חשמל בשבת

ידידי טל, אעיר על הנקודה הראשונה שבדבריך כי דומני שהיא הנקודה המרכזית: טענת שאין דימוי בין אנרגית החשמל לאנרגית האש, ובכן, הראיתי במאמרי שהנביא יחזקאל בהחלט מדמה ומשווה את אנרגית החשמל לאנרגית האש.

שלום לכולם

ועליכם מורי אדיר ואשיב לפי הסדר:

1) וכתבת " ברור שחשמל אינו בגדר אש גמורה ... שדומה לאיסור תורה (הבערה)"

ואני אומר שאינו כן.

אלא שדין חשמל איננו דין של מבעיר, ואין דימוי כלל למבעיר! ואם אני טועה אחזור בי. אך לא מצאתי לא דאורייתא ולא דרבנן כל דימוי.

וההבערה=הכילוי- וארחיב בעזרתו יתברך.

וגם אקיף את כל מושגי ה"בישול" בנושא.

2,3) וציינתי לעיל בפרסומי; " ורק מביא ציטוטים ולא ארחיב כעת" והטעם שציינתי מקאפח על העניין הילדים והחשמל הסטטי הוא רק עדות מדעי והיסטורית.

לגבי "מורי קאפח" זה פשוט העתק, הדבק.

4) אכן תמוהה אך יש הבדל בניהם. אבל לדעתי הדין בנושא ההלכתי אכן שונה.

מורי אדיר יקירי ציטטת "אין לנו כוח לגזור גזירות מדעתנו" (לעיל תשובות קאפח) תקרא שוב, טעות!!!..וזה לא מה שציטטתי.

המשך יום טוב לכולם והרבה בריאות.

לגבי קאפח, סברותיו לא מעניינות אותי, כי הלכתי בדרך אחרת ובדימוי אחר.

ובכל זאת אתייחס לנקודות שהעלית אחת אחת:

1) ברור שחשמל אינו בגדר אש גמורה, ואין מחלוקת בזה. ואיני אומר שהחשמל הוא איסור תורה אלא איסור דרבנן שדומה לאיסור תורה (הבערה).

לעומת זאת, קאפח דן בהיבט של הניצוץ שנוצר בעת חיבור המעגל החשמלי. ואיני יודע אם בהכרח בכל חיבור מעגל חשמלי נוצר ניצוץ, ודומני שלא כן הוא הדבר. ואפילו אם נוצר, מדובר בחשמל ולא באש וזה ברור ופשוט כשמש.

2) מה זה "אש סינתטית"? ואיני יודע כיצד העתקת את הדברים הללו.

3) העדות החשובה שהבאת למשכילים אינה כלום, כי ברור כשמש שחשמל סטטי אינו אסור שהרי הוא אינו יוצר לא אור ולא חום, כלומר, הוא אינו דומה בשום אופן לאש שאסורה להבעירה בשבת. ואגב, מה אתה מביא לי ראיות מסיפורים של קאפח (שפתאום אתה מצטט אותו וקורא לו "מארי"), מהילדים שהיו בתימן?

4) ההבחנה בין בטריה לבין מקור חשמל זורם תמוהה מאד, כי אם החשמל אסור -- גם אם הוא נובע מבטריה הוא יהיה אסור, שהרי מה זה משנה אם הוא נובע מבטריה או מחשמל זורם? ויש בטריות חזקות שיכולות להחזיק בתים שלמים במשך שעות ואולי אף ימים. אלא, ההבחנה היא האם פעולת החשמל דומה להבערה, דהיינו האם היא יוצרת או או חום משמעותי, ואם כן, ראוי לדעתי לאסור מדרבנן.

