אור הרמב"ם

עלה בדעתי שאולי הרמב"ם כבר חשד או כבר ידע שבניגוד ליהודים מזרחיים - שלעולם לא היו חולמים לשנות בכוונה טקסט קדוש - בניגוד לזה (האליטות של) יהודי אירופה לא יהססו לעוות בכוונה טקסט קדוש שלא אהבו. ולכן הרמב"ם כתב בכוונה את המורה בערבית ולא בעברית, שכן הוא ידע שכך, כאשר התוכן - שאליו יכלו לגשת רק באמצעות תרגום - לא מצא חן בעיניהם, לא יוכלו האירופיים - שמטבעם הגיאוגרפי לא ידעו ערבית - לעוות את הגרסה הערבית המקורית של הטקסט הקדוש הזה שעוסק באמיתות הגבוהות והקדושות ביותר.

אני תוהה אם הסיבה המוצעת הזו היא בת קיימא, ואם יש הוכחות לאשש ולבסס אותה.