דין תכלת הציצית בימינו
בהלכות ציצית (א, ד) הרמב"ם פוסק כך: "התכלת אינו מעכב את הלבן, והלבן אינו מעכב את התכלת. כיצד? הרי שאין לו תכלת עושה לבן לבדו, וכן אם עשה לבן ותכלת, ונפסק הלבן ונתמעט עד הכנף, ונשאר התכלת לבדו – כשר". והיה אחד שהסיק מדברי רבנו כאן שאדם עובר על איסור אם יש לו תכלת והוא עושה ציצית אך ורק עם הלבן, שהרי רבנו אומר ברישא: "הרי שאין לו תכלת עושה לבן לבדו", דהיינו לכתחילה צריך לעשות את הציצית עם תכלת אם יש לו. ובסיפא רבנו מוסיף: "וכן אם עשה לבן ותכלת" וכו', דהיינו אם יש לו לבן ותכלת חייב לכתחילה לקשור את שניהם בציצית ואין לו אפשרות לקשור רק את הלבן. וכך השבתי לו:
גם אם אכן יש להבין את הפסיקה כפי שהצעת, הרי שבימינו אין לקשור את מה שנקרא תכלת, מפני שאין אנו יודעים בוודאות שזוהי התכלת האמיתית שקיבלנו בסיני, זו אך ורק השערה וכנראה לא מוצלחת (כי התכלת האמורה בתורה קרובה לשחרות). כל שכן שמהלכות ציצית (א, ה) עולה במפורש שאדם יכול לעשות לבן לבדו ויקיים בו את המצוה, וכֹה דברי רבנו:
"אף-על-פי שאין אחד מהן מעכב את חברו [הלבן והתכלת], אינן שתי מצוות אלא מצות עשה אחת היא. והלובש טלית שיש בה לבן או תכלת או שניהם כאחד – הרי קיים מצות עשה אחת. אמרו חכמים הראשונים: 'וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת' [במ' טו, לט], מלמד ששניהם מצוה אחת".
וראוי להוסיף, שאם אנחנו מאמצים את ההשערה האמורה בימינו בעניין זה והיא שגויה, הרי שסילפנו את מסורת התורה-שבעל-פה שקיבלנו בסיני, והואיל ואין שום צורך להיכנס לספק חמור בעניין שכזה, שהרי התכלת אינו מעכב את הלבן, אסור לנו לקבוע שום מסמרות בעניין זה, ויש להשאיר את העניין פתוח עד שתחזור הנבואה או אפילו רוח הקודש לחכמי ישראל. כלומר, מה שוודאי אסור הוא לשנות ולעצב את מסורת התורה-שבעל-פה על סמך השערות, והקלות וחוסר הזהירות והאחריות של רבים בימינו בזה, נובעים בראש ובראשונה מכך שהם אינם מבינים עד כמה סילפו וזייפו את תורתנו באלף השנים האחרונות, המה ואבותיהם.
והיה אחד שהתעקש להביא ראיות מהתלמוד ומדברי רש"י וכן ממחקרים בני ימינו לכך שמקור התכלת הוא מחילזון מסוים, וכך השבתי לו על ציטוטיו מהגמרא ושאר דבריו הארוכים:
לא מדובר בראיות חד משמעיות כלל וכלל, אפילו פחות ממה שחשבתי. לא מדובר כאן בזיהויי צמחים או בעלי חיים, מדובר במסורת תורה-שבעל-פה, והנך מתקשה להבין זאת. כללו של דבר, הוא אשר אמרתי: הואיל ומידי ספק לא יצאנו, והואיל וניתן לקיים את מצות ציצית גם בלי התכלת, והואיל ומדובר בעניין שהוא בגדר מסורת תורה-שבעל-פה – חובה להיזהר בעניין זה מאד ואין שום צורך ואף אסור להבנתי באיסור חמור וגמור להידחק בו ולקבוע בו מסמרות.
יתר על כן, אם ההשערות הללו שגויות הרי שאין בידכם מצות ציצית כלל! כלומר, אם אין זו התכלת המקורית הרי שזייפתם את התורה-שבעל-פה והשחתתם מצוה מן התורה! וכמו שהמצאתם את "הציצית הקטן" והנכם מברכים עליו ברכה לבטלה ומחרפים ומגדפים את השם הנכבד והנורא באופן שיטתי ותעשייתי, כך הנכם מבקשים להמציא עתה ציצית חדשה לפי השערותיכם! ואך טבעי שתצטט את רש"י בעניין זה, שהוא ראש כומרי דתכם החדשה.
