אור הרמב"ם

ולכל האמור לקמן ראוי לצרף את דברי רבנו בהלכות תשובה (ז, ג), והעישון גרוע מרדיפת המאכלות וכו' שנזכרו בהלכה:

"ואל תאמר שאין התשובה אלא מעבירות שיש בהן מעשה, כגון זנות וגזל וגניבה. כשם שצריך אדם לשוב מאלו, כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו, ולשוב מהן: מן הכעס, ומן האיבה, ומן הקנאה, ומן התחרות, ומן ההתל, ומרדיפת הממון והכבוד, ומרדיפת המאכלות וכיו"ב, מן הכול צריך לחזור בתשובה. ואלו העוונות קשים מאותן שיש בהן מעשה, שבזמן שאדם נשקע באלו קשה הוא לפרוש. וכן הוא אומר: 'יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו' [יש' נה, ז]".

ונראה לי שעישון פה ושם אינו בגדר איסור תורה, אך כאשר האדם שוקע בעישון עד כדי נזק בלתי הפיך לגופו, הרי שמדובר באיסור תורה, שהרי ההתבהמות מכל סוג שתהיה גורמת להכרתת האדם מחיי העולם הבא, ואסור לו לאדם להשחית את נפשו ולהכריתה מחיי העולם הבא.