ברכה
לכאורה ברכה עניינה אמירה שלמתברך יקרה דבר טוב, כמו "ויברך אותם אלהים לאמר פרו ורבו".
(וזה ההיפך של קללה, שהיא אמירה שלמקולל יקרה לו דבר רע).
אבל לפי זה מה הכוונה ויברך אלהים את יום השביעי?
ויותר טעון ביאור, מה הכוונה שצריך לכוון כשאנו מברכים בכל ברכה "ברוך אתה יי" או כשאומרים "ברוך יי המבורך"
אשמח להסבר ולהפניות לכתבי הרמבם המבאר את העניין הזה.
תודה רבה
57 צפיות
התשובה לשאלתך עולה מן הפסוק: "ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו", כלומר הברכה שניתנה לו היא ייחודו כיום של קדושה ומנוחה, יום שהוא ברכה לכל עם-ישראל, הואיל והוא יום שבו הננו עוצרים משאון החיים ולומדים תורה ומתענגים על המושכלות, ועל כך שזכינו להיות חלק מעם-ישראל, עם חכם ונבון.
בתוך התפילה, המילה "ברכו" משמעה שבחו והללו.
"וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה" (נחמיה ט, ה).