תפילין בברכות ק"ש
מהי רמת החיוב מדרבנן להתפלל קש ועמידה עם תפילן? עניין בעלמא? או תקנה של חז"ל חובה גמורה?
כי הרמב"ם בתשובה כותב
גבי פסד"ז אומר הרמב"ם- (בשו"ת הרמב"ם מכון ירושלים ס'),
וז"ל "ואין כל חטא לברך על הציצית ועל התפילין באמצע המזמורים הואיל ואין הפסקה בפסוקי הזמר ראויה לגינוי חמור, ואינם כמו התפילה ולא כקרית שמע לדקדק בהם בזה השעור וכתב משה"
ובסי' כט - גבי ברכות ק"ש
"שאלה ותורנו הדרתו הקדושה המותר למתפלל להפסיק בין הברכות שקודם קרית שמע או שלאחריה ממה שנתחברו מחדש או בדבר מן הברכות המזדמנות כמו הציצית והתפלין או על מה שרואים או שומעים או מריחים ויהיה זה כמו שאלת שלום והשבתו או נאמר בכגון זה דאיתמר איתמר ודלא איתמר לא איתמר... התשובה... ולהפסיק ביניהן באחת הברכות אין לזה פנים לפי שהוא עוסק במצוה ולמה יפסיק מה שהוא עסוק בו לקיים מצותו ויקבל על עצמו מצוה אחרת".
טוב נעזוב את המצווה האחרת של מצות תפילין דאורייתא, שאומר הרמבם לעזוב, אבל מה עם
אמירת ק"ש בתפילין אינה מצוה? מצווה עוברת?
הרי הרמב"ם הביא בהל' תפילין ד' כד' מהגמרא בברכות "אע"פ שמצותן ללבשן כל היום בשעת תפלה יותר מן הכל אמרו חכמים כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו, וא"כ גם זו מצוה מדברי חכמים, ללבוש בשעת התפילה
וגם בברכות יד" נאמר "רב משי ידיה וקרא קריאת שמע ואנח תפילין וצלי" היינו הניח תפילין בין הפרקים, וכמו שלומד מזה תוס
היינו הרמבם רואה מול עיניו רק את מצות הנחת תפילין דאורייתא, אבל מה עם המצווה להניח תפילין בתפיל ש"מ לפי הרמבם זה לא מצווה אלא עניין בעלמא
או שמא אין בכלל לרמבם את המושג מצוה עוברת [אבל הרי חזין בכמה מקומות שיש לו]
וד"א רמבם בתשובה כאן מתיר בדיעבד הפסקה בברכות ק"ש
בסימן כז "שאלה ותורנו בשינוי הברכות בלילי שבתות ובמוצאיהן ושכרכם כפול, התשובה אמנם שינוי אותן הברכות בשבתות וזולתן הוא טעות בלא ספק והואיל וכבר החזיקו בזה העם והדבר מביא לידי מחלוקת ראוי להניחו לפי שאין בו דופי גדול בדין, וזה השעור של הטעות יש אצל כל צבור מדה כפולה ומכופלת ממנו בעונות במנהגות הנהוגים שהם מחשיבים אותם דין וקשה לבטלם הרפה מהם וילכו אחריהם והואיל והם קיימים ואם אין אתה מתפלל אותם יתפלל אותם זולתך הרי יותר ראוי שתתפלל אתה לפניהם ועכ"פ תתקרב אל הלשון האמתית ותתחיל בזה הנוסח ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה וכלה מעשיו ביום השביעי ויקראהו שבת וכו' אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת ולמען כהונה עמוסים וכו', ואלו שלאחר קרית שמע אין מניעה רבה בהן וליל יום ראשון תתחיל אשר בדברו מעריב ערבים המבדיל בין קדש לחול וכו' אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת ואותנו הבדלת להיות לך לעם קדוש וכו' אמרו זאת כי הוא היותר טוב, ואין מניעה בו וכתב משה"
ועוד דבר לפני שאזכה שתענה לי על שאלה זו
מה יהיה הדין לרמבם אם אדם בכ"מ הפסיק בברכות ק"ש ללכת לשירותים
האם עתה כשחוזר יותר לו להניח טו"ת?
הרי הוא כבר מופסק ועומד?
תודה