קראתי מאמר שכתב מתי ליבליך, שכותרתו "חויה מיסטית או התקף שיגעון".
נראה לי שהדברים שנכתבו שם יכולים להסביר כל מיני סיפורים שצפו במהלך ההסטוריה על השגות רוחניות וכתיבת ספרים מלאי תוכן מיסטי. [האמת שהתעוררתי לנושא זה אחרי שאחד מחברי שיתף אותי ב'חויה רוחנית' שקרתה לו בעבר. הוא התעסק בכתביו של אברהם אבולעפיא וביצע כמה מה'טכניקות' המובאות שם כדי להשיג השגה רוחנית. אחרי שהוא ניסה זאת פעם ראשונה, הוא מתאר שכאשר היה קורא בספר הכתב השתנה לכל מיני צבעים מרהיבים. אמנם אחרי חויה זו הוא לא המשיך לעסוק בכך יותר. ומשום מה הדברים עולים בקנה אחד עם הנאמר לקמן].
וזה מקצת הדברים שהובאו שם (ניתן למצוא את המאמר בחיפוש בגוגל)...
"בשנים האחרונות, חל גידול עצום במספר האנשים בישראל הנחשפים לאימון רוחני מסוגים שונים. יש היצע רב של סדנאות, מורים ומטפלים העוסקים בשיטות רוחניות. בחרתי לעסוק במשברים העשויים לעלות בסיטואציה המיוחדת של ריטריט מדיטציה אינטנסיבי. מצב שבו לוקח אדם על עצמו להיות בשתיקה ולשבת במדיטציה למשך פרקי זמן שעשויים להימשך בין יום לכמה חודשים או אפילו שנה...
אחד הנושאים המרכזיים שבו עוסקת הפסיכולוגיה הטרנספרסונאלית הוא ההבדל שבין מחלות נפש ומצבים מיסטיים. התפיסה החדשה טוענת שחוויות רוחניות הן חוויות רצויות וחשובות ואינן סימפטום של מחלה נפשית.
ההתייחסות הפסיכולוגית המקובלת לכל חוויה רוחנית עזה כאל תופעה פתולוגית יוצרת אבסורד אותו היטיב לתאר הפסיכיאטר גרוף בזמן לימודי אצלו. הוא נהג לתת כדוגמה את התרבות האמריקנית: זוהי חברה שבה הפוליטיקאים אינם מהססים להישבע בשם הברית החדשה ולדבר על ערכי הנצרות, אבל אם מישהו יספר על חווית מפגש עם אלוהים, מיד יאשפזו אותו וירשמו לו תרופות נגד הזיות.
התעוררות הקונדליני או מאניה-דיפרסיה? פגשתי את נועם (שם בדוי), בן ארבעים, בבית אימו המוקף עצים. עברה יותר משנה מאז חזר מריטריט מדיטציה בן חמישה ימים שארגנה "עמותת תובנה". זאת היתה החשיפה הראשונה שלו למדיטציה. ארבעה ימים לאחר החזרה מריטריט המדיטציה האינטנסיבי הוא אובחן בידי הפסיכיאטר כסובל ממאניה דיפרסיה. נועם מספר לי כיצד אחרי הערב הראשון שכלל כשלוש שעות מדיטציה, הוא חזר לחדרו, התחיל לכתוב ולא ישן כל הלילה. בהמשך הריטריט כתב כשבעים עמודים של מחשבות שרצו במוחו במהירות, בכתב שהשתנה מרגע לרגע. הוא לא ישן כמעט בכלל, וחווה בגוף תחושות של אנרגיה בכמויות אדירות. הוא גילה רגישות אדירה לצלילים, שגרמו אצלו לשינויים במצב המודעות. בנוסף לכך, הרגיש נועם שהוא חווה את האנרגיה של העולם בצורה מאוד חזקה. "בסוף המדיטציה של היום הראשון התחלתי לראות צבעים. סגול-כחול עם מסגרות, ממש ריחוף. הרגשתי את האנרגיות זורמות מכפות הידיים שלי כלפי מעלה, מתחברות חזרה לקצה העליון של ביצת האנרגיה, ושני מעגלי אנרגיה מצד ימין וצד שמאל. זה היה מלווה בבלבול עמוק. לא קלטתי אם אני חש משהו ממשי, או שהכל בדמיון. בשלב זה הבנתי איך נוצרת ביצת אנרגיה מסביב לאדם. היתה לי