ולגבי מה שאמר קאפח ש"אין לנו כוח לגזור גזירות מדעתנו", הדבר נאמר ביחס לדיני דרבנן, דהיינו שאין להוסיף גזירות דרבנן שאין להן שורש דאורייתא או להוסיף גזירה על גזירה או להמציא איסורים דרבנן שאין להם שום צורך ושום דימוי לאיסורי תורה. אך לדמות עניין מסוים לדין דאורייתא ולאסרו מדרבנן, מותר ואף רצוי כי במהלך הדורות מתחדשים עניינים ויש הכרח להתירם או לאסרם. ולא יעלה על הדעת שכל דבר שיתחדש יהיה מותר בהכרח, אלא וודאי שלעתים יש צורך לאסור.

שלום לכולם.

ומצאתי וקראתי תשובות יוסוף קאפח ורק מביא ציטוטים ולא ארחיב כעת.

א) "אין לומר שבלחיצה על מתג החשמל נוצר ניצוץ אש, ונחשיב את הניצוץ הזה כהדלקה,...כי ניצוץ זה הוא אש של מתכת, שנוצר ע"י חיבור שני צדדי החוט החיובי והשלילי שבו, ואש של מתכת איננה אש".

ב) "ודומה ניצוץ זה, לאש סינתטית שיוצאת כאשר משפשף בגד של שער או צמר בראשו".

ג) "ומספר מארי- שהיו הילדים בתימן מורידים את הכובע ומעבירים את ה"שמלה" על הראש ומוציאים ניצוצות בחושך, וודאי שאין לברך על ניצוצות אלה (עדות חשובה למשכילים)

ד) "מותר ליצור מעגל חשמלי ע"י בטריה ולכן מותר לכוון שעון יד דיגיטלי בשבת, כי הבטריה איננה מחוברת למקור חשמל ואין ביצירת מעגל חשמלי ע"י בטריה (ואני אומר שלא כן אלא זו פסיקה מוסתרת אשכנזית משוחדת ) עשיית מלאכה שאסורה בשבת". (ואני סותר את המשוחד שגם לא ע"י בטריה)

ועוד... השיב שם: " ואין לומר שאין לנו כוח לגזור גזירות מדעתנו, כי כאן אין זה גזירה מדעתנו, אלא הרי דבר זה מציאותי ביותר" (וזה נכון! וחזק!)

ואשוב לנושא שוב מתי שהוא.

שבת שלום לכולם.

הנני מבקש להוסיף כאן את תשובתי שהובאה באשכול "שימוש במעלית בשבת":

שימוש במעלית לא אסור מבחינת מלאכות שבת כי אכן אין מלאכה כזו. האיסור היחיד הוא מבחינת השימוש בחשמל, וכבר ייחדנו לכך אשכול נפרד. המסקנה שם היא, שהדרך היחידה לאסור חשמל לפי מיטב הבנתי היא משום יצירת אנרגיה בשבת, כמו מלאכת הבערה, וברור שאיסור זה הינו איסור דרבנן. ומצאתי זכר לדבר שהחשמל דומה לאש בדברי הנביא יחזקאל בפרק א: "וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (א, ד). "וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק" (א, יג). "וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב" (א, כז). מכל מקום, מכיוון שמדובר באיסור דרבנן, יש לצמצם את האיסור ככל שניתן, דהיינו לאסור רק מה שדומה מאד למלאכת הבערה. ובמלים אחרות, יש לאסור חשמל אשר דומה למלאכת הבערה, כגון חשמל שיוצר אור או חום וכיו"ב. ברם, עיקר השימוש במעלית בשבת יוצר פעולה מכאנית אשר אין בה הפעלת אור או חום. לכן נראה לי שניתן להקל בדיעבד כאשר אין כל דרך אחרת. כלומר, נראה לי שניתן להקל כאשר מדובר בזקן או בילדים קטנים מאד. אך המבוגרים שמסוגלים לעלות ברגליהם יעלו ברגליהם וגם יועילו לבריאותם. כך נראה לי וה' יאר עינינו במאור תורתו.

