האם נכון לחכם להתיידד עם ההמונים המטופשים?
אם הבנתי נכון ואם אני זוכר נכון, רמב"ם בהקדמתו למשנה שואל מדוע אלוהים ברא כל כך הרבה שוטים שמבזבזים את חייהם בפעילות אידיוטית, והוא עונה שהאידיוטים האלה נוצרו כדי לשמש כחברה לחכמים. אולם בהלכות דעות קובע אותו הרמב"ם כי החכם צריך להיזהר מאוד שלא להתרועע עם ההמונים. האם הרמב"ם משנה את דעתו? אם לא, כיצד שתי טענותיו אינן סתירה?
124 צפיות
בשלב זה אעדכן את התצוגה הקודמת שלי בניואנס נוסף. השקפתו העקבית של הרמב"ם לאורך כל חייו היא שההמונים קיימים בסופו של דבר למען האליטות הפילוסופיות; וברגע שהם כבר קיימים למטרה זו זה גם בעל ערך וטוב שהם מממשים את היכולות האינטלקטואליות המוגבלות שלהם, שכן כל פוטנציאל ממומש, במיוחד היכולת האנושית הייחודית לדעת, הוא טוב.