תחושה של המון כוח, זרמים פיסיים בגוף, התעוררות. משהו מאוד ברור ומחייה. הדבר המשונה הוא שזה ממש כמו תחושה של טראומה אחרי תאונה. הגוף שלך מגיב עם הרבה מאוד אדרנלין, הרבה מאוד פעילות. המחשבות היו יותר מהירות ויותר ממוקדות. בסוף הריטריט הרגשתי מאוד טוב. פשוט הייתי מחובר אחרת לעולם ולעצמי. התחושה הכי חזקה היתה שאני פשוט חייב להמשיך במסע הזה." תיאוריו של נועם מתאימים לתיאורים של התעוררות הקונדליני, סוג מאוד נפוץ של Spiritual Emergency במערב. ד"ר ברנט קורטרייט, חוקר בפסיכולוגיה קלינית ומדריך מטפלים במשבר רוחני, מתאר את התהליך בספרו:
"התעוררות הקונדליני היא הסוג הידוע ביותר של משבר רוחני. בכתבים ההודים הקונדליני מתוארת כאנרגיה רוחנית הנמצאת במצב רדום בבסיס עמוד השדרה. כשהיא מתעוררת היא עולה כנחש במעלה עמוד השדרה, פותחת את הצ´אקרות, או מרכזי האנרגיה... התהליך מלווה בטיהור שהוא הבסיס לרוב הקשיים המקושרים להתעוררות הקונדליני. הטיהור מתרחש ברמות הפיסיות, הפסיכולוגיות והרוחניות... חווית האנרגיה הזורמת במעלה הגוף מאוד נפוצה. לפעמים האנרגיה הזאת עדינה ומלאת אושר ולפעמים היא פרץ חזק של אנרגיה אינטנסיבית שמכניסה את האדם להלם ולאימה. הרבה פעמים, מתרחשות תזוזות ספונטאניות בגוף. זה עשוי לכלול רעידות, התכווצויות, ותנועות שחוזרות על עצמן... "כדי להסביר את התופעה אפשר לדמות אותה לצינור מים בגינה הקופץ מסביב כאשר מפעילים את המים בזרם חזק מדי. אותו לחץ מים לא היה יוצר את הקפיצות הללו אם הצינור היה רחב יותר. באותה צורה, כאשר אנרגיית הקונדליני ´מרחיבה´ את ערוצי האנרגיה ומסלקת את החסימות, התופעות נפסקות." בזמן הריטריט הרגיש נועם שהוא יכול להכיל את החוויה. הוא דיבר עם המורים, אבל לא הזכיר את עוצמת האנרגיה שהוא חש. לאחר שחזר הביתה, המשיכו התופעות בצורה חזקה. הוא הפסיק לאכול בשר, הפסיק לעשן ולשתות. מחד, הוא היה מאושר ומלא באנרגיה ומאידך - עייף ומבולבל. במשבר רוחני, פעמים רבות מתעורר הקושי לאחר הריטריט, כאשר האדם מוצא את עצמו חוזר ל"חיים הרגילים". לפתע, אין לו קשר למורה והוא נמצא במגע עם סביבה שאינה מבינה לרוב את משמעות החוויה. כך נוצרת סיטואציה של משבר. שינויי תזונה והרגלים והמשך המדיטציה, מעצימים את התופעות האנרגטיות. בעיה נוספת לאחר החזרה היא הירידה ההדרגתית של רמות האנרגיה. התופעה של ירידת רמת האנרגיה היא טבעית ורגילה, אך כאשר האדם אינו מודע לכך היא עשויה להתפרש כדיכאון...
"הרגשתי שבמצבי אני כבר לא יכול לתקשר עם הסביבה הרגילה כמו פעם," מספר נועם. "אני במקום אחר. ואז יש את הירידה, אתה עוזב את הקטע האנרגטי הזה, אתה חוזר לעולם הרגיל ומהבחינה הזאת יש פרידה, יש איזשהו עצב."...
ארבעה ימים לאחר סיום הריטריט, הלך נועם לפסיכיאטר שאיבחן אתו כסובל ממאניה דפרסיה ורשם לו תרופות. האבחנה המוטעית של משבר רוחני כמחלת נפש היא שכיחה ביותר. רוב הפסיכולוגים אינם מכירים או מאמינים ברלבנטיות של התעוררות רוחנית להתפתחות האנושית..."
