שלום לחברי הפורום!
עניין ש'מציק' לי בהשקפת הרמב"ם על טעמי המצוות, ואולי תוכלו להאיר את עיניי.
כל כך הרבה מאמרי חז"ל מנסים להרחיק את האדם מהמחשבה שהאדם יכול להבין את אלוקים.
"כל האומר הקב"ה ותרן - יוותרו חייו" , האומר 'על קו ציפור יגיעו רחמיך משתקין אותו",
ובהמשך: "שעושה מידותיו של הקב"ה רחמים ואינן אלא גזרות", וגם: וכי אכפת לו לקב"ה אם שוחט מן הצוואר או מן העורף..."
והעולה מכל אלו, שמצוות האלוקים לא ניתנות לפירוש אנושי. ולא רק שלא ניתנות, אלא שזוהי השקפה מוטעת וחמורה מאוד!
והאמת היא שזה חייב להיות ככה, לא? - שהרי אם אנחנו מסבירים את החכמה שבמצוות הללו, וטוענים שזו הכוונה של אלוקים -
אנחנו מתקרבים ממש להגשמה חס וחלילה!
שהרי 'הגשמה' איננה רק במובן הפיזי - לטעון שלרבש"ע יש יד ח"ו,
אלא 'הגשמה' היא גם נטיעת מחשבה אנושית באלוקים...
וראיתי את דברי הרמב"ם במורה נבוכים:
ולא תקשה עלי באומרם ז"ל: "האומר על קן צפור יגיעו רחמיך?" כי הוא לפי אחת משתי הדעות אשר זיכרונם, רצוני לומר: דעת מי שחושב שאין טעם לתורה, אלא הרצון לבד. ואנחנו נמשכנו אחר הדעת השני.
וכאן אני רוצה לשאול:
איך ייתכן שהרמב"ם נמשך אחרי הדעה השניה??
זה נראה לי כל-כך הפוך מכל מחשבתו של הרמב"ם!
ודווקא רש"י על ''עושה מידותיו רחמים'' כותב: מידותיו - מצוותיו. והוא לא לרחמים עשה אלא להטיל על ישראל חוקי גזירותיו להודיע שהם עבדיו ושומרי מצוותיו וגזירות חוקותיו אף בדברים שיש לשטן ולעובדי כוכבים להשיב עליהם ולומר מה צורך במצווה זו
ונתעלם רגע מעניין השטן...
אני יודע שחברי פורום זה מתנערים מאוד מלייבוביץ', אבל רק כדי שלא אומר דברים לא בשם אומרם, אני מזכיר שהוא האומר:
בגלל קושי גדול זה, ואחרים, לייבוביץ' טען שהרמב"ם לאורך כתביו מדבר בשתי רמות, לשני ''סוגי מאמינים'' -
העובד לשמה, והעובד שלא לשמה.
ובאמת פרקי ''טעמי המצוות'' של הרמב"ם מכוונים להמון, שעבודתו איננה 'לשמה', שזקוק למוטיבציות חיצוניות לקיום המצוות.
ואילו העובד 'לשמה' מכיר ויודע שהכל גזרות ממנו ית', ואין בקיום המצוות תועלות לאדם בכלל, אלא שעבודת ה' כשמה כן היא - לעבוד את ה', ללא שום תמורה או אינטרס.
וכאן אני שואל:
מדוע באמת לא להבין כך את הרמב"ם?
נ.ב.
לשון הרמב"ם : "וגם אנחנו נמשכנו אחר הדעת השני'' - לא קצת מוזרה?
אולי הבקיאים בכתבי הרמב"ם יוכלו לענות האם זה נוסח רגיל שלו,
או אולי כאן הוא רומז שזו לא לגמרי דעתו האישית בעניין?
שאלה זו נשאלת לא על מנת לקנטר ח"ו, ולא על מנת לדון במשנתו של לייבוביץ',
רק לברר את דעתו האמיתית של הרמב"ם., ולפתור לי את מצוקתי (:
ראה בספר המדע הלכות תשובה פרק י׳