שאלה בנוגע לאגדה במסכת ברכות
בברכות ז:א כתוב:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי״, ״תְּפִלָּתָם״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״תְּפִלָּתִי״, מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל. מַאי מְצַלֵּי? אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה, אָמַר רַב: ״יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַי שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמַי אֶת כַּעֲסִי, וְיִגּוֹלּוּ רַחֲמַי עַל מִדּוֹתַי, וְאֶתְנַהֵג עִם בָּנַי בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְאֶכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין״. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע: פַּעַם אַחַת, נִכְנַסְתִּי לְהַקְטִיר קְטוֹרֶת לִפְנַי וְלִפְנִים, וְרָאִיתִי אַכְתְּרִיאֵל יָהּ ה׳ צְבָאוֹת, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא, וְאָמַר לִי: ״יִשְׁמָעֵאל בְּנִי, בָּרְכֵנִי!״ אָמַרְתִּי לוֹ: ״יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ, וְיִגּוֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְתִכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין״. וְנִעְנַע לִי בְּרֹאשׁוֹ. וְקָמַשְׁמַע לַן, שֶׁלֹּא תְּהֵא בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ.
כיצד ניתן לפרש את האגדה בצורה רציונלית? מה רצו חז״ל ללמד כשאמרו שהקבה מתפלל, ומדוע הוא ביקש ברכה כביכול מישמעאל כהן גדול? ומיהו אכתריאל?
יש פה מאמר שפרסמתי, על האגדה הזאת
אך מה שחסר לי
זה דוגמאות
על מקומות שבהם ראשונים או אחרונים
מחקו גמרות או הגיהו כאשר נראה להם.
אם יהיה לך דוגמאות
זה יהיה מצויין
ברכות ז. "תניא: אמר ר׳ ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל יה ה׳ צבאות שהוא יושב על כסא רם ונישא אמר לי ישמעאל בני ברכני אמרתי לו יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין ונענע לי בראשו וקא משמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך".[1]
בהיכלות רבתי מובא נוסח מקביל, "אמר ר׳ ישמעאל פעם אחת הייתי מעלה עולה על גבי המזבח וראיתי את אכתריאל יה יהוה צבאות יושב על כסא רם ונשא ...", (סינופסיס, סעיף 151).
ברזו של סנדלפון מובאת מקבילה שונה המתייחסת לאכתריאל, "אמר אלישע בן אבויה כשהייתי עולה בפרדס ראיתי את אכתריאל יה אלהי ישראל יהוה צבאות שהוא יושב על פתח הפרדס ומאה ועשרים ריבוא של מלאכי השרת מקיפין לו",
האגדה התמוה על אכתיראל- יה ה' צבאות- היתה נראה לי תמוהה
את מי הוא ראה את יה ה צבאות ח"ו, או מה? מצד אחד כתוב יהי רצון מלפניך וכו', מצד אחד כי לא יראני האדם, ר' למשל בפירושו של ר"י הברצלוני לספר יצירה, אם זה מלאך או איזה אור וכו.
אך כל אגדה זו מריחה ריח חריף של ספרות היכלות (וכמובא שם גם מקבילה שלה), הפסדואפיגראפית- שיוחסה לר"ע וחבירו ר ישמעאל , ואולי נשתלה בזמן הגאונים- שאז ספרות זו הגיעה לעולם, דהנה בספרות היכלות יש ערבוב ובלאגן בין הבורא לבין שאר כוחות שמימימים או כלשונה הפסולה של המקובלים כוחות אלהיים[2], והיו מכונים אפי שם הויה, כמו שהבאתי במאמרי על ספרות היכלות, בדיוק כמו אגדה זו, והנה רגלים וידיים לדבר.
