אור הרמב"ם

שמות לג' יב-יג:

וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהֹוָ֗ה רְ֠אֵ֠ה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם־מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי

וְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה

http://mg.alhatorah.org/Full/Shemot/33.13#e0n0

שפתי חכמים:

"אם אמת שמצאתי חן בעיניך כו׳. דק״ל דבפסוק משמע שהי׳ ספק למשה אם אמר הקב״ה שמצא חן בעיניו והא אמר משה מתחלה להקב״ה איך שאמר אליו מצאת חן בעיני. ומתרץ שודאי משה ידע באמת שמצא חן בעיני הקב״ה וה״פ אם אמת הוא שמצאתי חן דלמא מה שאמרת מצאת חן בעיני מצחק היית בי כדרך

בני אדם"

מה עלינו לעשות עם המילים האלה? איך יתכן שמי שכותב פירוש על התורה יכול לכתוב מילים כאלה?