האם מותר להשקיע בבית השקעות?
ובכן, כדי להשיב על שאלה זו הבה ונעיין בהלכות שלוחין ושותפין (ו, ג–ד):
[ג] "תקנו חכמים, שכל הנותן מעות לחברו להתעסק בהן, יהיה חצי המעות בתורת הלוואה והרי המתעסק חייב באחריותו אף-על-פי שאבד באונס, והחצי האחר בתורת פקדון והרי הוא באחריות בעל המעות, ואם אבד או נגנב החצי של הפקדון אין המתעסק חייב לשלם, ולפיכך יהיה שכר זה החצי אם הרוויחו, לבעל המעות".
[ד] "ולפי תקנה זו, אי אפשר שיהיה השכר או ההפסד של כל הממון לאמצע בשווה, שאם אתה אומר כן, נמצא בעל המעות נוטל שכר חצי מעותיו שהן פקדון ואינו עושה כלום, אלא זה המתעסק טורח לו בחצי של פקדון מפני מעותיו שהלווהו, ונמצאו באין לידי אבק ריבית".
חכמים תקנו תקנה זו במטרה להגן גם על בעל המעות וגם על המתעסק במקרה שבו הכסף יֹאבד או ייגנב. מצד אחד, אם כל הכסף יהיה בתורת פקדון, הרי שאם הוא יֹאבד או ייגנב המתעסק אינו חייב באחריותו ובעל המעות לא יקבל מאומה, כמו כן, המתעסק עלול להתרשל בשמירת הכסף, שהרי הוא יודע שאם יֹאבד או ייגנב הוא אינו יתחייב לשלם מאומה לבעל המעות. מצד שני, אם כל הכסף יהיה בתורת הלוואה, הרי שאם הוא יֹאבד או ייגנב המתעסק ייאלץ לשלם לבעל המעות את כל הסכום כולו, וחכמים ביקשו להגן על המתעסק שלא ייאלץ לשלם את כל הסכום כולו במקרה שהכסף יֹאבד או ייגנב. בדרך זו, חכמים ביקשו לאזן בין זכויותיו של המתעסק לבין זכויותיו של בעל המעות, ולמצוא פשרה שתגן על שני הצדדים.
ועתה לשאלה שבכותר, ובכן, כסף שמושקע בבית השקעות הוא ללא ספק בגדר פקדון, משתי סיבות: א) בעלי בית ההשקעות אינם אחראים על הכסף בשום פנים, ואם נניח שאירע אונס מסוים לחברות שהשקיעו בהן ומניותיהן קרסו – בעלי בית ההשקעות אינם מפצים את הלקוח, אלא הוא סופג את כל ההפסד; ב) גם אם המניות שבית ההשקעות השקיע בהן את כספו של המשקיע קרסו לחלוטין שלא באונס, דהיינו מסיבות כלכליות גרידא, מניהול כושל וכיו"ב – גם במצב שכזה המשקיע הוא זה שסופג את כל ההפסד, הוי אומר: לבעלי בית ההשקעות אין שום זיקה לכסף, הוא כולו שייך אך ורק למשקיע, שהרי אם הוא מפסיד הם אינם משלמים.
כללו של דבר, הואיל וכסף שמושקע בבית השקעות הוא בגדר פקדון ולא בגדר הלוואה, אין לפנינו שום חשש לאבק ריבית, ולכן מותר להשקיע כספים בבית השקעות שמתנהל ביושר.