רוחני כמחלת נפש היא שכיחה ביותר. רוב הפסיכולוגים אינם מכירים או מאמינים ברלבנטיות של התעוררות רוחנית להתפתחות האנושית..."
התשובה היא רפואת הנפש לא במובן של ריפוי פסיכיאטרי, אלא במובן של טהרת הנפש מעוונותיה. כל השב בתשובה שלמה אפילו ביום מותו - תשובתו מתקבלת.
הייסורין הם תוצאה של העוונות, כך שאם אדם שב בתשובה וחדל מעוונותיו, ייתכן מאד שסאת ייסוריו תקוצר בשלל דרכים אפשריות, שהרי הוא לא מוסיף ללכת בדרכי הרשע. אם תאבו ושמעתם -- טוב הארץ תאכלו, ואם תמאנו ומריתם -- חרב תאוכלו. עיקרון השכר והעונש מאד יסודי בתורת משה ומופיע כבר בשמע ישראל.
ברם, אין אנו יודעים את השיקולים המדויקים לכך ולעולם לא נדע.