למדתי חשמל ואני בא ממשפחה של

אם יורשה להוסיף שהדלקת נורת פלורוסנט או נורת להט הינו איסור תורה וכך כותב הרמב"ם:

"המתיך אחד ממיני מתכות כל שהוא או המחמם את המתכות עד שתעשה גחלת הרי זה תולדת מבשל. וכן הממסס את הדונג או את החלב או את הזפת והכופר והגפרית וכיוצא בהם הרי זה תולדת מבשל וחייב"

בנורות הנ"ל העיקרון הוא שהמתכת ששם מתחממת לטמפ' מאוד גבוהות.

לגבי לדים והשאר יש בזה איסור מוליד. איסור מוליד הוא כידוע דרבנן וכל דבר שהוא בגדר מוליד נאסר ולא צריך סנהדרין בשביל זה.

הערה כללית, חשוב להיזהר מאד שלא לשלול את דברי הרבנים השכירים רק בגלל שהם שכירים ומושחתים מבלי לבדוק את תכנם. כי היסוד הוא קבל את האמת ממי שאמרו, ובחינת כל דבר לגופם של דברים ולא לגופו של אומר.

כלומר, אין לשלול דעות של הרבנים השכירים באופן כללי רק כי הם אמרו, ורק כי הם מושחתים. דרך זו תוביל בהכרח ובוודאות לשגיאות בהבנת התורה.

שלום לכולם

יקירי מורי אדיר ראשית אני בהחלט מזדהה איתך עם תחינתך " גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך." חזק ברוך.

וכתב מור אדיר: "להבין את גדר האיסור לגזור גזירות חדשות מדעתנו, ולעומתו אימתי מותר לנו להוסיף דינים לתורה-שבעל-פה"

ואני משיב: ראה ספר שופטים ,הלכות ממרים א' הלכה ה'. (גירסת מרשתת ,דפוס)

ודקדק שם רבנו בלשון יחיד. דעתך חשובה לי מאוד שמה.

וחשוב לי לציין שעדיין לא ירדתי לסוף דעת הפסיקה. אבל כהתחלה יש שם יסוד חזק מאוד בעניי. וגם לא השכלתי מקורות הפסיקה. ולא סגורה דעתי שמה עדיין. תן דעה, אשמח מאוד.

רוצה לשתף אותך ואת החברים בעוד נושא הלכתי יסודי שאני מהרהר בו במקורות ההלכתיים בתקופה זו. מקורות לדברים יש לחפש עצמאית כי אני כותב בקצרה.

הרמב"ם בהלכות שבת פוסק שמותר לכתחילה לבשל אוכל בשבת מכוח החמה, ולא מתולדת החמה. הלכה ידועה לכל.

פסק הלכה זה של חז"ל ושל הרמב"ם הוא פסק מדעי הלכתי כיסוד הלכתי לכל הדורות ככה אני משכיל זאת.

והרהרתי לעצמי בהרבה קושיות אם זה מותר, איך בפועל יש אפשרות ליישם דבר כזה במציאות?

ניקח לדוגמא מצב שנניח על פלטת עץ דבר כל שהוא לבישול, ונשהה אותו בחום קרינת השמש במדבריות החמים ביותר על פני כדור הארץ שחומם מגיע בין 48-52 ויותר מעלות צלזיוס להתבשל.

אני לא מעלה בדעתי שדבר כזה ישים. אולי רק לדוגמא אם נניח פרוסת חזה עוף דקה, אז אולי כן תהיה תוצאה כל שהיא. ואפילו גם אז לא! החתיכה תתייבש מאשר תתבשל.

לי ידוע מהמקורות שבימי קדם היו משתמשים בקרינת השמש ליבוש ושימור מאכלים אבל בישול לא שאני יודע. אם מישהוא מכיר אשמח למקורות.

האופציה היישומית היחידה לבישול בחמה יהיה אך ורק ע"י מיקוד קרני השמש עם זכוכית מגדלת אופטית.

וידוע לי שבמקורות בימיהם הייתה ידיעה מדעית זו בכתובים כמו במסכת ביצה הידועה לגבי "מוליד" אש ביום טוב .

