אור הרמב"ם

נשאלתי על-ידי רתך שזקוק לעבוד בחול-המועד למחייתו, האם הוא רשאי לעבוד בחול המועד? ובכן, יש להבחין בין מלאכה שאינה לצורך המועד, לבין מלאכה שהיא לצורך המועד.

מלאכה שאינה לצורך המועד: אם יש הפסד גדול – רשאי לעשותה כדרכו, ובלבד שאין בדבר טורח גדול. וכך פוסק רבנו בהלכות שביתת יום טוב (ז, ב–ג): "כל מלאכה שאם לא יעשה אותה במועד יהיה שם הפסד הרבה – עושין אותה [ואפילו שאינה לצורך המועד], ובלבד שלא יהיה בה טורח הרבה [...] שכל שיש בו הפסד אם לא נעשה – עושֵׂהוּ כדרכו, ואינו צריך שינוי".

מלאכה שהיא לצורך המועד: גם אם יש בדבר טורח גדול – עושה, ובלבד שיעשה בצנעה. וכך פוסק רבנו בהלכות שביתת יום טוב (ז, ח): "כל מלאכות שהן לצורך המועד, כשעושין אותן אומניהן, עושין בצנעה [ואפילו כאשר יש בהן טורח מרובה]. כיצד? הציידים והטוחנין והבוצרין למכור בשוק, הרי אלו עושין בצנעה לצורך המועד [וכל אלה מלאכות שיש בהן טורח רב]".

ועתה לשאלה, ובכן, מלאכתו של הרתך הנדון הינה בגדר מלאכה שהיא לצורך המועד, שהרי הוא זקוק לעבודתו לשם מחייתו, ולכן, הוא רשאי לעבוד כדרכו, ובלבד שיעשה בצנעה.