מה נעשה בשנה השביעית?

מכל מקום שתרצה.

אז בסוף בשנה הבאה מהיכן נקנה/נביא פירות וירקות?

בעז"ה בקרוב יתפרסם מאמר בעניין זה.

חשוב להוסיף עניין שנוגע באופן ישיר לדיוננו, ואשר מחזק מאד את מסקנתי:

קאפח טוען בפירושו להלכות שמיטה ויובל (עמ' תלד) שארץ ישראל בגבולות עולי בבל מותרת בעבודת הארץ בשביעית וכל-שכן לפי שיטתו שגם כל הספיחין שם מותרים. ובמלים אחרות, קאפח טוען שכל אזור הערבה והנגב הדרומי לא חלים עליו כלל כל דיני השביעית!

קאפח מביא ראיה לדבריו מהלכות שמיטה ויובל (י, יא), שם רבנו פוסק כך:

"ובזמן שאין היובל נוהג [...] ונוהגת שביעית בארץ מדבריהם".

קאפח טוען למעשה, ש"הארץ" שנזכרה בהלכה הזו היא דווקא הארץ שבגבולות עולי בבל, ולכן הוא מסיק מקל-וחומר שהארץ שבגבולות עולי מצרים פטורה מכל דיני השביעית בזמן הזה שהשביעית נוהגת מדבריהם.

ברם, לפי דעתי קאפח טעה מאד: ראשית, אין שום ראיה לכך שהמלה "בארץ" שרבנו מזכיר בדבריו בהלכה לעיל מתייחסת אך ורק לארץ-ישראל בגבולות עולי בבל; ושנית גדולה מזו, יש הלכה מפורשת שגם בזמן חכמי המשנה והתלמוד, והוא הדין לזמן הזה שהשביעית היא מדרבנן, גם בזמן הזה גזרו על סוריה שתהיה אסורה בעבודה בשביעית כארץ ישראל, ואם גזרו על סוריה כל-שכן וקל-וחומר שגזרו על הערבה ועל הנגב הדרומי של ארץ ישראל בגבולות עולי מצרים.

כמו כן, ההלכה הזו בעניין סוריה מופיעה מיד לאחר ההלכה שמגדירה את תחומי גבולות הארץ של עולי בבל ועולי מצרים, כך שברור שחובה ללמוד ממנה לענייננו.

וכֹה דברי רבנו בהלכות שמיטה ויובל (ד, כד):

"סוריה, אף-על-פי שאין שביעית נוהגת בה מן התורה, גזרו עליה שתהיה אסורה בעבודה בשביעית כארץ ישראל, כדי שלא יניחו ארץ ישראל וילכו וישתקעו שם".

ויש ראיה שלישית גדולה מכולן: יש הלכה מפורשת אשר קובעת שארץ ישראל שהחזיקו בה עולי מצרים חייבת בשביעית מדבריהם, דהיינו אסור לעבוד את הארץ ופירות גבולות הארץ הזו קדושים בקדושת שביעית, וכל שהתירו שם הוא הספיחין, והנה לפניכם ההלכה הבאה שם בהלכות שמיטה ויובל (ד, כה):

"עבר הירדן שביעית נוהגת בה מדבריהם. וספיחי עבר הירדן וספיחי סוריה מותרין באכילה, לא יהיו ארצות אלו חמורין מארץ ישראל שהחזיקו בה עולי מצרים".

הנה הראיתם לדעת, שגם בזמן חכמי המשנה והתלמוד וגם בזמן הזה, דהיינו מאז שאין היובל נוהג, ארץ ישראל שהחזיקו בה עולי מצרים נוהגת בה שביעית מדבריהם, דהיינו אסור לעבוד בה את עבודות הארץ ופירותיה קדושים בקדושת פירות שביעית, למעט כמובן איסור ספיחין שלא חל בארץ ישראל שהחזיקו בה עולי מצרים.

אכן לא הבנת את דבריי.

כל עוד לא מתמודדים עם השביעית מבחינה מערכתית תוך שמירה על החקלאים והחקלאות בארץ-ישראל, אסור לפגוע בהם בשביעית, כי המערכת אינה ערוכה לזה, ופגיעה בהם בשביעית עלולה להיות פגיעה אנושה מבלי יכולת קום.

ולא! ממש לא עדיף לחזק את ידיהם של הכשרויות הפרו-נוצריות למיניהם, פשוט להתעלם מהן, ולקנות מכל אדם ולא משנה מהי "הכשרות" שלו.

וביתר ביאור:

אי אפשר שלא לקנות פירות וירקות מן החקלאים רק בגלל שיש להם כשרויות של מינים וכופרים ותועים ומתעים, כי הדבר יפגע גם בחקלאים וגם בארץ-ישראל. לפיכך, יש להתעלם מן הכשרויות הללו, לא לדון באיזו כשרות ניתן לקנות וכו', כי בעצם הדיון בהם מעניקים להם לגיטימציה כאילו הם אנשים כשרים העושים לשם שמים, וכאילו יש אמת בסברותיהם ובשיטותיהם המהובלות והמשובשות.

