פירושו של אבן עזרא על יונה א׳ א:
"זה הנביא התנבא על ירבעם בן יואש, וכן כתוב: הוא אשר דיבר י״י ביד עבדו יונה בן אמתי אשר מגת החפר (מלכים ב י״ד:כ״ה).
יש לתמוה: איך יעלה על לב חכם שידע השם ומעשיו, שיחשוב לברוח מפניו, והוא בידו, והכל מלא כבודו. ואיך יתנבא מורה פי השם, והוא כתוב כי הוא עבדו (מלכים ב י״ד:כ״ה).
והגאון אמר: כי הלך אל נינוה וקרא עליה. ולא הזכיר זה הכתוב, כמו: קראן לו ויאכל לחם (שמות ב׳:כ׳).
ואני אומר: כי אין זה כמו זה, כי אין טעם להזכיר אם אכל אם לא אכל, אם לא קראו לו, רק פגע בו ודבר עמו. ועוד: אם יונה מלא דבר השם, למה היה בורח, והוא אמר: על כן קדמתי לברוח תרשישה (יונה ד׳:ב׳).
ועתה הנה ראינו שלא היה משה רוצה ללכת בשליחות השם להוציא עמו, ואף כי יונה שילך להשיב אל נינוה. וככה אמרו חכמינו: שתבע כבוד הבן.
ועתה ארמוז לך סוד: יש עושה חרוזים בתולדתו בלי למוד, ויש שהוא צריך לימוד, וכאשר יקבל, ככה יוכל שלא לקבל, ונקל הוא האחרון מן הראשון. וכל הנביאים לבד ממשה, אחר עבור כבוד השם על פניו, נבואתם כולם במראות הם, גם בחלום. על כן אמרתי על אברהם אבינו, זה בנבואה על נסיון האלהים, ולקח המאכלת, ואזנו לשמוע מה.
וכאשר חיפשתי בכל המקרא, לא מצאתי מלת בריחה רק דביקה על מלת ׳פני׳, כמו: ו{אנה}מפניך אברח (תהלים קל״ט:ז׳), ויברח יפתח מפני אחיו (שופטים י״א:ג׳). והנה לא מצאתי בנבואת יונה שברח מפני השם, רק מלפני השם, וכתוב: חי י״י אשר עמדתי לפניו (מלכים ב ה׳:ט״ז). והנה כל זמן שהוא מקבל, הוא מלפני לפני השם. וככה: ויצא קין מלפני י״י (בראשית ד׳:ט״ז), על כן אחריו: ומפניך אסתר (בראשית ד׳:י״ד), כי פני האדמה (בראשית ד׳:י״ד) לפני י״י. ועוד כתוב: לבוא בנקרת הצורים ובנקיקי הסלעים מפני פחד י״י (ישעיהו ב׳:כ״א), וכתוב: לבוא עמהם תרשישה מלפני י״י (יונה א׳:ג׳) ולא ׳מפני י״י׳. והמשכילים יבינו."
אנא עזורו לי להבין את הטקסט הזה. האם אבן עזרא אומר שעקידת יצחק קרה בחלום נבואי ולא במציאות תלת ממדית??
הנה הפרשנות הנטורליסטית המרתקת של הרלב"ג לאירוע של גיד הנשה - קריאה שלכאורה תואמת מאוד את העיקרון המפורסם של הרמב"ם ש"כבר ידוע שאנו מתרחקים תכלית הריחוק משינוי סדרי בראשית" (מאמר תחיית המתים, פרק ו, עמ' פח).
https://mg.alhatorah.org/Full/Bereshit/32.25#e0n6
רלב"ג-תועלות - בראשית, לב' כה:
"התועלת העשירי הוא להודיע מעלת יעקב. וזה, שכבר התקרבה מדרגתו למדרגת המלאך עד שנדמה לו שיאבק עימו. עם שיש במה שנשאר לו מהרושם מזאת הנבואה פרסום לאמיתת זאת הנבואה; וזה, שכבר נמצא צולע על ירכו כשהקיץ. ולזאת הסיבה נצטוינו שלא לאכול גיד הנשה אשר על כף הירך, כדי שיתפרסם לנו ענין זאת הנבואה הנפלאה; עם שיש בה גם כן רושם להאמתת ענין הנבואה אשר היא פינה מפינות התורה, וזה, שאם לא יאמן בנבואה תיפול התורה בכללה."
