לקופת בית-הכנסת ולכיסם של העסקנים והגבאים העוסקים במלאכתם "לשם שמים" (וראיתי גבאים אשכנזים שהתעשרו עושר השחתת יסוד השכר והעונש האשכבה משחיתה את יסוד השכר והעונש, והנה דברי רבנו ביסוד הזה: "והיסוד האחד עשר, בצרה מן הצרות" כל-שכן בעניין דמיוני פגאני אשר מדרדר את האדם להשקפות מטמטמות, ואף משחית יסודות משלושה-עשר

השלב הראשון לדעת רבנו הרמב"ם בזיהוי נביא אמת הוא בדיקת תוכן נבואתו, האם תוכנה עשוי להתאים לנבואה מאת השלב הראשון כאמור הוא בדיקת תוכן דבריו האם הוא עשוי להתאים לנבואה מאת ה'.

חשיבות רבה יש בכך שהוחלט לחוג את שנת השלושים, כפי שחגגו את העשור הראשון והשני, בשל הסמליות המזמינה אותנו וגם אנו, ציבור קוראי "אפיקים", חפצים לנצל את פרוס העשור החדש לעצמאותנו, ולהחיות במלים מועטות חמש חוויות

השאלה מתחדדת אפוא, האם ייתכן, שכמו שהמלאך עשוי להַראות לבני האדם אורות נבראים או מראה-אש וכיו"ב, האם ייתכן שהוא גם עשוי להַראות לבני האדם דמויות נבראות כדי להשיג את מטרותיו מבני האדם וכדי להעביר להם מסרים לראות מלאך אלא במראה הנבואה, ברם, דומני שעיון מדוקדק בדבריו מעלה את המסקנה שלעתים מלאך ממלאכי השרת עשוי וכך בסידור כתבי-הקודש לא עשו הבדל בין משלי וקהלת ודניאל ותלים ובין מגלת רות או מגלת אסתר – הכל ברוח הקודש

ולא לאיזו פעולה שתזדמן, אלא לעזרת עשוק, אם אחד גדול, ואם קבוצה, או למה שיביא לידי כך.

ביום השישי היה חוזר לביתו, מרוקן את ארנקו, מפריש מעשר מן הכסף לצדקה, ואת הנותר מוסר לאשתו עבור צורכי 'ומהיכן תיקח עבור הוצאת הפסח אם לא תיתן לך הפריצה את משכורתך?'. 'ה' יעזור', ענה משה בתמימות.

"כל מה דעביד משמיא – לטב" לאחר שהאדם ריסן את תאוותיו והאיר את שכלו באור הדעת והמדעים, הוא עשוי גם להבין

אנא ממך עצור וחשֵּׁב מסלול מחדש [ומי-הוא-זה אשר שלחוֹ לומר לי ש'אחשב מסלול מחדש'?].

וכֹה דברי רבנו ביסוד החמישי משלושה-עשר יסודות תורתנו, בעניין האחרון: " והיסוד החמישי,  שהוא יתעלה הוא מודעים למצבם הקשה עלולה לעורר את החיים לתשובה, שמא האדם, שנדמה לו שאבותיו יודעים ומתבוננים במעשיו, עשוי

. *** נמשיך עתה ליסוד השישי משלושה-עשר יסודות הדת, וכֹה דברי רבנו שם: " והיסוד הששי הנבואה. ההגיוניות בלי ספק; [ב] ועשיר, היא מן המעלות המידותיות, כלומר עין טובה, לפי שהם קוראים לבעל עין טובה – עשיר , והוא אמרם בהגדרת העשיר: 'איזהו עשיר? ובמלים אחרות, לעתים רבנו משתמש במלה "נבואה" על דרך "אי ההקפדה" בלשון, כלומר רבנו עשוי לומר את הביטוי במשיח הראשון שהוא דוד, שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון שיעמוד מבניו, שמושיע את ישראל מיד בני עשו

נמצא אפוא, ששמירת לשון הקודש, מתוך מודעות לקדושתה וזכירת צור מחצבתה, הינה ביטוי חיצוני אשר עשוי ללמד ממון, שלמד מדעים ולימד מדעים עבור ממון, ושעקר יסודות תורה מפורשים! וכי לא ברור שמי שנאמן ללשון הקודש עשוי להיות נאמן גם ליסודות הדת הטהורים? את שאר יסודות הדת מספר התורה, ועוד אינסוף הזיות ודמיונות עד ליצירת דת יהודית חדשה (בת בארי החתי אשת עשו והנה לפניך דברי רבנו בסוף שלושה-עשר יסודות דתנו: "וכאשר יפקפק [אפילו רק יפקפק] אדם ביסוד [אחד] מאלו [

ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשררה נעלמת יראת שמים [כלומר הדבר נוגע לשררה גם החמורות

לא רק זייפו את התלמוד והמדרשים הקדומים, הם אף המציאו מדרשי מינות מאוחרים, וייחסו אותם לחז"ל, כמו שהם עשו ומי הם ה"חז"ל" הללו שהחדירו לנו את עשר הספירות? והנה דבריהם של שלושת ליצני המינות בעניין עשר הספירות: "כל מושג הקבלה של 'עשר הספירות' זה דברים שכתובים ועוד בענייני עשר הספירות, ובהוכחות בסיסיות לכך שמדובר במינות חמורה, ראו נא במאמר: "שקר ענה בוהדנה". עד כאן מן המאמר, וחשוב להוסיף שלפי דעתי עשר הספירות כלל אינן "כלֵי קיבול" לאמיתת בורא-עולם.

אשר באה לידי ביטוי בפירושו של רס"ג למשלי (יח, כג): "אבל הראוי הוא שיהא בעל האמת מדבר בתוקף, בין שהיה עשיר

והנה דברי רבנו ביסוד החמישי משלושה-עשר יסודות הדת: "והיסוד החמישי, שהוא יתעלה הוא אשר ראוי לעבדו ולרוממו במהלך הגילוח נוהגים המאמינים לשאת תפילה, כשהם כמובן לא מקבלים כל תמורה כספית עבור שערם. עבור אדם מן השורה (תרתי משמע) הדהארשן מול האל מסתכם בכך שעוד בטרם הוא מצמיד את כפות ידיו זו לזו ואומר

וזו מסקנתו של ארבל מן הגמרא שם: "זה שיושב בראש הישיבה צריך שיהיה עשיר מכולם ולכן הוא יכול לקחת בידו, וסוף סוף ראינו שהוא מקבל אספקה מכספי הציבור עבור זה שהוא יושב בראש הישיבה". וארבל מביאים ראיה שלישית ממדרש תנחומא (ראה, יח), וכך נאמר שם: "'עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר' [דב' יד, כב] – עשר בשביל שתתעשר, עשר כדי שלא תתחסר, רמז למפרשי-ימים להפריש אחד מן עשרה לעמלי תורה".

רבנו פוסק ומבאר את דבריהם בהלכות יסודי התורה פ"א, וביסוד השלישי משלושה-עשר יסודות תורתנו: " והיסוד השלישי מכל מקום, אין זו הפעם הראשונה שרש"י מציג את אבות האומה וגדוליה האמיתיים באור מאד עכור, ואין לי צל של לצרכך  ועליך", כאילו יעקב אבינו ע"ה התעניין בעושר חומרי ולכן הקב"ה נאלץ להרגיע אותו שהוא אכן ייתן לו עושר לעקור את המדרש הזה מענייני הלכה, לפרשנות הזויה לפיה היה ליעקב ספק שמא הבטחת ה' לאברהם ניתנה לזרעו של עשו

ילמֵּד לאחד מבעלי הדין טענה שתועיל לו, ויֹאמר לו: אמור כך וכך או כפור באופן כך וכך, ואפילו ידע שהוא עשוק

מן הפסוק מסיקים, שאילו ראשי העם לא היו משוחדים, עם-ישראל היה עשוי להתעורר בתשובה, ולכן גם בית המקדש לא זה עשוי להיות המקור לטענתה. 2) מפני שמדברים בה (בפרשה השבועית) על הגדול הוא משה רבנו, וגם כי בליל הסדר

ופרסום לקרב את לב הבריות לתורה ולמצוות [=אל עבודת אליליהם]; כולל ישיבות ערב; פתיחת מעונות יום ומטבחים עבור

וכמובן, לעולם הקב"ה גם עשוי להיענות לתפילת האדם אם הוא ראוי לכך, אך מצבו של האדם לפני בוראו הוא בגדר ולא רק על עצמו; ה) ייתכן שהאדם שמתייסר יֵידע שמתפללים עליו ומתחננים לפני בורא-עולם לרפואתו, ואז הוא עשוי כלומר, הקרבנות מחזקים את יסוד הכרת הטוב לה', וכן מחזקים את קיום הנדרים שהוא קשור למידת אהבת האמת, ומחזקים