דהנה בספרות היכלות מככב ר' ישמעאל ככהן גדול, ושם הוא חבירו של ר"ע[3], ואילו ע"פ ש"ס שלנו לא שייך שר' ישמעאל בן אלישע (המיסטי, חבירו של ר"ע) יהיה כהן גדול[4], דהנה ר' ישמעאל בן אלישע, היה אחר זמן בית המקדש, ולא היה כהן גדול, וכמו שאמר בעצמו שבת יב: "רבי נתן אומר קרא והטה וכתב על פנקסו אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה" (אמנם יתכן שהיה גם וגם), אבל אביו היה כהן כמובא בתוספתא חלה א' ט' "אמרו לפני רבי ישמעאל...אמר להם לבוש שלבש בו אבא וציץ שנתן בין עיניו", משמע שהוא עצמו לא היה לבוש לבוש וציץ, והוא היה חבירו של ר"ע ובר פלוגתיה בכל הש"ס, ואף בזמן ר אלעזר בן עזריה הצעיר היה, כמבא במסכת ידים ד' ג' " אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, עָלֶיךָ רְאָיָה לְלַמֵד, שֶׁאַתָּה מַחְמִיר, שֶׁכָּל הַמַּחְמִיר, עָלָיו רְאָיָה לְלַמֵּד. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, יִשְׁמָעֵאל אָחִי", וגם נהרגו אחד אחרי השני, פחות או יותר, וכמובא במכילתא דר ישמעאל מסכת נזיקין ח', ובאבל רבתי ח' "ומה כתיב והרגתי אתכם בחרב וי"א רשב"ג היה בוכה ורבי ישמעאל השיבו כדברים אלו וכשנהרג ר"ש ור"י באתה השמועה אצל ר"ע וריב"ב עמדו וחגרו מתניהם שק וקרעו בגדיהם ואמרו", יש שרצו לומר שזקינו גם היה קורי כמוהו, ישמעאל בן אלישע והוא היה כהן גדול, אז א"כ זה לא כספרות היכלות, שחבירו של ר"ע הוא היה הכהן הגדול, ועוד קשה, אם ר ישמעל מעיד שזה הציץ של אביו, הוי אומר שאביו היה כהן בזמן הבית, אז איך הסבא ר ישמעאל בן אלישע גם היה כהן גדול, (אם נאמר שהר' ישמעאל בן אלישע הכהן הגדול המיסטי חבירו של ר"ע, כמובא בספרות היכלות), מת רק אחרי הבית, אם הוא היה בזמן הבית, איך ישמש בנו כהן גדול, ואולי זה היה אפשר לתרץ שהכוונה בתוספתא "אבא" לסבא.
טוב בכ"מ רבו הקשיים בענין ר' ישמעאל בן אלישע, כך שגם אם נאמר כתירוץ המסורתי, "תרי הוו", לא ננצל מכל הבלגן בזמנים, ואם נוסיף לבלגן את שמואל הקטן שמואל הקטן שהתנבא עליהם, בסוטה מח: "ואף הוא אמר בשעת מיתתו: שמעון וישמעאל לחרבא...", ושמואל הקטן היה בזמן ר"ג דיבנה (ברכות, כ"ח:, ומגילה, י"ז:) "שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים? עמד שמואל הקטן ותיקנה", ראו בהערה[5].
וראו תוס' יבמות קד. "אמר רבי ישמעאל בן רבי יוסי אני ראיתי את רבי ישמעאל בן אלישע. כך כתוב בספרים וקשיא לר"י איך יתכן שראה רבי ישמעאל בן רבי יוסי את רבי ישמעאל בן אלישע שנהרג קודם רבי עקיבא ורבי ישמעאל כפוף ויושב לפני רבי ויום שמת ר"ע נולד רבי ומיהו אין למחוק הספרים בשביל כך[6] כי מה בכך שרבי ישמעאל ברבי יוסי היה כפוף ויושב לפני רבי כי גם רבי יוסי אביו אילו היה קיים היה כפוף ויושב לפני רבי ולמאי דפירש ר"י דתרי רבי ישמעאל בן אלישע הוו אתי שפיר דאותו שנהרג היה זקנו של אותו רבי ישמעאל בן אלישע שראוהו רבי ישמעאל בן רבי יוסי דאפשר שחיה הרבה אחר רבי עקיבא", וכן תוס' מנחות סד: ד"ה ארור "ר' ישמעאל לאחר חורבן היה שפדאו ר' יהושע בפ' הניזקין (גיטין נח.) ותינוק היה, ואפי' ר' ישמעאל אחר שהיה מעשרה הרוגי מלכות לא קדם כ"כ דרשב"ג נהרג עמו ואמרינן הלל וגמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה ומלכות בית חשמונאי קדמו טובא כדאיתא בפ"ק דע"ז (דף ט.) דמלכות בית חשמונאי פסק בפני הבית מאה ושלש שעמד הורדוס", וכן תוס' ר"י החסיד ברכות נז:, ושיטה מקובצת שם, נוקטים, ור' שם שמבין שדברייו הם לא כאגרת רש"ג[7], וכותב בעמ' קכה "וצ"ע בכתב רב שרירא גאון אם פירוש מתוקן מתוכן מה שפירשנו ואף אם תמצא לומר בכתב רב שרירא גאון שרוב דבריו קבלות אין נראה לי אלא כמו שפירשתי כי כך ההלכות מוכיחות", אך עדיין לא היבנתי איך בזמן שר"ע כבר היה ר"ע [להזכיר- 40 שנה היה ע"ה 40 שנה למד ו40 שנה לימד], היינו סביבות גיל 120 לפני שנהרג, רק אז נהרג רשב"ג הזקן ואיתו ר' ישמעאל, הרי כבר לפני כן, מלך בנו ר"ג דיבנה שנים רבות, ואף לפני החרבן, וראיתי בסדר הדורות ב' עמ' תעו' שסבך את הענין עוד יותר, (והאמין גם לכל הספרים המיסטיים) והסיק ש-3 ר ישמעאל בן אלישע הוו, אך איני יודע איך זה מתרץ.
