שמות לג' יב-יג:
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהֹוָ֗ה רְ֠אֵ֠ה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם־מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי
וְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה
http://mg.alhatorah.org/Full/Shemot/33.13#e0n0
שפתי חכמים:
"אם אמת שמצאתי חן בעיניך כו׳. דק״ל דבפסוק משמע שהי׳ ספק למשה אם אמר הקב״ה שמצא חן בעיניו והא אמר משה מתחלה להקב״ה איך שאמר אליו מצאת חן בעיני. ומתרץ שודאי משה ידע באמת שמצא חן בעיני הקב״ה וה״פ אם אמת הוא שמצאתי חן דלמא מה שאמרת מצאת חן בעיני מצחק היית בי כדרך
בני אדם"
מה עלינו לעשות עם המילים האלה? איך יתכן שמי שכותב פירוש על התורה יכול לכתוב מילים כאלה?
אשלב את הדוגמה הזו במאמרי על רש"י, כאשר אנתח את פירושו לשמות שם.
תודה על עזרתך להציל את דת משה העשוקה ולהאיר באור האמת והצדק.
תלמיד משה היקר, יישר כוחך על שהארת את עינינו בעוד פירוש מבית מדרשם של המינים. ומדוע אני משבח אותך? כי לצערנו אנחנו שקועים כל-כך עמוק בדת פרו-נוצרית ופרו-אלילית, עד שאנחנו זקוקים כל הזמן לתזכורות שוב ושוב כי הדת האורתודוקסית שאופפת וחונקת אותנו אינה אלא דת של שקר ומינות.
תזכורות אלה מסייעות לנו במלחמה היום יומית כנגד מכת החושך המחשבתית שמכה בעם-ישראל, ובזכותן נאזור כוח ונצליח בעזר ה' יתעלה להיחלץ מלפיתתה הקטלנית של הדת החדשה, אשר לעתים נדמה שאין מנוס ממינותה ומסכלותה...
לעצם הפירוש של "שפתי השוטים", המחבר מפרש כי משה רבנו מפקפק במה שהקב"ה אומר לו שהוא מצא חן בעיניו, שמא הקב"ה רק "צחק איתו" או "הסתלבט" כדרך בני האדם הריקים יושבי הקרנות, ולא התכוון לכך באמת. ומעבר להגשמה המכוערת שיש כאן בהשוואת מידותיו של הקב"ה למידותיהם השפלות והליצניות של בני האדם, יש כאן גם חירוף וגידוף כלפי שמיא, כאילו הקב"ה הינו כאחד הריקים אשר פולטים מפיהם מלים נבובות ואף שקריות, או כמו אותם חנפים אשר מטרתם להתל בבני אדם ולתעתע בהם.
זאת ועוד, "שפתי השוטים" המהובל אף מעלה על דעתו שמשה רבנו יחשוד בהקב"ה שהוא יאמר דברי שקר! ולא רק זאת, אלא שמשה רבנו יעלה על דעתו שהקב"ה יפטפט כיושבי הקרנות שכל חייהם שחוק והיתול וסונטים זה בזה תדיר.
לסיכום, פירוש זה הינו דוגמה מצוינת כיצד צאצאי המינים המשיכו בדרכו הרעה של רש"י והזיותיו המגשימות, כיצד הם הוסיפו להחריב את דת משה, וכיצד הם הוסיפו להחדיר לתוכה מאפיינים מגשימים אליליים, ואף ביטויים של חירוף וגידוף כלפי שמים. וכולהו אליבא דרש"י-שר"י...
ונראה לי שאוסיף דוגמה זו למאמרי הקרוב על רש"י.