ברכת אתה חונן
לדעת רבנו, נוסח ברכת "חונן הדעת" שבתפילת עמידה הוא כדלהלן: "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה, חננו מאיתך דעה ובינה והשכל, ברוך אתה יי חונן הדעת". גם בנוסח התימני-הבלדי זהו מטבע הברכה, וכן בנוסח מקצת האשכנזים. ברם, משום מה, ברוב קהילות ישראל מחקו את המלה "השכל" מן הברכה! ללמדנו על שנאתם להשכלה, חכמה ודעת, כי בהם האדם לומד להבחין בין אמת לשקר וכך מתגלה פסולת סיגי המינות אשר בידם.
והנה כמה דוגמאות מכתבי הקודש שבהם מופיעים ביטויים של השכלה ודעת:
"לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם" (יש' מד, יח).
"וְנָתַתִּי לָכֶם רֹעִים כְּלִבִּי וְרָעוּ אֶתְכֶם דֵּעָה וְהַשְׂכֵּיל" (יר' ג, טו).
"כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי יְיָ עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם יְיָ" (יר' ט, כג).
"אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל בִּקְהַל רְפָאִים יָנוּחַ" (מש' כא, טז).
"אֲשֶׁר עַל כֵּן סָרוּ מֵאַחֲרָיו וְכָל דְּרָכָיו לֹא הִשְׂכִּילוּ" (איוב לד, כז).
"וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל סֵפֶר וְחָכְמָה" (דנ' א, יז).
רק אני לא בטוח כי לפי דעתי זה לא היה הנוסח האמיתי של התפילה של יהודי מרוקו גם אף אחד לדעתי יהודי מרוקו לפני שהכניסו להם את סידורי ליוורנו התפללו בנוסח של התפילה של רבנו או רסג או סדר עמרם גאון כי עד היום יש שרידים למנהגים הקודמים רואים שהוחלף למהנגים של הקבלה והמינות באיזה שלב עוד בימי ספרד האלילית