https://mg.alhatorah.org/Full/Bereshit/32.33#e0n6
רלב"ג-ביאור הפרשה - בראשית, לב' לג:
"והנה הסכמנו שיהיה זה ההתאבקות בעת השינה, לפי שהוא בלתי אפשר שיֵּרָאֶה לאדם מלאך ה׳ בזה האופן בהשתמשוֹ בכוחותיו הגופיות. וכבר הודיענו הרב המורה (ב: מא, מב) שכבר נשמט במקומות רבים זֵכֶר היות הנבואה בחלום או במראה, להִשָּׁעֲנוֹ שכל נבואה היא בזה התואר. ולזה לא זכר בזה המקום שתהיה זאת הנבואה בחלום או במראה. ואם יספק מספק ויאמר: איך יתכן שישאר לו מזה זה־הרושם, שהיה צולע על ירכו כאשר הקיץ? נאמר לו שזה אפשר אצלנו לאחת משתי סיבות: הסיבה האחת היא שאנחנו נראה התפעל כלי הנפש מהדמיונים שיהיו לאדם בעת השינה, לפי שהדמיונים ההם יניעו כלי הנפש הנעה־מה. וזה, שכבר תראה שיחלום האדם ששוכב עם אשה, ויראה קרי כאילו היה הפועַל שלם בהקיץ; וכן תמצא שיחלום האדם שהוא נופל ממקום גבוה, ויתנועעו איבריו מפני זה בעת השינה תנועה חזקה נפלאה, וזה מבואר מאד מן החוש. ולזאת הסיבה אפשר שיקרה לו כשראה שנקעה כף ירכו בחלום, שישאר לו מזה רושם במקום ההוא מצד תנועה תקרה לו, ולזה אפשר שקרה שמצא עצמו צולע על ירכו כאשר הקיץ. והסיבה השנית הוא שכבר יתעורר הדמיון לפעמים מהדברים שיתפעל האדם מהם בעת השינה. ולזה יקחו הרופאים ראיה חזקה על ענין החולי מחלומות החולה. והמשל, שאם יגע הישן בדבר קר — יחלום שהוא במים קרים, או שכבר ירד עליו השלג והכפור ומה שיִּדְמֶה לזה; ואם יגע בדבר חם — יחלום שהוא באש, או שהשמש מכה עליו ומה שיִּדְמֶה לזה. וזה דבר אין ספק בו, כי החוש יעיד על זה. ולזאת הסיבה תמצא שכאשר יגבר המותר הזרעי באדם ויתעורר לצאת — יחלום שהוא שוכב עם אשה. ולזאת הסיבה בעינה הנה כשיתחדש לאדם כאב בעת השינה — יחלום שכבר הוכה במקום ההוא בסיבת ריב היה לו עם איש־מה בחלומו, וזה ממה שיקרה הרבה גם כן לפי מה שהושג לנו בחוש. ובהיות הענין כן, הנה היה אפשר שקרה ליעקב בסיבת העמל שעמל בהעברת הנחל לכל אשר לו, שיתחדש לו כאב בכף הירך בעת השינה, ונדמה לו מפני זה בחלומו־של־נבואה שיתאבק עם זה האיש ושתקע כף ירכו בהאבקו. ולפי מה שזכרנו היו להתאבקות שנראה לו בעת השינה שלוש סיבות: הסיבה האחת היא חוזק הדבקות שהיה לו עם זה המלאך; והשנית — מה ששוטטה מחשבתו בהקיץ להמציא תחבולות להפיל עשו אם יקום עשו להכותו; והשלישית — הכאב שנתחדש לו בעת השינה בכף הירך."