חשמל בשבת

ידידי טל, אעיר על הנקודה הראשונה שבדבריך כי דומני שהיא הנקודה המרכזית: טענת שאין דימוי בין אנרגית החשמל לאנרגית האש, ובכן, הראיתי במאמרי שהנביא יחזקאל בהחלט מדמה ומשווה את אנרגית החשמל לאנרגית האש.

שלום לכולם

ועליכם מורי אדיר ואשיב לפי הסדר:

1) וכתבת " ברור שחשמל אינו בגדר אש גמורה ... שדומה לאיסור תורה (הבערה)"

ואני אומר שאינו כן.

אלא שדין חשמל איננו דין של מבעיר, ואין דימוי כלל למבעיר! ואם אני טועה אחזור בי. אך לא מצאתי לא דאורייתא ולא דרבנן כל דימוי.

וההבערה=הכילוי- וארחיב בעזרתו יתברך.

וגם אקיף את כל מושגי ה"בישול" בנושא.

2,3) וציינתי לעיל בפרסומי; " ורק מביא ציטוטים ולא ארחיב כעת" והטעם שציינתי מקאפח על העניין הילדים והחשמל הסטטי הוא רק עדות מדעי והיסטורית.

לגבי "מורי קאפח" זה פשוט העתק, הדבק.

4) אכן תמוהה אך יש הבדל בניהם. אבל לדעתי הדין בנושא ההלכתי אכן שונה.

מורי אדיר יקירי ציטטת "אין לנו כוח לגזור גזירות מדעתנו" (לעיל תשובות קאפח) תקרא שוב, טעות!!!..וזה לא מה שציטטתי.

המשך יום טוב לכולם והרבה בריאות.

לגבי קאפח, סברותיו לא מעניינות אותי, כי הלכתי בדרך אחרת ובדימוי אחר.

ובכל זאת אתייחס לנקודות שהעלית אחת אחת:

1) ברור שחשמל אינו בגדר אש גמורה, ואין מחלוקת בזה. ואיני אומר שהחשמל הוא איסור תורה אלא איסור דרבנן שדומה לאיסור תורה (הבערה).

לעומת זאת, קאפח דן בהיבט של הניצוץ שנוצר בעת חיבור המעגל החשמלי. ואיני יודע אם בהכרח בכל חיבור מעגל חשמלי נוצר ניצוץ, ודומני שלא כן הוא הדבר. ואפילו אם נוצר, מדובר בחשמל ולא באש וזה ברור ופשוט כשמש.

2) מה זה "אש סינתטית"? ואיני יודע כיצד העתקת את הדברים הללו.

3) העדות החשובה שהבאת למשכילים אינה כלום, כי ברור כשמש שחשמל סטטי אינו אסור שהרי הוא אינו יוצר לא אור ולא חום, כלומר, הוא אינו דומה בשום אופן לאש שאסורה להבעירה בשבת. ואגב, מה אתה מביא לי ראיות מסיפורים של קאפח (שפתאום אתה מצטט אותו וקורא לו "מארי"), מהילדים שהיו בתימן?

4) ההבחנה בין בטריה לבין מקור חשמל זורם תמוהה מאד, כי אם החשמל אסור -- גם אם הוא נובע מבטריה הוא יהיה אסור, שהרי מה זה משנה אם הוא נובע מבטריה או מחשמל זורם? ויש בטריות חזקות שיכולות להחזיק בתים שלמים במשך שעות ואולי אף ימים. אלא, ההבחנה היא האם פעולת החשמל דומה להבערה, דהיינו האם היא יוצרת או או חום משמעותי, ואם כן, ראוי לדעתי לאסור מדרבנן.

ולגבי מה שאמר קאפח ש"אין לנו כוח לגזור גזירות מדעתנו", הדבר נאמר ביחס לדיני דרבנן, דהיינו שאין להוסיף גזירות דרבנן שאין להן שורש דאורייתא או להוסיף גזירה על גזירה או להמציא איסורים דרבנן שאין להם שום צורך ושום דימוי לאיסורי תורה. אך לדמות עניין מסוים לדין דאורייתא ולאסרו מדרבנן, מותר ואף רצוי כי במהלך הדורות מתחדשים עניינים ויש הכרח להתירם או לאסרם. ולא יעלה על הדעת שכל דבר שיתחדש יהיה מותר בהכרח, אלא וודאי שלעתים יש צורך לאסור.