ערב טוב,
זכור לי שהרמב"ם אמר שהחתימה הכי ראויה לברכת המשפט הינה "ברוך ד אוהב צדקה ומשפט". וכך זה מסתדר עם ההיגיון שאנו מוסיפים את המילה "מלך" בעשרת ימי תשובה, שכן היא אינה קיימת.
האם צדקתי והרמבם אכן מחזק את החתימה הזו?
במידה וכן, מדוע זה לא מופיע בסידור?
תודה רבה!
ערב טוב לכל החברים, ערב טוב ר' אדיר היקר.
כתבת: "נוסח הברכה לפי כתבי היד הוא כמו שמופיע בסידור וכדלקמן [...] 'מֶלֶךְ אוֹהֵב
צְדָקָה וּמִשְׁפָּט'".
אך מחילה מכבודו, כי ברוב כתבי היד וכן ב"חתום" מופיע נוסח הברכה בלא המילה "מלך". וכך גם העיד רבי יהושע הנגיד מצאצאי רבינו (בתשובותיו, סימן ז), שהיה בידו טופס כתב יד רבינו ובו היה כתוב בלא המילה "מלך". (ועיין "סידור הרמב"ם מהדורת נוסח תימן עמוד סא וכן במהדורת משנה תורה של מקבילי בספר אהבה עמוד 205).
כמו כן כך משמע גם מתשובת רבינו (בלאו קפב) וז"ל:
"ונוסח הברכה הי"א הוא שיחתום 'בא"י אוהב צדקה ומשפט', ואינו חייב להזכיר 'מלך' אלא בעשרת הימים". ותשובה זו הובאה גם על ידי רבי אברהם בן הרמב"ם (מובאת בהקדמה לספר "מעשה רקח" על הרמב"ם).
ובהמשך כתבת: "כמו כן, ניתן לפרש שראוי כל השנה לומר מלך בברכה זו מפני שהיא נוגעת למשפט, ושמירה על קיומה של מערכת משפטית נאמנה וישרה הוא תפקידו המרכזי של המלך".
אולם, טעם זה אינו מצדיק אמירת "מלך", שכן חתימת הברכה מכוונת על הקב"ה שהוא אוהב צדקה ומשפט ולכן ציווה למנות שופטים ודיינים שינהלו מערכת משפטית וצודקת, ואינה מכוונת על המלך. ורק בעשרת הימים אנו רוצים להדגיש את מלכותו של הקב"ה ושהוא כביכול שופט בימים אלו את כל יושבי תבל ולכן משנים לומר "המלך המשפט".
נוסח הברכה לפי כתבי היד הוא כמו שמופיע בסידור וכדלקמן:
"הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, בָּרוּךְ אַתָּה ייי [בעשי"ת חותם: הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט] מֶלֶךְ אוֹהֵב
צְדָקָה וּמִשְׁפָּט".
לא ידוע לי על הנוסח שציינת, עליך להביא מקור.
כמו כן, ניתן לפרש שראוי כל השנה לומר מלך בברכה זו מפני שהיא נוגעת למשפט, ושמירה על קיומה של מערכת משפטית נאמנה וישרה הוא תפקידו המרכזי של המלך. כלומר, מטרת הברכה היא לחזק את השאיפה לקיומה של מערכת משפט צדק, ושאיפה זו חשובה ונחוצה מאד-מאד במשך כל השנה, לא רק בעשרת ימי תשובה - ומה שמחליפים את החתימה בעשרת ימי תשובה, הוא כדי להדגיש את משפטו של ה'.
"וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט" (מ"א ג, כח).
"הֵן לְצֶדֶק יִמְלָךְ מֶלֶךְ" (יש' לב, א).
"וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ" (יר' כג, ה).
"וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט" (הושע ה, א).
"וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב" (תה' צט, ד).
"מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל פִּיו" (מש' טז, י).
"הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי מֶלֶךְ וְיִכּוֹן בַּצֶּדֶק כִּסְאוֹ" (מש' כה, ה).
"מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ" (מש' כט, ד).
"וַיִּמְלֹךְ דָּוִיד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ" (דה"א, יח, יד).
"[נאמר לשלמה:] וַיִּתֶּנְךָ עֲלֵיהֶם לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה" (דה"ב ט, ח).