ראו גם פה הערה 4
[1] עוד מאמר בברכות נא. "אמר רבי ישמעאל בן אלישע שלשה דברים סח לי סוריאל שר הפנים אל תטול חלוקך בשחרית מיד השמש ותלבש ואל תטול ידיך ממי שלא נטל ידיו ואל תחזיר כוס אספרגוס אלא למי שנתנו לך מפני שתכספית ואמרי לה אסתלגנית של מלאכי חבלה מצפין לו לאדם ואומרים אימתי יבא אדם לידי אחד מדברים הללו וילכד", ומי בכלל שר הפנים? מטטרון או סוריאל או בכלל מיכאל, ולא נשכח את חנוך בן ירד, שבספרות היכלות הוא נהיה מטטרון, עוד דבר שמחשיד לספרות היכלות, וכל המצאות המיסטיקה, שלא חשים כלל לקמחייהו, וראיתי בויקיפדיה בערך מטטרון שמפנים לא א אורבאך בספרו חז"ל אמונות ודיעות עמ'
[2] פרקי היכלות רבתי פל"א אות ג' "לקחתיו אחזתיו פקדתיו זה חנוך בן ירד ששמו מטטרו"ן ונטלתי אותו מבני אדם ועשיתי לו כסא כנגד כסאי וכמה שיעור של אותו כסא אלף אלפי רבבות פרסאות של אש ומסרתי שבעים מלאכים כנגד שבעים אומות ופקדתי בידו כל פמליא של מעלה וכל פמליא של מטה וסדרתי לו כל סדרי בראשית ושמתי שמו אדנ''י הקטן ששמו בגימטריא שבעים ואחד ונתתי לו חכמה ובינה יותר מכל המלאכים ועשיתי לו גדולה יותר", ובספר מרככבה רבה ד: "זבורית יי אלהי ישראל וזהו ממטרון יי' אלהי ישראל אלהי שמים וארץ אלהי הים ואלהי היבשה".
[3] " במסורת ההיכלות נקשרת הירידה למרכבה בדמותו של ר׳ עקיבא ואילו ר׳ ישמעאל קשור בדרך כלל בגילוי מתווך דרך חנוך־מטטרון. הצירוף ׳ירד למרכבה׳, או ׳ירדתי למרכבה׳ שמור בדרך כלל לר׳ עקיבא. ׳כל השירות הללו שמע ר׳ עקיבא כשירד למרכבה׳, ראו: סינופסיס, סעיף 10. ר׳ ישמעאל חוזר ומציין פעמים רבות שהוא לומד מר׳ עקיבא שדבריו נגלו משמים. היחס בין עקיבא לישמעאל הוא כיחס שבין משה ואהרון" (ר' אליאור בעמ' 127 הע' 50), ובעמ' 131 "ר׳ ישמעאל מתואר במסורת ההיכלות ככוהן גדול, וכמוהו חנוך־מטטרון מלאך שר הפנים מכהן בעולמות עליונים; אולם ר׳ עקיבא, המתואר במסורת זו בדמותו של משה בן שבט לוי ואדון הנביאים, בזיקה לפסוק תהלים סח יח הקושר את משה לעלייה למרום למרכבה".
[4] ואכן לא מוזכר רק בראשונים, אף בהקדמת פיה"מ לרמב"ם, וזה כנראה ע"פ ברייתא זו דברכות שראה, להזכיר רמב"ם בהתחלה טעה בשיעור קומה, אך לבסוף אמר מצוה לשורפו, ר' פיה"מ סנהדרין, של הר"י קאפח עמ' קמב' הע' 42, אמנם בתשובה תקלה במכון ירושלים, וקיז בבלאו, נראה שלא סבר כך מעולם.