ודרך אגב, הרמב"ם בהלכות ציצית (ב, ב) פוסק כך: "כיצד צובעין תכלת של ציצית? [...] ואחר כך מביאין דם חילזון, והוא דג שדומה עינו לעין הים ודמו שחור כדיו, ובים המלח [=בים התיכון] הוא מצוי", ובדקתי מעט את העניין ודמו של החילזון שציינת דהיינו "ארגמון קהה קוצים" הוא בכלל כחלחל-ירקרק-סגלגל בהיר מאד נוטה לשקוף! כמו כן, צבע קונכייתו של הארגמון הזה הוא חום-בז'! בקיצור, נראה שאתה סוחר בתכלת מזויפת או שיש לך אינטרס אחֵר כלשהו...
בסדר
אז אני אציג את ההוכחות לכך שחילזון הפורפורא/מורקס/ארגמון קהה קוצים
הוא החילזון של חז"ל
ואתה תאמר אם יש בהם כדי הוכחה מבחינתך
שזהו החילזון שהיה לנו במסורת חז"ל, או עדיין לא.
מה שנמצא בדברי חז"ל אודות חלזונות שעשו מהם צבע
במסכת שבת דף כו. איתא "ומדלת הארץ השאיר נבוזראדן רב טבחים לכורמים וליוגבים ... יוגבים אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה". ופירש רש"י שם שהניחם נבוזראדן ללבושי המלך.
ובשבת דף עה. איתא "ת"ר הצד חלזון והפוצעו ... שאני הכא דכמה דאית ביה נשמה טפי ניחא ליה כי היכי דליציל צבעיה". היינו הטבע של החילזון שצריכים להוציא ה"דם" מהם בעודם חיים או קרוב למיתתם.
עוד איתא במדרש שעושים מהחלזון "כל מיני צבעים".
חלזונות פורפורא בזמנינו
בזמנינו נמצא בים הגדול [היינו ים הסמוך לחוף ארץ ישראל] שלשה מיני חלזונות שאפשר לעשות מהם צבע.
והם נמצאים ביותר במקום הנקרא "סולמות של צור עד חיפה" המוזכר בדברי חז"ל כנ"ל.
משנים מהם [אחד נקרא murex brandaris, ואחד נקרא thais haemastoma] עושים צבע purple, ומהשלישי הנקרא בשם murex trunculus עושים purple או blue, הן light blue והן dark blue. והיינו שכשצובעים עמו שלא לאור השמש הוא יוצא צבע purple, וכשצובעים עמו לאור השמש יוצא צבע blue. ונתברר על ידי chemical tests שמה שגורם הצבע של blue הוא הindigo molecule,
ואומרים חכמי הטבע של זמנינו שהוא הבעל חי היחיד בעולם שידוע לנו שיש בו הindigo molecule. והindigo molecule הוא גם הגורם הצבע בהצמח הנקרא indigo, שנקרא בשם חז"ל "קלא אילן", וכמו שכתב בספר הערוך שכתב "פירוש אינדק"ו".
כשמבחינים בין סוגי חלזונות הנ"ל, יש שני חילוקים הנראים לעין מיד בהשקפה ראשונה בין הmurex trunculus לביהmurex brandaris.
הראשון הוא במראיתו, שמראית הmurex trunculus הוא כמו צבע הים או צבע קרקעית הים, וזה מחמת שטבע הmurex trunculus [כשנמצא סמוך לארץ ישראל] הוא שנדבק לנרתיקו [היינו הshell] ממה שגדל תוך הים, אבל בmurex brandaris אין נדבק להם כלל. השנית הוא בצורתו, שאינם אותו shape. וכשרוצים לבאר החילוק צורה שיש ביניהם, ניתן לומר שהshape של הmurex trunculus הוא דומה לshape של דג רגיל, אבל הmurex brandaris אינם בshape זה כלל.
צריכים להוציא ה"דם" שצובעים עמו מהחלזונות אלו בעודם חיים [והם מתים על ידי הוצאת ה"דם" הזה] או קרוב לאחר מיתתם, שאם אין עושים כן הצבע מתקלקל.
חלזונות אלו נמצאים אצל שפת הים בארץ ישראל ובשאר מדינות הסובבות הים הגדול, אבל כדי לעשות צביעה של כמות מספקת של צמר, צריכים הרבה חלזונות, כי רק מעט צבע יוצא מכל חלזון, וממילא צריכים לצאת עם ספינות עם כלי צידה מיוחדים כדי לצודם, ולכן דמיהם יקרים.
הצביעה נעשית על ידי שנותנים ה"דם חלזון" ביורה עם סממנים אחרים, ותכלית סממנים אלו אינו לשנות גוון הצבע כלל, רק להאחיז ולהדביק הצבע בצמר. ופעולת הסממנים הוא להוציא מה"דם חלזון" הoxygen atom, ואח"כ נותנים הצמר לתוך היורה לצבוע אותו. כשמוציאים הצמר מהיורה, שוב מתחבר הoxygen atom להצבע שבתוך הצמר, ועל ידי זה נקלט הצבע בצמר באופן חזק מאוד. יכולים לעשות purple או blue, הן light blue והן dark blue מדם חלזון זה, והוא תלוי במשך זמן שזורח השמש לתוך הצבע שביורה בשעה שהoxygen atom הוסר ממנו. אמנם בשעה שהoxygen atom הוסר מהצבע,
הצבע הוא בגוון yellow, ובשעה ההיא אי אפשר לדעת איזה גוון צבע יהיה הצמר הנצבע ביורה [היינו איזה shade של blue או purple] על ידי הסתכלות לתוך הצבע שביורה. ולכן צריכים תחלה לנסות הצבע שביורה לידע אם גוון הצבע מרוצה אצל הצובע.