וכתיב שם ; " או כלי זך קשה או זכוכית מלאה מים שמניחין אותה כנגד עין השמש"

זהו המקור היחיד הידוע לי ,אשמח לעוד מקורות. יש לי מקורות ארכיאולוגית מידיעה טכנולוגית זו מעמים אחרים ,אך לא לעניין בישול. ולדעתי יש הסתר היסטורי במתכוון בנושא!

מקור אחר אבל שאיננו קשור לנושא החמה אלא כמדע אופטי בימיהם מצאתי בפירוש רבנו במישנה ל"אספקלריה המאירה" (דרוש מקור)

יוצא איפה לדעתי שבימנו ניתן לייצר כלי אופטי על עיקרון קרינת UV קעור כל שהוא עם פלטת זכוכית ועדשות אופטיות למטרת בישול בשבת.

ולא מצאתי איסור בשימוש עדשה לפיקוס ומיקוד קרני UV כתולדת החמה. ואם למישהו יש השגות אשמח להשכיל.

בקיצור בימי קדם הייתה ידועה להם מדעית חכמת קרינת השמש אין ספק.

ומשמיט כאן ויש להשכיל עצמאית מושגי מדע כגון; קרינת UV , קרינת אלפא, קרינת בטא וגמא וכו...

וכל מה שכתבתי עד עכשיו זה רק ההקדמה לשאלת יסוד הלכתית בימנו. והשאלה:

אם מותר לבשל בשבת ע"י קרינת UV מדוע אסור לבשל בקרינת מיקרו?!

והרהרתי בנושא רבות וחיפשתי מקורות במרשתת לשאלה זו. ומה שמצאתי זה פסקי הלכה בסגנון הנזל וגרטל! דברים הזויים!

ואני טוען שחשמל לפסיקת ההלכה איננה אש ביסודה ולא נרחיב כעת. אך קרני מיקרו או כל קרינה אחרת ודאי וודאי איננה בגדר הבערה או אש לעניין בישול אם בשבת ואם ביום חול!

נניח לדוגמא שמצוי בימנו מיקרוגל עם טיימר אנלוגי מכני שיפעל בשעה מסוימת, או ע"י הכנסת השקע לתקע כגרמא. (יש אוסרים השקע במלאכת בונה או סותר!) מה הבעיה פה במצב כזה הלכתית?! אני לא מוצא!

ושמעתי מחבר שיש בימנו בביתי החולים מיקרוגלים לשבת! אבל לא סומך עדיין על מידע זה. אני בודק את הנושא יותר לעומק.

ואני טוען יותר מכך, ואני יודע שדבריי נקראים כהוזה הזיות ולא מתקבלים על הדעת בפועל, והם מוזרים לקורא.

אם נניח רגע בצד את כל שלבי ההפעלה של מיקרוגל רגיל כגון אור(אין דבר כזה מלאכת מוליד אור) או לד או צפצוף או "כותב" וכו...אני אומר שניתן לכתחילה להכניס למיקרוגל דבר בישול ולבשל בשבת! ודינו כקרינת UV כבישול בחמה!

וקראתי פסקי הלכה בנושא זה והם אינם מתקבלים אצלי על ההיגיון ועל הדעת כלל.

ואם נמשיך הלאה בעניין זה מצאתי לנכון להרחיב ואומר ; אם ניתן להתיר בישול בשבת אם ע"י קרינת השמש או קרינת מיקרוגל קל וחומר שאין איסור כלל וכלל בחימום תבשיל מוכן במיקרגל בשבת.

ומוסיף ואומר שאם ישנם הלכות של מחמירים כל שהם של הטמנה או חימום ע"ג פלטת שבת ,עדיף לחמם במיקרו מאשר ע"ג הפלטה.

לסיכום:

לאור העובדה שאנו חיים כיום ל"אורם" של פוסקי הלכות שכירים מושחטים והזויים

ראיתי לנכון לשתף זה הנושא משום שאין ספק שבגללם אנחנו חושך לגויים קל וחומר ליהודי משכיל שאיננו הולך בדרכי התורה הקדושה.

