פנינים מדברי רס"ג - א

מתוך פירושו למשלי

מאת אדיר דחוח-הלוי

Colorful Leave Print

"עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם אִוֶּלֶת כְּסִילִים אִוֶּלֶת" (מש' יד, כד), ושם פירש רס"ג: "עטרת החכמים היא עושרם, וכסילות הכסילים היא איוולתם", ובפירושו הארוך שם הוסיף:


"כוונתו בזה שהחכמים שמחים בחוכמתם, ומן הכסילים יש שאינו יודע שהוא כסיל אלא מדמה שהוא נבון, לפי שהם [=הכסילים] שלושה סוגים: האחד כסיל היודע שהוא כסיל, אותו קראה החכמה ואמרה: 'וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב' [מש' ח, ה]; [והשני:] וכסיל מדמה שהוא חכם, ובו אמרה [החכמה]: 'רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו' [מש' כו, יב]; [והשלישי:] וכסיל חושב את שאר בני האדם סכלים, ובו אמרה [החכמה]: 'וְגַם בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁהַסָּכָל הֹלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר' [קה' י, ג]. ושני אלה האחרונים אינם יודעים את סכלותם".


וספר משלי מלא בגינוי הכסילים והסכלים למיניהם, אך בימינו בדת האורתודוקסית הארורה, גינוי הכסילים הפך להיות עבירה חמורה ביותר, וכל הכומרים השכירים מטיפים לנו השכם והערב כמה חשוב "לאהוב כל יהודי" וכמה השלום הוא גדול, אפילו יותר מיסודות הדת!


כלומר, לשיטתם, אפילו יש לפנינו עובדי אלילים מינים וכסילים, חובה עלינו לאהוב אותם ואסור לנו באיסור חמור להוכיח אותם או לגנות אותם על כסילותם. כומרי הדת החדירו לנו אפוא שיש להתייחס באהבה לכל השוטים והרשעים ומחוסרי-הדעת אשר מדרדרים את עם-ישראל לעברי פי-פחת, ומרחיקים אותנו ממילוי ייעודנו – מכינון ממלכת כהנים וגוי קדוש.


וכל החרדה הזו של הכומרים השכירים נובעת מכך שהם כומרים שכירים אשר ממונים וממומנים על-ידי הממסד האורתודוקסי, והממסד האורתודוקסי בכללותו הוא גוף שנותן שירות ממומן לתושבי המדינה. ובמלים אחרות, הכומרים השכירים הם נותני שירותי דת! וככאלה, הם מחויבים להשביע את רצון לקוחותיהם, ומוכרחים למצוא חן בעיני הציבור.


האם עובד ציבור שמשכורותיו משולמות מהקופה הציבורית, ושתכליתו המרכזית היא להשביע את רצון הציבור ולמצוא חן בעיניו מסוגל להוכיח את הציבור על מעלליו? והלא אם עובד ציבור יחל להוכיח את הציבור או לחשוף את האמת ולעורר עליו את הרשעים והפתאים, הוא בסופו-של-דבר יאבד את מקום עבודתו, דהיינו את שררתו ולשכתו ומשכורותיו ופקידותיו ושלל טובות ההנאה והמענקים והשלמונים והשילומים והתרומות והמעטפות והמתנות ונסיעות-החנם וארוחות-החנם ושלל החזרי-ההוצאות הנלווים למעמדו ולתפקידו.


זאת ועוד, הכומרים השכירים אינם מעוניינים להפוך את הביקורת ללגיטימית, שהרי אם ייפתח פתח לביקורת בענייני דת ואמונות ודעות, יחלו לבדוק בציציותיהם הפרו-נוצריות... כלומר, מי שמותח ביקורת חושף את עצמו לבחינה ולביקורת מצד כל מיני גורמים, ואוסף לעצמו שונאים ומבקרים מכל הסוגים והמינים. וזה הדבר האחרון שכומרי הדת צריכים, שיבואו לבחון ולבקר את מעשיהם ומשכורותיהם, ושהם ירכשו לעצמם כל מיני שונאים ומבקרים אשר עלולים לפתוח את קופות השרצים שמונחות בבתיהם ובלשכותיהם.


כמו כן, הכומרים השכירים, למרות ידיעותיהם הרבות בהלכות הדת האורתודוקסית החדשה, מייסודו של רש"י-שר"י ושאר חכמי-יועצי-אשכנז, למרות זאת הם כסילים גמורים! שהרי הם מעדיפים חיי-שעה על חיי-עולם! הם מעדיפים את הכבוד והשׂררה והאכילה מן התורה, על-פני חיי דעת ויושרה אשר מרוממים את האדם לחכמה אמיתית ולחיי העולם-הבא! כל-שכן וקל-וחומר שהם יודעים שהתכלית היא חיי העולם-הבא, ומבחינה זו הם יותר כסילים ויותר גרועים מן החילוניים אשר אינם מאמינים בחיי העולם-הבא, והדבר כלל לא במודעותם.


ואין לך סכל גדול יותר מזה, אשר חונך לכך שהתכלית היא חיי העולם-הבא, ועדיין הוא רודף אחר הבצע והשׂררה והכבוד והשלטון, ואף מתעה את עם-ישראל אחרי ההבל, כי אין לך סכל גדול מזה אשר משליך אחרי גוו את האמת ואת חיי-הנצח ובוחר בחיי-הבל החולפים כרוח.


"אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר" (תה' קמד, ד).


***

"בְּרָעָתוֹ יִדָּחֶה רָשָׁע וְחֹסֶה בְמוֹתוֹ צַדִּיק" (מש' יד, לב), ושם פירש רס"ג:


"עניינו שהרשע כאשר חלה עליו מכה מוסיף בתעייתו כמו שאמר על אחז: 'וּבְעֵת הָצֵר לוֹ וַיּוֹסֶף לִמְעוֹל בַּייָ הוּא הַמֶּלֶךְ אָחָז' [דה"ב כח, כב]. אבל דוד: 'וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד... וַיִּתְחַזֵּק דָּוִד בַּייָ אֱלֹהָיו' [ש"א ל, ו]. וכך חזקיהו וזולתם [מן הצדיקים]".


ופירושו של רס"ג מעורר אותי להבין מדוע חכמי-יועצי-אשכנז מסרבים בתוקף להודות על האמת שהקב"ה היכה אותם בשואה הנוראה על פשעיהם ועל מינותם ועל עזבם אלהי אמת. וכמו שנאמר בתורה במפורש: "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (דב' לא, יח). במקום זאת, הם מסבירים את העונש הכבד הזה בהזיות ובדמיונות, כמו לדוגמה שהשואה התרחשה בגלל שהם דיברו בכנסיות שלהם, או שהם מטילים את האשמה על גורמים אחרים כמו החילוניים, ועוד ועוד הזיות.


ברם, האמת בהירה וברורה לנגד כל מי שאינו מטעה את עצמו: השואה הקשה הִכתה את מכותיה הנוראות ביותר דווקא בתרבות היידיש-קייט, לא במתבוללים ולא בחילוניים, דווקא בתרבות האורתודוקסית הפרו-נוצרית! כי מי שמתבונן בנתונים יגלה, שמתוך 3.5 מיליון היהודים שהיו בפולין ובליטא, תשעים אחוז נרצחו באלף-אלפי מיתות משונות. ודווקא בפולין, ערשׂ היידיש-קייט, היו כל מחנות ההשמדה והעבודה למיניהם, וכל הגטאות הגדולים.


לעומת זאת, היהדות החילונית סבלה מעט יחסית, יהדות ארה"ב ובריטניה לא סבלה כלל, ואילו יהדות צרפת וגרמניה ניצלה ברובה הגדול, ורק כ-22 אחוזים בממוצע מיהודי המדינות הללו נרצחו על-ידי הנאצים ועוזריהם האכזריים. כמו כן, לא אשכח, שוחחתי פעם עם ניצולת שואה שהייתה באושוויץ, היא לא הייתה מסוגלת לדבר על מה שהיא חוותה, אך דבר אחד ויחיד היא לא הצליחה לסגור בנבכי ליבה: הפולנים היו הרבה יותר גרועים מהנאצים!


"וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם: עַל מֶה עָשָׂה יְיָ כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת? מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה? וְאָמְרוּ: עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתָם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לָהֶם אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם וְלֹא חָלַק לָהֶם. וַיִּחַר אַף יְיָ בָּאָרֶץ הַהִוא לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת כָּל הַקְּלָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה" (דב' כט, כג–כו).


וגם שלמה המלך בראש ספר משלי מוכיח את תרבות היידיש-קייט הפרו-נוצרית:


"עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת. תָּשׁוּבוּ לְתוֹכַחְתִּי הִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי אוֹדִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶם. יַעַן קָרָאתִי וַתְּמָאֵנוּ נָטִיתִי יָדִי וְאֵין מַקְשִׁיב [קראתי לכם לעלות לארץ-ישראל וסירבתם בתוקף!]. וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם. גַּם אֲנִי בְּאֵידְכֶם אֶשְׂחָק אֶלְעַג בְּבֹא פַחְדְּכֶם. בְּבֹא כְשׁוֹאָה פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה. אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי. תַּחַת כִּי שָׂנְאוּ דָעַת וְיִרְאַת יְיָ לֹא בָחָרוּ. לֹא אָבוּ לַעֲצָתִי נָאֲצוּ כָּל תּוֹכַחְתִּי, וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ, כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם [משובת-סכלות גדוליהם הפתאים והמינים הרגה אותם, ושלוות האדמו"רים הכסילים רצחה אותם]. וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה".


ומדהים עד כמה הפסוקים הללו מכֻוונים לתרבות היידיש-קייט ולעונש השואה הנוראה, אך התועים האורתודוקסים הפרו-נוצרים מוסיפים לשקוע בתעייתם כפירוש רס"ג לעיל.

הרעיונות המובאים לעיל פורסמו במסגרת ה"קול קורא" לפרסומי אור הרמב"ם הנשלחים בדוא"ל, ויש בהם גם רעיונות אשר אינם מפירוש רס"ג.

שימו לב! בכל דף יש עשרה קטעי רעיונות מתוך הפרסומים ל"קול קורא".