ועושים כן על ידי "טעימה" עם מעט צמר [היינו שנותנים קצת צבע על חתיכה קטן של צמר] כדי לראות אם יצא גוון הצבע כפי רצון הצובע.- כמו שחז"ל גם אומרים שצריך טעימה
מה שנמצא בכתבי חכמי האומות שחיו בזמן חז"ל
יש כמה מחכמי האומות מזמן חז"ל שכתבו אודות צביעה מחלזונות ה"פורפורא", ובכתבי פליניוס [Pliny] כתב באריכות אודות צורת החלזונות, ומהלך החיים שלהם, איפוא הם נמצאים, ואיך הם מולידים, וכהנה וכהנה, והם דברו אודות השלשה סוגי חלזונות אשר עודם נמצאים היום באותו איזור שהיו נמצאים בזמן חז"ל. ובדבריהם מפורש שצביעה מחלזונות אלו היה עסק גדול, והבגדים הצבועים מהם היו עולים דמים יקרים, והציידים הוכרחו לצאת תוך הים ולסכן עצמם כדי לצוד מספיק חלזונות לצביעה.
וכתבו בפרט אודות העיר "צור" והצביעה עם חלזונות שנעשה שם, וגם שם העיר חיפה קראו בשם "פורפורון" על שם חלזון הפורפורא. ומתוך דבריהם מוכח שעבודת הצביעה עם חלזונות היה עסק גדול ומפורסם מאוד, וכן מוכח ממה שמדינת צור עשו מטבעות שיש עליהם צורת חלזון הפורפורא. גם תוך דברי הימים ממלכות מצרים ופרס ויון [שנשארו עד היום] הוזכר הצביעה מחלזונות הפורפורא. וכל זה מתאים עם מה שכתבו חז"ל שהשאיר נבוזראדן ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה.
מובא בכתביהם שהיו צובעים עם חלזון פורפורא זה למשך לאלף – אלפיים שנה, עד שגזר מלכות רומי עליו כשלש מאות שנה אחר חורבן הבית. וכיון שמציאות הטבע של הmurex trunculus הוא שאם רק עושים הצביעה לאור השמש, או מרתיחין הצמר במים אחר שנגמר צביעתו, או אם נותנים ליורה דברים מסויימים, אז הצבע יצא blue
וכן כבר מצאו חכמי הטבע בגדי צמר בצבע blue בארץ ישראל ובמצרים שנשארו מזמן חז"ל, ועשו להם chemical test ונמצא בהם שירי dibromoindigo וmonobromoindigo, וזה מוכיח שנצבעו עם חלזון הפורפורא ולא עם קלא אילן.
עוד כתבו חכמי האומות שחיו בזמן חז"ל, שמה שהשתמשו עם חלזון הפורופרא אף שאפשר לעשות צבעים הדומים לו מן הצומח, והנעשה מן הצומח היה הרבה יותר בזול, הוא משום שצבע הנעשה מחלזון הפורפורא הוא מתקיים בצמר, אבל הנעשה מצמחים אינו מתקיים כל כך.
מה שנמצא שיריים מעסק הצביעה של חלזונות הנ"ל
בזמן חז"ל השתמשו בשלשה מיני פורפורא הנמצאים בזמנינו לעשיית צבע, כי חוץ ממה שכתבו חכמי האומות אודות הפורפורא, אף מצאו חכמי הטבע בזמנינו השיריים מהצביעה של אז. והיינו שמצאו ערמות גדולות של shells משלשה חלזונות אלו, והיו מופרדים הmurex trunculus מהחלזונות אחרות, באשר הוא צבע שונה מהאחרות כמש"כ לעיל. ומצאו בערמות אלו רבבות של shells, סמוך ליקבי הצביעה, והshells נשברו נגד בלוטת הצבע שלהם, באופן שמוכח שתכלית שבירתם היה עבור להוציא מהם דם הצבע. ובעיקר מצאו סכומים עצומים של murex trunculus ושל murex brandaris, ומצאו גם קצת של .thais haemastoma
מקצת המקומות ששם מצאו שיריים מחלזונות אלו. במדינת Lebanon מצאו בעיר סרפטא, בעיר צור, ובעיר צידון. בארץ ישראל מצאו בתל עכו, בתל אבו