וכל מה ששיתפתי כאן הוא חומר פסיקתי מדעי למחשבה בלבד. ואשמח לתגובות והערות והשגות אם בפרט לנושא ואם בכלל. וקיצרתי הרהורי ושיתפתי.

שבת שלום לכולם.

נראה לי שהנקודה המרכזית לפתור את העניין היא להבין את גדר האיסור לגזור גזירות חדשות מדעתנו, ולעומתו אימתי מותר לנו להוסיף דינים לתורה-שבעל-פה.

ובגבול הדק הזה טמון הפתרון, ויהי רצון שאזכה לטפל גם בעניין זה.

ברשותכם חברים יקרים, ברצוני לצרף תפילה ותחינה לה' יתעלה שיאר עינינו במאור תורתו, ונזכה להבין עניין זה לאשורו, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך.

שלום לכולם

ראשית אני שוב מתנצל על תגובותיי פה ושם נגד הרב או נגד החברים. ואני ביודעין עושה כן.

קשה לי לקבל דעות הזויות מתוכן ללא סימוכין. ואני יודע בעצמי שאנני מביא סימוכין! אבל חברים...דברים שכנגד ההשכל אני "לא רואה בעניים"...תוקף!

ועניין זה של פיזיקת החשמל, חשובה לי יותר כהשכל לשואל בשבת יותר מאם להניח בשבת על הפלטה "משהו" או לא.

רציתי להרחיב אבל חייב לקצר. תשובה למורי אדיר וחברו בעניין "האנרגיה" :

כל דבר שבתנועה אם בו או מחוצה לו כגורם משני או "בו" הוא אנרגיה! (ולא להסתבך שם בהגדרת ויקיפדיה)

ומצאתי (אוי לי לחפש שוב) שביפן מלמדים יסודות החשמל ע"פ לחצי מים.

כלומר לפי התייעצות עם חברך ,אסור לו לחברך להוריד מים באסלה ולא לפתוח את ברז המים בשבת. (בלי קשר של גרמא)

תשובה לאיתמר:

לא הבנתי בכלל מה ...מי ...מו... שבת ,משכן אש, לא הבנותי מה קשור לחשמל?!

(אגב לא אהבתי את ההגדרות בתגובה) תן דעה.

ונחזור לשאלת השואל בהתחלה:

"וחשמל לא הופיע בחייהם של אנשים בתקופת הרמב"ם. עם כניסת חשמל לחיי היומיום החליטו רבני אירופה שאסור להשתמש בחשמל בשבת. האם על פי הרמב"ם, יש לרבנים אלה הסמכות ההלכתית לחבר ולממסד את האיסור הזה? לדעת התלמוד והרמב"ם, האם יהודי יכול להשתמש בחשמל בשבת?"

ואני משיב לו לעיל:

אם ישנם מושפעים או פרנואידים שחוששים ל"השכיל החשמל" לחומרא או גירסא דינקוטא, הם מבזים את התורה כולה!

הסבר: ותורת ישראל לכל הדורות. ומי שמגביל ומחכה לסנהדרין שיקומו בתחיית המתים לעניין פסיקה,מבזה הקב"ה וחז"ל!

לסיכום:

בקיצור... יושב אי שם משכיל גוי...והשכיל המדע ,אין לי ספק שאנו בהחלט חושך לגויים!

המשך יום טוב.

שלום עליכם רב אדיר, טל.

ברשותכם שתי מילים לגבי טעם איסור הבערת האש מתוך פרשת ויקהל, שמצאתי מעניין וחשבתי שיש בדברים דברי טעם.

השבת היא הסמל העליון להיות העולם, עולם ומלואו, עולמו של אלוהים: ששת ימים עשה ה" את השמים ואת הארץ, וביום השביעי שבת וינפש.

