אור הרמב"ם

נשאלתי כך: בנוסח הקדושה של אשכנז נאמר כך: "נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום ככתוב על יד נביאך וקרא זה-אל-זה ואמר" וכו', ורק במוסף של שבת אומרים "נעריצך ונקדישך", האם הנוסח הראשון הוא נוסח תקין מבחינת חובת שלילת הגשמות?

תשובה:

שים לב, הנוסח המקורי הוא: "נקדישך ונעריצך ונשלש לך קדושה משולשת, כדבר האמור על יד נביאך, וקרא זה-אל-זה ואמר: קדוש-קדוש-קדוש" וכו'. כלומר, בנוסח המקורי אין השוואה מפורשת בין עולם שוכני-בתי-החומר לבין עולם המלאכים המופשט מכל הגשמה, ולא לחינם, מפני שההשקפה שיש גשמיות וחומריות בעולם המלאכים מדרדרת להשקפה שיש גשמיות וחומריות גם אצל בורא-עולם. קצרו של דבר, יש בנוסח זה השקפה רעה ופתח להגשמה.