אכן מדובר במנהג אלילי אשר הורס את מצות הווידוי והתשובה וכופר בציוויי ה' יתעלה לערוך חשבון נפש, מחדיר הזיות מאגיות דמיוניות לעם-ישראל, מתעלל בבעלי חיים, מכניס סירחון לערים, ומדרדר את עם-ישראל לסכלות ולטמטום.
ויש בו לדעתי גם חילול ה', כי אדם משכיל שיתבונן במנהג המטופש הזה, יחשוב שעם-ישראל הוא עם סכל ונבל, עם פרימיטיבי נבער ועובד אלילים.
וראוי לייחד לעניין זה מאמר נפרד, אולי בשנה הבאה לפני ראש השנה ויום הכיפורים.
ראה את דברי הרמב"ם בספר הי"ד (הלכות תשובה א, א): "כל המצוות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה - אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתוודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר: "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּיי וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא. וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ" (במ' ה, ו-ז) - זה וידוי דברים. ווידוי זה - מצות עשה". ממשיך ואומר: "כיצד מתודה? אומר 'אנא יי, חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה'".
אמנם אומר הרמב"ם (שם) שמשובח להרבות בווידוים אך דרושה כוונה ותקווה שיימחלו עוונותינו מתוך חשש רב לעולם הבא וגם נאהב כי חנן ה' אותנו ביום שכזה! אך לא רק שקומבינות (כפרות) מעלות 'חרון-אף' אלא גם מסיטות מן הדרך הישרה. לדעת הרמב"ם אלה הטיפשים ועוד-זאת שמחללים את ה' במראות של סיבוב התרנגול סביב הראש ועלינו נאמר "רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה".
"פרפיסא עציץ נקוב שזרעו בו, ובתשובת הגאונים מצאתי שעושין חותלות מכפות תמרים וממלאין אותן עפר וזבל בהמה וכ"ב או ט"ו יום לפני ר"ה עושין כל אחד ואחד לשם כל קטן וקטנה שבבית וזורעים לתוכן פול המצרי או קטנית וקורין לו פורפיסא וצומח ובערב ר"ה נוטל כל אחד שלו ומחזירו סביבות ראשו שבע פעמים ואומר זה תחת זה וזה חליפתי וזה תמורתי ומשליכו לנהר."
מצפים בקוצר רוח מארי אדיר
בקרוב בעז"ה יתפרסם מאמר על הכפרות.
אכן מדובר במנהג אלילי אשר הורס את מצות הווידוי והתשובה וכופר בציוויי ה' יתעלה לערוך חשבון נפש, מחדיר הזיות מאגיות דמיוניות לעם-ישראל, מתעלל בבעלי חיים, מכניס סירחון לערים, ומדרדר את עם-ישראל לסכלות ולטמטום.
ויש בו לדעתי גם חילול ה', כי אדם משכיל שיתבונן במנהג המטופש הזה, יחשוב שעם-ישראל הוא עם סכל ונבל, עם פרימיטיבי נבער ועובד אלילים.
וראוי לייחד לעניין זה מאמר נפרד, אולי בשנה הבאה לפני ראש השנה ויום הכיפורים.
ראה את דברי הרמב"ם בספר הי"ד (הלכות תשובה א, א): "כל המצוות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה - אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתוודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר: "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּיי וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא. וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ" (במ' ה, ו-ז) - זה וידוי דברים. ווידוי זה - מצות עשה". ממשיך ואומר: "כיצד מתודה? אומר 'אנא יי, חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה'".
אמנם אומר הרמב"ם (שם) שמשובח להרבות בווידוים אך דרושה כוונה ותקווה שיימחלו עוונותינו מתוך חשש רב לעולם הבא וגם נאהב כי חנן ה' אותנו ביום שכזה! אך לא רק שקומבינות (כפרות) מעלות 'חרון-אף' אלא גם מסיטות מן הדרך הישרה. לדעת הרמב"ם אלה הטיפשים ועוד-זאת שמחללים את ה' במראות של סיבוב התרנגול סביב הראש ועלינו נאמר "רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה".
"צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, מְכוֹן כִּסְאֶךָ" (תה' פט, טו).
להלן מספר מקורות מ'אנשים' אחרים בנושא זה:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA
https://schechter.ac.il/article/%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%96%D7%94/
https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1611190
1) רש"י, שבת פ"א ע"ב, ד"ה 'האי פרפיסא':
"פרפיסא עציץ נקוב שזרעו בו, ובתשובת הגאונים מצאתי שעושין חותלות מכפות תמרים וממלאין אותן עפר וזבל בהמה וכ"ב או ט"ו יום לפני ר"ה עושין כל אחד ואחד לשם כל קטן וקטנה שבבית וזורעים לתוכן פול המצרי או קטנית וקורין לו פורפיסא וצומח ובערב ר"ה נוטל כל אחד שלו ומחזירו סביבות ראשו שבע פעמים ואומר זה תחת זה וזה חליפתי וזה תמורתי ומשליכו לנהר."
https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=81b&format=pdf
נראה כי רש"י מדווח על מינהג המשלב בין קפרות ותשליך. אני לא יודע אם רש"י עצמו אישר זאת באופן אישי. בבקשה תוכל להאיר לי על עמדתו של רש"י כאן.
2) ראוי לציין שככל הנראה חלק מהגאונים אישרו את הנוהג הזה. זה מעלה את השאלה מה חשב הרמב"ם על הגאונים האלה?
3) שימו לב בקישורים שלעיל שהרא"ש הנתעב הרשע - הזבל האנטי-רציונלי הבורי שחשב שהצרפתים גדולים יותר מהרמב"ם - קידם את כפרות.
4) מרתק שיוסף קארו כינה את כפרות כ"מנהג שטות", אך מילים אלה צונזרו במהדורות המאוחרות של השולחן ערוך: https://www.haaretz.co.il/nationalibrary/1.4472444