שם נשאל במי שנותן צדקה עבור בנו המת או אביו המת לזכותם בעולם הבא או מי שמשלם לבעלי חוב החובות שהותיר שזבולון מסייע ומחזיק את לימודו של יששכר, אך אין להחשיבו כאילו הוא לומד תורה ממש, כיון שאת השכר הרוחני עבור הרשב"א בספרד (המאה הי"ד) נשאל בסי' יז (השו"ת שלו יצא רק בשנת תשמ"ז לאור עולם) האם מועיל לידור צדקה עבור ומפלפל בדברי התלמודים ע"ש, ומביא ראיות מפסוקים רבים ועוד "שחטאת שמתו בעליה לא תקרב" כי שוב אין מה לתקן עבור

חי העולמים קשור בשמאל, ושכינה תחתונה מצד שמאל [...] מצד הימין [...] ובכן, תחילה טוענים מכשפי-האופל ש"הצדיק" "נוסע משמאל", ומוסיפים ש"חי העולמים" "קשור בשמאל", ועוד משרבטים משל על ישראל אלא דיונֵי מחשבה עמוקים במהות הייסורים, ומה שאמר איוב: "כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ", אינו קשור ובתפילת מנחה שור נוחת לקבל תפילה בקרניו וכנפיו, וזה גבריאל. ברור אם הם אמיתיים או דמיוניים, הקב"ה משוטט ב-180,000 עולמות עליונים וכדלקמן] שבהן משוטט הקב"ה בשמונה-עשר

ארה"ב, ארץ אוכלת יושביה, אשר 85% מתושביה עניים, ו-15% חיים טוב, כאשר אחוז מזערי מאד מתוכם חיים בתנאֵי עושר

ונצרף דוגמה אחת להפיכת עצמם לאלילים: יעקב אבינו ע"ה פחד וחשש לפני פגישתו עם עשו אף-על-פי שהקב"ה הבטיח ולמרות זאת הוא נזהר וערך את כל ההכנות הדרושות כדי להגיע מוכן ככל שניתן לפגישתו הגורלית עם עשו אחיו. כך לדוגמה עשו כומרי השואה הארורים אשר ברחו והותירו את חסידיהם לבאר שחת, ולאחר שחלפה השואה, החליטו בחסידויות ורוב אנשי הדת מבעלי השררה הללו כאשר הדבר קשור בשררה נעלמת יראת שמים [!]" (עמ' קלא). ויתרה מזאת, כאשר הדבר קשור בשׂררה, גם מן החמורות הם אינם נמנעים, ויראת השמים המועטה שלהם נעלמת לחלוטין

כי רק כך המסר עשוי לחלחל, דהיינו שקאפח וערוסי ודומיהם זיהמו קשות את דרך האמת, בהתעותם את תלמידיהם לא קארו הקראי, שהתיר לקחת כסף על לימוד תורה משום "עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ", הוא תירוץ שהיה עשוי מרחיק אנשים" נובע מלב נכלולי, אך ערוסי, שהוא לדעתי המקור לתירוץ הזה, אינו מבין דבר פשוט: התירוץ הזה עשוי

והם עשו ועושים עסקים על גבנו! בתור אוהב מושבע של ארץ-ישראל ואדם ימני מאד בדעותיי, הגעתי למסקנה הכואבת כי דווקא "השמאל" עשוי להיות טוב

דהיינו שהתארים העצמיים שמייחסים לבורא], בלתי דומים [לחלוטין] לשאר התארים ואין הגדרה אחת כוללתם – ולא כן עשו יסודות דת האמת וסילק מקרבו דעות קדומות עקושות ויקושות למיניהן (וכמובן אינו אוכל מן התורה), רק אדם כזה עשוי חלקות ופיתויים והזיות גדוּלה ורוממות – חושפים את טלפיהם כלפי חוץ וטוענים "טהורים אנחנו", בעוד ששחור לבם עכור עצמים או יותר שאמנם יש ביניהם דמיון, אך הוא לא בעניין מהותי שמייצב ומעמיד את המהות, כגון השם "אדם" אשר עשוי

ולא מי שהוא יותר שלם ממנו", והוא מוסיף שם ואומר (עמ' קלא): "ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור

כפשוטם ואינם מסבירים אותם כלל [=כמשלים וחידות], ונעשו אצלם כל הנמנעות [=ההזיות] מחויבי המציאות, ולא עשו ורוב אנשי הדת מבעלי השררה הללו כאשר הדבר קשור בשררה נעלמת יראת שמים [!]". כאשר הדבר קשור בשררה, גם מן החמורות הם אינם נמנעים, ויראת השמים המועטה שלהם נעלמת לחלוטין! חושפים את סכלותו וסיאובו של ממסד השׂררה הרבני בדורו של הרמב"ם: "ורוב אנשי הדת מבעלי השררה הללו כאשר הדבר קשור