התשובה היא רפואת הנפש לא במובן של ריפוי פסיכיאטרי, אלא במובן של טהרת הנפש מעוונותיה. כל השב בתשובה שלמה אפילו ביום מותו - תשובתו מתקבלת.
הייסורין הם תוצאה של העוונות, כך שאם אדם שב בתשובה וחדל מעוונותיו, ייתכן מאד שסאת ייסוריו תקוצר בשלל דרכים אפשריות, שהרי הוא לא מוסיף ללכת בדרכי הרשע. אם תאבו ושמעתם -- טוב הארץ תאכלו, ואם תמאנו ומריתם -- חרב תאוכלו. עיקרון השכר והעונש מאד יסודי בתורת משה ומופיע כבר בשמע ישראל.
ברם, אין אנו יודעים את השיקולים המדויקים לכך ולעולם לא נדע.
שבוע טוב רב אדיר
לפני כמה ימים, איתמר שאל, האם תשובה וקיום מצוות, הינם רפואה לנפש ולגוף בעלי מום?
האם אפשר לקבל את דעתך.
נאור, שאלת:
"האם אפשר לאבחן את כל סיפורי ההזיות למיניהם, כדוגמת מלאכים ומגידים שנתגלו לכל אותם 'קדושי עליון' על שתים, כמקרים של מאניה דפרסיה או דומה לזה?".
תשובתי:
איני יודע. כל שאני יודע הוא שרובם הם נוכלים ושקרנים במודע, וחלקם הוזי הזיות. האם כל כומרי הנוצרים ושאר נביאי השקר במהלך הדורות שחוו "התגלויות" סבלו ממאניה דיפרסיה? האם יש"ו סבל ממאניה דיפרסיה?
איני יודע, ודומני שאין לדקדק בשוטות וברשעים ובמינים למיניהם, כי אין גבול לשוטות, ואין קץ למינות הזיות ולדמיונות, וככל שהשכל הישר של האדם חלש יותר, כך הוא ייתן משקל רב יותר להזיות ולדמיונות, וייצא מן העולם.
לעניות דעתי ברירת המחדל בימינו היא שמדובר בנוכלים ורשעים, ורק במקרה שמדובר באנשים מחוסרי דעת באופן קיצוני, דהיינו בעלי חולי שכלי אורגני, כגון ישישים חולי אלצהיימר או זקנים בלים תשושי נפש אשר מתומרנים על-ידי בריונים ופושעים, רק אז הייתי מניח שמדובר בחולים במחלות נפש מסוגים שונים.
וגם אם הם חולים עתה, בל נשכח שבזמן שהם היו "בריאים" הם עדיין היו מינים ורשעים ארורים, והרשיעו והתעו את העם אחרי התהו וההבל.
עלינו להיזהר מאד שלא להניח שהם חולים, כי בזה אנחנו למעשה דנים לכף זכות את המינים והמתעים את העם אחרי ההבל, ואסור באיסור חמור לדון את הרשעים הללו לכף זכות, אלא, מצוה וחובה להכיר ברשעותם ולהתייחס אליהם באכזריות.
כי האכזריות כלפי הרשעים הללו רחמים היא בעולם.
לא יעלה על הדעת שהאל יעשה התערבויות כפי שכתוב באיוב, וכמובן שאין קיימת ישות חוץ ממנו (כגון השטן). נראה לי שמטרת הספר הוא לעבות באדם את האמונה שהאל אכן כולו צדק ומשפט, ואף לסייעו לקבל את הדין בהכנעה. בהמשך דבריך תהית מדוע נענש ילד קטן, זה עונש לאביו.
שאלתי הייתה, האם תשובה תועיל לאדם בעל מום, ונראה לי שכן, חוץ ממקרים שהטבע מוכיח אחרת וזאת מפני שכך האל פועל בעולמו.
נסה לתמצת את דבריך להבא.
איתמר יקר
אתה בוודאי אינך מתכוון לאמונה האלילית האומרת שאדם שחטא לאלוהים בחייו , יתגלגל בנשמה חדשה, ויחזור לעולמנו, כדי לרצות את עונשו על חטאים שעשה בגילגולו הקודם לעל ידי זה יגיע לתיקונו!
