אלו דברים צריכים נטילה במים: הקם מהמיטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל ציפורניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף ראשו. ויש אומרים אף ההולך בין המתים. ומי שנגע במת, ומי שמפליא כליו, והמשמש מיטתו, והנוגע בכינה, והנוגע בגופו בידו. ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל, אם תלמיד חכם הוא – תלמודו משתכח, ואם אינו תלמיד חכם – יוצא מדעתו.
סעיף יט
המקיז דם מהכתפיים ולא נטל ידיו, מפחד שבעה ימים. המגלח ולא נטל ידיו, מפחד שלושה ימים. הנוטל ציפורניו ולא נטל ידיו, מפחד יום אחד, ואינו יודע ממה מפחד.
עד כאן.
ואין ספק שקארו יצא מדעתו, ונטייתו אחר הקבלה ורדיפת הבצע גרמו לו.
ולהבדיל ראה דברי רבנו בהלכות ברכות פרק ו (א-ג):
"כל הנוטל ידיו, בין לאכילה, בין לקרית שמע, בין לתפילה,מברך בתחילה [...] נטילת ידיים בין תבשיל לתבשיל, רשות -- רצה נוטל, רצה אינו נוטל. ופירות של חולין אינן צריכין נטילת ידיים, לא בתחילה ולא בסוף -- וכל הנוטל ידיו לפירות, הרי זה מגסי הרוח".
משמע מסוף ההלכה שכל המוסיף נטילת ידיים מעבר למה שהזכירו חכמים, ואפילו בלא ברכה, הרי זה מגסי הרוח, דהיינו מן הגאוותנים הריקנים אשר מתייהרים.
מני שלום וברכה,
ראה מה כותב קרלו הטמבל בשו"ע או"ח סימן ד:
סעיף יח
אלו דברים צריכים נטילה במים: הקם מהמיטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל ציפורניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף ראשו. ויש אומרים אף ההולך בין המתים. ומי שנגע במת, ומי שמפליא כליו, והמשמש מיטתו, והנוגע בכינה, והנוגע בגופו בידו. ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל, אם תלמיד חכם הוא – תלמודו משתכח, ואם אינו תלמיד חכם – יוצא מדעתו.
סעיף יט
המקיז דם מהכתפיים ולא נטל ידיו, מפחד שבעה ימים. המגלח ולא נטל ידיו, מפחד שלושה ימים. הנוטל ציפורניו ולא נטל ידיו, מפחד יום אחד, ואינו יודע ממה מפחד.
עד כאן.
ואין ספק שקארו יצא מדעתו, ונטייתו אחר הקבלה ורדיפת הבצע גרמו לו.
ולהבדיל ראה דברי רבנו בהלכות ברכות פרק ו (א-ג):
"כל הנוטל ידיו, בין לאכילה, בין לקרית שמע, בין לתפילה,מברך בתחילה [...] נטילת ידיים בין תבשיל לתבשיל, רשות -- רצה נוטל, רצה אינו נוטל. ופירות של חולין אינן צריכין נטילת ידיים, לא בתחילה ולא בסוף -- וכל הנוטל ידיו לפירות, הרי זה מגסי הרוח".
משמע מסוף ההלכה שכל המוסיף נטילת ידיים מעבר למה שהזכירו חכמים, ואפילו בלא ברכה, הרי זה מגסי הרוח, דהיינו מן הגאוותנים הריקנים אשר מתייהרים.
"הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל הַגַּנּוֹת אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ, אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר יַחְדָּו יָסֻפוּ נְאֻם יְיָ" (יש' סו, יז)