אור הרמב"ם

כדי להגביל את תאוות האכילה יש שלל איסורים שנוגעים למאכלות אסורות. בנוסף לכך, חכמים הזהירו את האדם שלא יאכל יותר מן הדרוש לו, ואף הדגישו שמי שפרוץ בתאוות האכילה במותר לו הוא בגדר "נבל ברשות התורה".

וכולי האי ואולי...

שער בנפשך מה היה קורה אלמלא אסרה תורה את המאכלות האסורות...

גם ככה זוללים וסובאים ועושים כל ימיהם כחגים, המצב היה אפוא הרבה יותר גרוע.

כמו כן, בעניין הצעתך להגביל את כמות המאכל, ובכן, אי אפשר להגביל בהלכה את כמות המאכל, כי לכל אדם נדרשת כמות שונה, גם לפי טבעו וגם לפי מלאכתו, וכיו"ב.

וכך פוסק רבנו בהלכות דעות (ז, ג):

"ואל תאמר שאין התשובה אלא מעבירות שיש בהן מעשה, כגון זנות וגזל וגניבה. כשם שצריך אדם לשוב מאלו--כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו, ולשוב מהן: מן הכעס, ומן האיבה, ומן הקנאה, ומן התחרות, ומן ההתל, ומרדיפת הממון והכבוד, ומרדיפת המאכלות, וכיוצא בהן--מן הכול צריך לחזור בתשובה. ואלו העוונות, קשים מאותן שיש בהן מעשה, שבזמן שאדם נשקע באלו, קשה הוא לפרוש. וכן הוא אומר 'יעזוב רשע דרכו, ואיש אוון מחשבותיו' (ישעיהו נה, ז)".

והנני ממליץ לך לקרוא שוב את המאמרים שצוינו.

בהצלחה.