עובדה אמפירית היא שבני אדם נולדים עים מומים שונים ומשונים, תינוק נולד עים שני ראשים, אחר נולד ללא אף, אחר נולד עים מחלת לב, ואחר נולד עים מחלת ההזדקנות! אבא דתי של ילד כזה, שנולד עים מחלת ההזדקנות בארה"ב, לאחר מות בנו יחידו, כתב ספר בשם: מדוע קורים דברים רעים לאנשים טובים? הספר נהייה לרב מכר, אך בםופו של דבר, המחבר, האבא, לא הצליח, ומצא, ולא נתן תשובה לשאלה, מדוע קורים דברים רעים וקשים לאנשים טובים ואף ילדים שלא חטאו!
מי כמוך יודע שהתשובה והפירוש העמוקים ביותר לספר איוב, נתן רבנו הרמב"ם.
הספר סובב סביב הנושא של הצדק האלוהי בעולמו, וקורות חייו הריאליים של האדם בעולמו, מדובר שם על הרע שכביכול נופל על האדם הישר והצדיק ללא צדק, על לא עוול בכפו.
האלוהים אמר על עולמו שהוא הינו טוב מאד!
איתמר, אני הקטן והלא מלומד, חושב שהתשובה לשאלה שלך תלויה בהבנתך
את שלושת המושגים: חסד ה" משפט ה" וצדקת ה" כשמופנים על אלוהים, הרי מושגים אלו אנושיים הם, אך כשזה מוסב על אלוהים, אנו חייבים להבין במה מתבטא הצדק, המישפט והצדקה האלוהיים!
הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם יְהוָה.
אני למדתי להבין ש...
חסד ה" הוא עצם העולם הנברא, צדקת ה" הינה ההשתלשלות החוקתית של סיבות ומסובבים בעולם דטרמיניסטי, וצדקת ה" הינה מתן רשות ובחירה חופשית לאדם לנהוג כרצונו כאינדטרמיניסט בעולם דטרמניסטי.
גם המושג של אלוהים טוב, יש להבין מאד מאד, הרי אמרנו שלאלוהים אין תכונות אנושיות!
לך תאמר לאבא של תינוק שנולד עים מום חס ושלום, שאלוהים הוא טוב!
הרי כל עולמו של אבא זה חרב עליו ועל משפחתו! תינוק שנולד עים מום בטרם התחיל את חייו, איזה טוב, בכל המובנים הפילוסופיים שיש למושג זה אפשר לראות בטרגדיה הומנית זו?
עונש? תיקון חטא?
אני יודע שכתוב שהאלוהים מעניש את החוטאים ואת הרשעים, ונותן שכר לשומרי מצותיו, אך גם כאן יש להבין, עד כמה שניתן לנו להבין, מה הוא אותו השכר המובטח לשומרי מצוותיו, ומה היא הכוונה בעונש לאלה אשר פרקו מעליהם ההתחייבות קיום המצוות.
אפשר בהחלט לומר, שעצם ריחוקו של האדם מהאלוהים, זה בעצמו עונשו!
האם קיים רע יותר מריחוקו של האדם מאלוהים?!
ושכר מצווה מצווה! ללא תלות בקורות חייו הריאליים של אותו עובד ה"! שכרו הוא עצם הזכות שניתנה לו לקיים את מה שציווה ברוך הוא אותו לקיים, עצם קיום המצווה, זהו שכרו! האם יש שכר יותר יקר מן הזכות לעבוד את מי שאמר והיה העולם!
איך אפשר לבקש שכר על שכר? אלא אם אתה מצפה לשכר מסוג אחר עבור עבודתך!
ושלא יעלה על דעתך שאני לא מאמין בשכר ועונש כאנונה יסודית! רק אמרתי שאולי יש לנסות להבין את משמעות מושגים אנושיים אלו כאשר הם מסובים על אלוהים!
ומה אתה חושב שיכולת לומר לאותו אבא דתי, שבנו נולד עים מחלת הזקנה, דבר אשר הביא את בנו להפרד מן העולם בהיותו בן עשר בלבד.
אפשר כמובן להביא בפני אותו אבא, את שלושת השקפותיהם של רעיו של איוב!
אך דבר אחד יאפשר להכחיש, ה" בעצמו אמר: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי חָרָה אַפִּי בְךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב.
ובמה עסקו רעיו של איוב!? בתאודיציה! בהצדקת הנהגתו של האלוהים בעולמו!
רבות אני תוהה האם מחלות מסוג זה הינן עונש? תועיל חזרה בתשובה? או שמא אני עושה המצוות כרפואה והדבר חמור.
