למדתי לדעת בעת האחרונה, כי מנהג 'בר מצווה' וברכת 'ברוך שפטרני' מוזכר לראשונה באשכנז במאה ה-10.
האם לרמב"ם יש התייחסות לגבי הזמן או הגיל שבו ילד מחוייב במצוות?
האם יש מקור בר סמכא לגיל 13?
מה עשו בתימן לפני חדירת המנהגים מאשכנז?
4 תגובות
לייק
4 תגובות
חבר/ה לא ידוע/ה
27 בינו׳ 2022
רק אוסיף שהיו מחנכים את הקטן למצוות לפני גיל 13 למרות שהחיוב במצוות זה רק מגיל 13. כך נאמר במשנה מסכת סוכה סוף פרק שלישי: "קטן היודע לנענע חייב בלולב". וכן בכל המצוות כמו ציצית תפילין (היודע לשמור תפיליו) וסוכה (שאינו צריך לאימו). וכן פסק הרמב"ם. בתימן כפי הידוע לי ילדים הניחו תפילין והתעטפו בטלית עוד לפני גיל 13 בהתאם לרמתם השכלית.
א) לגבי מנהג בר המצוה הוא לא נשמע בתימן כלל, ונהגו לחנך את הילדים להניח תפילין ולהתעטף בציצית מגיל תשע-עשר כפי ההלכה -- והוא הדין בכל המצוות. הצורך של הילד להתחנך במצוות, קודם בהרבה לגיל 13, אלא, שכאשר התעורר בקרב צאצאי המינים באירופה צורך תאוותני להוללות ולחגיגות חיצוניות וריקניות (ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם), הלבישו את הצורך הזה גם על גיל המצוות, ובכל מקום שהיה לאל ידם.
ב) לגבי מעמד הליצנות וההזיה שנקראת "ברכת ברוך שפטרני", ראה בעניינה מה שכתבתי במאמרי: "בחינת אמונת גלגולי הנשמות -- חלק ב", שם, בפרקים ו-ז. ושם תלמד על התהום המחשבתית הפעורה בין חכמי-יועצי-אשכנז לבין רבנו הרמב"ם.
ג) נקבע במסורת של התורה-שבעל-פה שהאדם חייב במצוות מגיל שלוש-עשרה ויום אחד. וכך פוסק רבנו בסוף הלכות שביתת עשור פרק ב:
"בת שתים עשרה שנה ויום אחד ובן שלוש עשרה שנה ויום אחד שהביאו שתי שערות--הרי הן גדולים לכל המצוות, ומשלימין מן התורה; אבל אם לא הביאו שתי שערות--עדיין קטנים הן, ואינם משלימין אלא מדברי סופרים".
אתה יכול להוסיף ולקרוא בעניינים אלה בספרו של קאפח "הליכות תימן".
רק אוסיף שהיו מחנכים את הקטן למצוות לפני גיל 13 למרות שהחיוב במצוות זה רק מגיל 13. כך נאמר במשנה מסכת סוכה סוף פרק שלישי: "קטן היודע לנענע חייב בלולב". וכן בכל המצוות כמו ציצית תפילין (היודע לשמור תפיליו) וסוכה (שאינו צריך לאימו). וכן פסק הרמב"ם. בתימן כפי הידוע לי ילדים הניחו תפילין והתעטפו בטלית עוד לפני גיל 13 בהתאם לרמתם השכלית.
תודה רבה,
כתבת שגיל 13 נלמד 'ממסורת תושב"ע' - מה הכוונה? יש מקור?
אני מניח שזה לא ממדרש רבה על יעקב ועשיו שמזכיר גיל 13...
וזו גם לא הלכה למשה מסיני,
אם כן, איזו מסורת תושב"ע?
א) לגבי מנהג בר המצוה הוא לא נשמע בתימן כלל, ונהגו לחנך את הילדים להניח תפילין ולהתעטף בציצית מגיל תשע-עשר כפי ההלכה -- והוא הדין בכל המצוות. הצורך של הילד להתחנך במצוות, קודם בהרבה לגיל 13, אלא, שכאשר התעורר בקרב צאצאי המינים באירופה צורך תאוותני להוללות ולחגיגות חיצוניות וריקניות (ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם), הלבישו את הצורך הזה גם על גיל המצוות, ובכל מקום שהיה לאל ידם.
ב) לגבי מעמד הליצנות וההזיה שנקראת "ברכת ברוך שפטרני", ראה בעניינה מה שכתבתי במאמרי: "בחינת אמונת גלגולי הנשמות -- חלק ב", שם, בפרקים ו-ז. ושם תלמד על התהום המחשבתית הפעורה בין חכמי-יועצי-אשכנז לבין רבנו הרמב"ם.
ג) נקבע במסורת של התורה-שבעל-פה שהאדם חייב במצוות מגיל שלוש-עשרה ויום אחד. וכך פוסק רבנו בסוף הלכות שביתת עשור פרק ב:
"בת שתים עשרה שנה ויום אחד ובן שלוש עשרה שנה ויום אחד שהביאו שתי שערות--הרי הן גדולים לכל המצוות, ומשלימין מן התורה; אבל אם לא הביאו שתי שערות--עדיין קטנים הן, ואינם משלימין אלא מדברי סופרים".
אתה יכול להוסיף ולקרוא בעניינים אלה בספרו של קאפח "הליכות תימן".