[5] גם בו יש בעיות- הגהות יעבץ סנהדרין יא., "גמ' מעשה בר"ג שאמר כו'. נ"ב אם ר"ג זה הוא ר"ג דיבנה. צ"ל דתרי שמואל הקטן. ואי אפשר שיהא שמואל זה הוא הנזכר בסמוך שאמר בשעת מיתתו שמעון וישמעאל לחרבא. דאותו שמעון הנהרג הוא אביו של ר"ג מעשרה הרוגי מלוכה כדמוכח גם מר' ישמעאל וחברוהי. וא"כ ודאי לא היה ר"ג בנו נוהג נשיאותו בחיי אביו. הא ע"כ שמואל הקטן אחרינא הוה אותו שנבא בשעת מיתתו וקדם הוא לזה שהיה בדור שני לו עם ר"ג דיבנה. א"נ ר"ג זה הוא ר"ג הזקן זקנו של סתם ר"ג וכן עיקר ועמ"ש בסמוך, שם אף הוא אמר בשעת מיתתו כו'. נ"ב צ"ל שהיו שנים שנקראו בשם שמואל הקטן. שבכאן אמר בשעת מותו על רשב"ג הזקן וחבריו שיהרגו ושמעון זה אינו אלא בנו של ר"ג הזקן ואביו של ר"ג דיבנה (כי הוא ודאי רשב"ג הנהרג. אין זולתו בשושילתא דר"ג שנצולה ע"פ בקשתו של ריב"ז [גיטין נ"ו ב']) והרי מצינו (בגמרא ברכות דכ"ח ב') שמואל הקטן תקן ברכת המינין לפני ר"ג ביבנה. ואותו ר"ג אינו אלא ר"ג דיבנה כי ר"ג הזקן זקנו לא היה מצוי ביבנה אלא בירושלים בזמן הבית. וא"כ מסתמא נהרג ר"ש קודם שנהג ר"ג בנו נשיאותו ביבנה. כנראה שבפני אביו לא היה ר"ג מזדקק לומר כך. א"כ איך היה שמואל קיים בימיו. בהכרח שמואל הקטן אחר היה זה", רש"ש סנהדרין יא., "מעשה בר"ג כו' עמד שמואל הקטן כו'. ובברכות (כ"ח ב) הסדיר כו' לפני ר"ג כו' א"ל ר"ג כו' עמד שמואל הקטן כו' וע"כ הוא ר"ג הזקן דהרי לקמן איתא דאמר שמואל הקטן בשעת מיתתו שמעון כו' לחרבא והוא רשב"ג הנהרג אביו של ר"ג דיבנה. וע"כ לא נתמנה בנו בחייו. ובפ"ב דפאה מ"ו מעשה כו' לפני ר"ג ועלו ללשכת הגזית וע"כ ג"כ המכוון על ר"ג הזקן דבימי ר"ג דיבנה מי הוו ב"ד בלה"ג. והתוס' בנדה (ו ב) כתבו דאין רגילות להזכיר ר"ג סתם אלא ר"ג הזקן: שם א"ל ח"ו לא תהא כזאת בישראל כצ"ל: שם מיתיבי כמה עה"ש כו' רשבג"א חדש. ק"ל מאי קושיא דילמא משום דלא עביד כשמעתיה מפני שרבים חלקו עליו כדאיתא בירושלמי ברכות הבאתיו בחדושי לשו"ע או"ח סי' תע"ב: רש"י ד"ה ח"ו שאוכל השום בבואי כו' כצ"ל: תד"ה מפני. משום כו' אפי' אשנים מהם אין מעברין אלא שעושים אותן כו' כצ"ל: ד"ה ומפני כדתנן פ"ק דתענית כו' כצ"ל", חשק שלמה סנהדרין יא. "גמ' מעשה בר"ג שאמר השכימו לי שבעה לעליה. ונ"ב נ"ל דהיינו ר"ג הזקן דהיה שמואל הקטן בימיו דאלו ר"ג דיבנה נעשה נשיא אחר החורבן וכבר מת שמואל הקטן וכמש"כ היוחסין במאמר א' וכן משמע להדיא כדבריו בהל' שמחות פ"ח דאמר שם כשמת שמואל הקטן היה ר"ג הזקן מספיד עליו ואפי' לדעת הרמב"ם בהקדמתו לפי' המשניות דס"ל שם שמת לאחר החורבן [ונראה דגרס במס' שמחות דרשב"ג הזקן הספיד עליו וכ"ה הגי' באמת ביוחסין] מ"מ א"א דר"ג דיבנה נעשה נשיא בחיי שמואל הקטן דהרי רשב"ג אביו עדיין היה חי בעת מיתת שמואל הקטן וכדאיתא במס' שמחות הנ"ל לפי' גי' היוחסין והיאך אפשר דנעשה נשיא בחיי אביו ושוב מצאתי כן להדיא ביוחסין ד"ה ר"ח בן דוסא".
[6] היינו אם אין אפשרות מוחקים, וכישוע כמה דבר זה נפוץ בראשוני אשכנז, ובתלמוד ירושלמי, זה בכמויות נפוץ, ואצל הגר"א בפרט.
[7] אולי כונתו לזה,( אגרת רש"ג לוין 125-126)” רבן גמליאל הזקן, ורבן שמעון בנו שנהרג בחורבן בית שני, ורבן יוחנן בן זכאי, כולן נשיאים", אך תוספות ר"י החסיד, אומר מפורש, שהוא מסכים לחלוק על רש"ג,