אור הרמב"ם

שלום וברכה,

משרפות המלכים הללו הן המשרפות שנזכרו בסוף הלכות אבל:

[כב] "מלך שמת -- עוקרין סוס שהיה רוכב עליו, ועגלה שהייתה מושכת בקרון שהיה יושב בו: מנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה, מקום שאין עושה אותה טריפה. ומושיבין ישיבה על קברו שבעת ימים, שנאמר: 'וכבוד עשו לו במותו' [דה"ב לב,לג] -- זה שהושיבו ישיבה על קברו [כלומר מקום כינוס ולימוד ואמירת הספדים לכבודו, ומבטלים בני אדם ממלאכתן כדי להשתתף בישיבה הזו]. ונשיא שמת, אין מבטלין ישיבתו יתר על שלושים יום [משמע שאין מבטלין את בני האדם על ישיבתו הזו יותר משלושים יום]".

[כג] "מלך או נשיא שמת -- יש להן לשרוף מיטתו וכל כלי תשמישו, ואין בזה דרכי האמורי ולא משום השחתה, שנאמר: 'בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים... ישרפו לך' [יר' לד, ה]".