אור הרמב"ם

האם לדעת הרמב"ם נפש האדם נבראת או היא אלוקית בעצמותה (כמו המשמעות שהושאלה מהפסוק "חלק א-לוה ממעל"), וכלולה בזה גם כן השאלה האם הנפש נעלה יותר מן המלאכים (שהם נבראים) כין שהיא אלוקית, או לאו-כיון שהיא נבראת?

ואם היא נבראת, מדוע הוזכרה בתורה בלשון "ויפח באפיו" ולא בלשון בריאה?

וכן האם לדעת הרמב"ם יש לאדם שתי נפשות אלוקית ובהמית (ואת מה שכתב בשמונה פרקים שהנפש אחת אפשר לפרש שהכוונה רק לנפש הבהמית, וגם הכח השכלי שייך לנפש הבהמית שהרי עדיין אינו השכל הנקנה אלא רק כח להשכיל)?

ואם הנפש אחת, מהו "יצר טוב" שיש לאדם, וכן מה פירוש דברי הרמב"ם בהלכות גירושין שכתב-"לפיכך זה שאינו רוצה לגרש מאחר שהוא רוצה להיות מישראל רוצה הוא לעשות כל המצות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו"-מנין לנו שרוצה להיות מישראל?

תודה רבה