מארי, לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך.

מה כוונתך 'להחליש את החקלאות והחקלאים בישראל'. הרי ממילא אסור להסתחר ביבול שביעית, הלא כן?

וכי עדיף לחזק ידיהם של הרבנות והבדצי"ם ו'קומבינותיהם'?

למה לתמוך בגויים? למה להחליש את החקלאות והחקלאים בארץ-ישראל?

וכי זו היא מטרת שנת השמיטה? שנשליך את יהבנו על הגויים?

ודומני שהפתרון הזה של יבול נכרי גרוע מאד.

ואין שום היגיון בטענה שממילא השוק מלא בפירות וירקות מיובאים, שהרי אם עושים דבר-מה לא נכון, אין שום היגיון בטענה שיש להוסיף ולהעמיק בו.

כמדומני שעידן העלה הצעה טובה ופרקטית ביותר והיא לחפש לקנות יבול נכרי (ממילא השוק שלנו מלא בפירות וירקות מיובאים). כמו כן ישנם ערביים רבים שתופסים דוחנים רבים בשווקים השונים ברחבי הארץ.

במחשבה שנייה, עידן, בהשגותיך כן סייעת לי לחדד כמה נקודות חשובות.

הפתרון שלי הוא להיות כנים וישרים עם עצמנו ולא לקיים את דיני השמיטה באמצעות פתרונות רעים אשר יותר גרועים מביטול דיני השמיטה מעיקרא.

לפיכך, יש להכיר בעובדה שלא ניתן לקיים את דיני השמיטה.

אין צורך בשום פתרון אחר. ואני עומד על-כך שדבריי ברורים.

היתרון של הפתרון שהצעתי הוא שלכל הפחות אין אנחנו מרמים את עצמנו בכל מיני הזיות ודמיונות ובכל מיני פיקציות והערמות ולא הופכים את דת משה לחוכא ואטלולא, ולא מחדירים באמצעות הפתרונות הרעים הללו השקפות רעות.

כמו כן, לפי דרכי נמנעת הפיכת תורת חיים לקורדום חוצבים, שהרי רבים הם אשר משתמשים ב"היתרים" הללו של שנת השמיטה כדי להפיק רווחים וטובות הנאה.

ובמלים אחרות, בפתרון שהצעתי גם נמנע חילול שם שמים, וגם יש חינוך לאהבת האמת ולרדיפת הצדק.

לגבי הפתרון שהצעת, כל שהתירו באזורי הערבה הדרומית הוא הספיחין בלבד.

ואין זה פותר כמעט מאומה. שהרי עבודת הארץ אסורה גם שם.

וכן קדושת פירות שביעית חלה גם שם.

קצרו של דבר חזרנו לפתרון שהצעתי והוא להיות אנשי אמת ודוברי צדק.

עיינתי שוב ורק פסלת אפשרויות אבל מה לעשות באופן מעשי לא כתבת. כתבת שאי אפשר לקיים כמו שצריך שמיטה האם זה אומר שבמצב כזה כן אפשר לסמוך כי שמיטה בימינו זה דרבנן?

האם הפיתרון הואלא לאכול בכלל פירות וירקות אלא אם כן אתה הולך ממש בפועל לשדה ולוקח?

אני באמת מנסה להבין כי גם אני מתלבט בנושא וכמובן שכל ההיתרים בעיתיים מאוד.

ועוד שאלה מה דעתך על הפיתרון שכתבתי. שאלה זו פרקטית מאוד ואני באמת רוצה לדעת מה לעשות ואולי לא הבנתי את דבריך.

קראתי את דבריך ולא הבנתי מה לא ברור בדבריי. אמרתי אולי כתבתי דברים לא ברורים, ושוב חזרתי וקראתי את דבריי ומצאתי שהם ברורים כשמש בצהרי יום.

דומני שהרגילו אותך לפתרונות מסובכים מורכבים ומייגעים, עד שאתה רואה פתרון קל ופשוט אינך מצליח לזהות שמדובר בפתרון... והנני דן אותך לכף זכות.

לא הצעת פיתרון אילו פירות וירקות לקנות ולא הזכרת את יבול נכרי שנראה לי מבוסס על יבוא האם עדיף לקנות את זה?

למיטב ידיעתי היבול של הערבה הוא לא כי הוא לא נחשב כארץ ישראל אלא יש חלוקה בין גבול עולי מצרים לעולי בבל וכנראה שאיסור ספיחין לא חל על תחום עולי מצרים אלא רק עולי בבל.

בימינו שאף אחד לא הולך באמת לשדה אלא קונים מסופרים או בשוק האם ניתן לאסוף פירות וירקות ולגבות מהם מחיר סמלי רק בעבור ההובלה למקום מרכזי?