ניתן לאבחן במחלות נפש רבות, קשה יותר לאבחן בנוכל! מאז תמה ופסקה הנבואה בישראל, כל האומר, שמלאך, או מגיד, או בת קול יצאה, ואמרה לו כך או אחרת, אדם זה הינו חולה נפש חמור במקרה הטוב, ונוכל ורמאי, ומחלל שם שמיים, במקרה הפחות טוב. האלוהים חנן אותך בשכל, בכדי שתוכל בעזרתו להבדיל בין אמת לשקר, בין מציאות לאלוסינציה! פסיכולוג, ואו פסיכיאטר מומחה, יכול לאבחן קלינית מחלת נפש, ואף לדעת אם מולו עומד חולה או נוכל! אבל האדם הפשוט, התם, הפתי, הטיפש, הלא מלומד במדעים, הלא מלומד בתורת משה האמיתית, בוודאי לא יהיה בכוחו השיכלי לעשות זאת.
זו הסיבה להצלחת המינות, העבודה הזרה, המקובלים הנוכלים, וכל הזרמים המיסטיים למיניהם.
דניאל היקר, תודה רבה. העשרת אותנו מאוד.
השאלה שמהדהדת בתוכי היא, האם אפשר לאבחן את כל סיפורי ההזיות למיניהם, כדוגמת מלאכים ומגידים שנתגלו לכל אותם 'קדושי עליון' על שתים, כמקרים של מאניה דפרסיה או דומה לזה?
המדיטציה כשלעצמה, הינה כלי ומכשיר בידי האדם, הרוצה להשיג דבר מה, אין בה טוב ואין בה רע, הכל הולך אחר כוונותיו של האדם.
אני מניח שגם חלק מרבותנו, נהגו לקחת לעצמם כמה דקות של "זמן הכנה" לפני תפילה, כדי למקד את מחשבתם לאלוהים בלבד!
היא איננה מביאה את האדם החושב, או את המאמין בעל הייחוד, העושה מדיטציה לאלוסינציות! המדיטציה איננה טריפ של ל.ס.ד אז אינני יודע על מה אותו נועם הזה דיבר...
המדיטציה, אכן יש בה את היכולת להביא את האדם למצבים גופניים ומנטליים שונים, אך בטח לא להזיות, אך הכל תלוי באישיותו של האדם העושה מדיטציה ומטרותיו!
אם הסיפור אכן קרה בדיוק איך שנאור מספר, אין לי שום צל של ספק שאותו נועם
סבל ממאניה דיפרסיה לא מאובחנת, לפני הליכתו לסדנא, ואין לי ספק שמה שהוא חווה שם
כחוויה "מיסטית", לא היתה אלא, "התגובה הנורמלית" שיש לבי פולריים, כאשר הם מתמלאים באינספירציה! הם נכנסים לשלב, או למצב של המאניה.
אי יכולת לישון, רצון ליצור, לדבר ואו לכתוב ללא יכולת להפסיק, הרגשת עודף אנרגיה, וגם לחשוב ולראות אלוסינאציות, הם רק חלק קטן מן הסימפטומים של הסובלים מבי פולריות בשלב המאניה.
המיסטיקה כשלעצמה אינה מעניינת אותי בכלל, אבל הנושא של "מחלות הנפש" ועבודת ה", זהו נושא!
ברור לי, שכל מחלת נפש, הינה מום באדם, ומאדם זה, נמנעת מלכתחילה האפשרות והיכולת להגיע אל השלמות האנושית, מעצם בריאתו ככזה!
האם אדם הסובל ממחלת המאניה דיפרסיה, מסוגל בכלל לעבוד את האלוהים?
מחלות הנפש באדם הוא נושא מרתק לכל היודע פרק ברמב"ם, הן מבחינה אמונית, הן מבחינה פילוסופית אנטרופולוגית. מעניין באמת מה הוא היה חושב על מחלת הנפש הנקראת מאניה דיפרסיה, ומה היה חושב שיש לעשות כדי לרפא נפש חולה זו.
אם היסטורית, נכונה הדיעה, ששבתאי צבי סבל ממאניה דיפרסיה, הנושא של מחלות הנפש והדת, האמונה, ועבודת ה" מקבלת יתר חשיבות בעיני.
איני יודע אם נעשתה עבודת מחקר בעניין זה, האם איזה שהוא פסיכולוג דתי התייחס לנושא זה...
ועל זה נאמר: "תמים תהיה עם ה' אלהיך".
מעשנים משהו בריטריט הזה?