דברי סופרים, מפי השמועה ומפי הקבלה אליבא דרבינו
האם מארי יכול להסביר את המושגים אליבא דרבינו?
מפי קבלה - דברים שידוע כי נאמרו למשה בסיני.
מדברי רבינו בספר המצוות שורש שני, אני מבין שבמסגרת דברי סופרים כלולים *גם* דברים שאינם מפורשים בברור בתורה ואינם מפי הקבלה, אלא נלמדו בי״ג מידות ולא נאמר עליהם בתלמוד בפרוש שהם מגוף התורה -דהיינו או כתוב ממש בתורה לפי הבנת חכמים או מפי קבלה:
״לפיכך הראוי בזה, שכל מה שלא תמצאהו כתוב בתורה, ותמצא בתלמוד שלמדוהו באחת משלוש עשרה מדות - אם בארו הם בעצמם ואמרו שזה גוף תורה, או שזה דאורייתא - הנה ראוי למנותו, אחר שמקבלי המסורת אמרו שהוא דאורייתא. ואם לא יבארו זה ולא דברו בו - הנה הוא דרבנן, שאין שם כתוב יורה עליו.….הנה נתבאר לך שאפילו בימי משה נאמר דקדוקי סופרים, כי כל מה שלא שמעו בסיני בביאור הנה הוא מדברי סופרים. הנה כבר התבאר כי תרי"ג מצוות שנאמרו לו למשה בסיני לא ימנה בהן כל מה שילמד בשלוש עשרה מדות. ואפילו בזמנו עליו השלום, כל שכן שלא ימנה בהן מה שהוציאו באחרית הזמן.״
לעומת זאת בפרוש המשנה במסכת כלים י״ז יב כתוב:
״ולא יטעך אמרו "שיעורו מדברי סופרים", עם השורש אשר בידינו "שכל השיעורים הלכה למשה מסיני", לפי שכל מה שלא התבאר בלשון התורה יקרא מדברי סופרים ואף על פי שהדברים הן הלכה למשה מסיני, לפי שמאמר "מדברי סופרים" יכלול שיהיה הדבר קבלת סופרים כמו הפירושים וההלכות המקובלות מן משה מסיני, או תיקון סופרים כמו התקנות והגזרות״.
כלומר גם הלכה למשה לסיני היא דברי סופרים?
ולגבי מפי השמועה:
בהקדמה למשנה תורה:
(יג) וכן כל אחד ואחד כותב לעצמו כפי כוחו מביאור התורה ומהלכותיה כמו ששמע, ומדברים שנתחדשו בכל דור ודור בדינים שלא למדום מפי השמועה אלא במידה משלוש עשרה מידות והסכימו עליהם בית דין הגדול. וכן היה הדבר תמיד עד רבינו הקדוש.״
האם זה זהה למפי הקבלה ?
תודה רבה.
אז מעמד דין שנלמד בי״ג מידות שאינו אסמכתא לדבר קבלה, הוא דרבנן לכל דבר ועניין? כי דין כזה נכנס בדברי סופרים לפי דברי רבינו בשורש השני.
כמו כן מחילה אם מארי יוכל להסביר את האמור על ידי רבינו בפירוש המשנה בכלים י״ז יב :
וראיתי לזכור לך בכאן שורש גדול התועלת, והוא אמרם בתוספתא מקואות "כזית מן המת וכעדשה מן השרץ, ספק יש בהן כשיעור, ספק אין בהן, ספקו טמא, שכל דבר שעיקרו מן התורה ושיעורו מדברי סופרים ספקו טמא". ושמור זה השורש שבו תדע כאשר יפול לך ספק באיזה שיעור שיהיה אם תקח בו לקולא או לחומרא.
ולא יטעך אמרו "שיעורו מדברי סופרים", עם השורש אשר בידינו "שכל השיעורים הלכה למשה מסיני", לפי שכל מה שלא התבאר בלשון התורה יקרא מדברי סופרים ואף על פי שהדברים הן הלכה למשה מסיני, לפי שמאמר "מדברי סופרים" יכלול שיהיה הדבר קבלת סופרים כמו הפירושים וההלכות המקובלות מן משה מסיני, או תיקון סופרים כמו התקנות והגזרות.
ושמור כלל זה: