מקובלים טוענים שעלינו לקבל באופן בלתי נמנע את הפרדוקס הבא - בו שתי הטענות נכונות לחלוטין בו זמנית:
1) אי אפשר שאלוהים מושלם היה בורא עולם לא מושלם, מכיוון שאלוהים מושלם יכול לפעול בצורה מושלמת בלבד - וכל דבר פחות מאלוהים עצמו בהכרח אינו מושלם. לכן זה יהיה חוסר שלמות של אלוהים אם אלוהים מושלם היה בורא את העולם.
2) אי אפשר שאלוהים מושלם לא היה יכול לברוא עולם לא מושלם, מכיוון זו תהיה מגבלה על אלוהים אם הוא לא יכול היה לבצע פעולות לא מושלמות - מגבלה שתהפוך את אלוהים לבלתי מושלם. לכן זה יהיה שלמות של אלוהים אם אלוהים מושלם היה בורא את העולם. איך הרמב"ם יגיב לכך?
אני מסכים עם דבריך ר' דניאל היקר, אך איני תולה מינות אלא במי שמתעקש לאמץ את ההשקפה שהקב"ה לא ברא את עולמו בשלמות, ובעקבות זאת הוא יהיה סבור בהכרח שהקב"ה הוא בעל מגרעות -- ואין מגרעת כי אם לבעלי חומר.
תלמיד משה היקר, הנחת היסוד של המקובלים שגויה מיסודה, כי אלהים הוא מושלם בשלמות שמעל ומעבר להבנתנו האנושית, ואילו הטבע -- הבריאה, הינם מושלמים בשלמות מדעית וביולוגית אשר בהחלט בהישג ידינו ותפישתנו.
הנחתם והשוואתם בין שלמותו של אלהים לשלמותה של הבריאה, מעידה על כך שהם סבורים שהקב"ה הוא אלוה גשמי, אחרת הם לא היו משווים בין שלמות חומר הבריאה לבין שלמותו של אלהים, שאף לו יש מאפיינים חומריים לפי סכלותם.
כמו כן, לגבי הטענה שאם אלהים אינו יכול ליצור חוסר שלמות -- זו תהיה מגבלה, כבר השבתי על שאלות מסוג זה במאמרי על המינים שהזכרתי בראש דבריי, כי סוג שאלה זו הוא בדיוק מסוג השאלות האם אלהים מסוגל להפוך את עצמו לישות מוגבלת (בהנחה שהוא מושלם), ולפעול באופן חסר מוגבל ובלתי מושלם.
מורי אדיר
אנא תקן אותי באהבה אם יש בדברי טעות מחשבתית.
האם לא די בהצהרתו המפורשת של אלוהים על עולמו בפסוק: וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד!?
עולמו של אלוהים, היש הקוסמי האין סופי , ובתוכו גם עולמנו אנו, הכל בשיא השלמות הומצא ( נברא), ולא בא האדם לתקן דבר מה בעולמו של אלוהים!
האדם חייב ומצווה לתקן את עצמו בלבד, בעולמו המושלם של אלוהים!
המבול לא בא לתקן את העולם, ואף לא לתקן את טבעו של האדם, אלא לשטוף ולמחות את כל הרעה שנצטברה על פני האדמה.
האדם שלפני המבול, הינו אותו האדם גם לאחר המבול, וטבעו לא השתנה, וליבו רק רע כל היום.
רק מין, רשע ואפיקורוס מסוגל לראות חוסר כלשהו בעולמו המושלם של אלוהים.
העולם של לפני חטאו של אדם ראשון, הוא עולמנו אנו, ובו האדם יכול לעשות לו גן עדן או לעשות לו גיהנום על ידי מעשיו בעולמו המושלם של אלוהים.
1) הנחת היסוד של טענת המקובלים היא שרק אלוהים הוא מושלם, ושכל דבר אחר מלבד אלוהים אינו מושלם.
2) מבחינתם, זה מוביל ל'פרדוקס':
מצד אחד ישות מושלמת יכולה רק לייצר שלמות, ולכן אלוהים - שהוא מושלם - לא יכול היה לברוא את העולם, שכן בסופו של דבר העולם אינו אלוהים, וכל מה שאינו אלוהים אינו מושלם.
מצד שני אלוהים - שהוא מושלם - חייב להיות מסוגל ליצור חוסר שלמות, שכן אם הוא לא היה יכול ליצור חוסר שלמות זו תהיה מגבלה, ולישות מושלמת לא יכולות להיות מגבלות, ולכן אלוהים יכול היה לברוא את העולם, למרות שזה לא מושלם. המקובלים טוענים ששתי הטענות הללו חייבות להיות נכונות בו זמנית.
איני יודע איך הרמב"ם היה מגיב לשאלותיך, אך אומר את שנראה לי.
ראשית, לא הייתי מגדיר את השאלות הללו כ"פרדוקס", כי עולם הקבלה האלילית לא ראוי שנתייחס להזיותיו כאילו מדובר בטענות רציניות אשר סותרות זו את זו. אלא מדובר בהזיות אשר סותרות זו את זו... ולכן לא מדובר ב"פרדוקס" אלא בהזיות