המישכן, הסמל העליון לעובדת השראת השכינה בעולם נעשה כולו בידי בני אדם, ואנו אפילו יודעים את שמם! את משכן האלוהים עושים אך ורק בני אדם ללא אינטרוונציה אלוהית, משכן זה מוצג מול בריאת העולם בידי אלוהים.

"ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" מול "ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד"

"ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו" כנגד :"ותכל כל עבודת המשכן" "ויברך אותם משה". "ויכלו כנגד ותכל".

השבת היא זיכרון למעשה בראשית, אות לבריאת העולם בידי ה", שואלים החכמים

מה ראתה תורה לעמוד במקום זה על איסור הבערת אש מכל איסורי מלאכה בשבת? ואחת התשובות שנתנו לשאלה זו... הבערת אש היא ראשית הציביליזציה האנושית, כל מלאכה או עבודה המכוונת להפיק מן הטבע משהו שאין הטבע מספק לאדם במישרין, לשון אחר: כל המוצרים של הציביליזציה, ראשיתה בזה שהאדם הקדמון, לפני הרבה רבבות שנים, למד להעלות אש.

בפתיחת "ויקהל" כל הציביליזציה האנושית מוצגת כמוארת בתודעה של יום השבת, שהוא הסמל לכך שהעולם הוא עולמו של אלוהים.

הבערת אש, היא הסמל העליון ליצירתו של האדם, ומצווה הוא לא ליצור ביום שבת קודש.

לא בגז, כל יצירת חשמל היא יצירת אנרגיה בכל צורה. וזה טיעון שראוי לבחון.

היה לי דיון השבת עם חבר שהעלה טענה לכאורה נכונה בעניין החשמל, והיא, שכמו שהתורה אסרה את מלאכת ההבערה אף שאין כאן יצירה של שום דבר ממשי, אלא יצירת אנרגיה בלבד, כך יש לאסור את השימוש בחשמל מפני שמדובר גם בעניינו ביצירת אנרגיה. וזה נראה לי טעם שיכול להיות אמיתי כאשר באים לדון בחשמל, לפיכך, יש להיזהר בעניין זה עד שהוא ילובן בסנהדרין.

ראוי אפוא לעניות דעתי לאסור שימוש בחשמל לכתחילה, ורק במקום שיש הפרעה למנוחת השבת יש להתיר, כגון שהילד הדליק בטעות את הטלביזיה וכיו"ב.

ידידי טל היקר,

א) ראו כאן כיצד מייצרים חשמל. מעיון ראשון נראה, כי החשמל נוצר באמצעות המרה של אנרגיה מכאנית לאנרגית חשמל, כלומר הבערת פחם או גז אינה משמשת באופן ישיר ליצירת חשמל, אלא להפעלת טורבינות מכאניות שסיבובן יוצר חשמל, ובמלים אחרות, לא יוצרים חשמל באמצעות חום ואש באופן ישיר, אלא החום משמש להפעלת טורבינות ולסיבובן אשר יוצר חשמל. וכתבתי כל זאת כדי לשלול את האפשרות של קביעת דינו של החשמל כדין תולדת האש.

לפיכך, איני רואה שום דרך לאסור בימינו שימוש בחשמל בשבת אלא-אם-כן הוא גורם באופן ישיר לעשיית מלאכה מן התורה. לגבי שאר השימושים של החשמל בשבת, יש מן השימושים הללו אשר גורעים מקדושתה של השבת ומייעודה ליום של לימוד תורה וחכמה וידיעת ה', אך איסורים כגון אלה הם בגדר "עובדין דחול", וגזירות כאלה לעניות דעתי אין בכוחם של חכמים לגזור, אלא רק סנהדרין.

מכל מקום, גם בשל הסכנה הגדולה בשימוש בחשמל אשר יוביל למלאכה דאורייתא, דומני שראוי להותיר את העניין כרגע כמות שהוא פחות או יותר וכמו שהסברתי לך בשיחה האישית שהייתה לנו בעניין. ואף שגם אנחנו היינו יכולים לעשות את העבודה הגדולה הזאת ולהבחין בין העניינים, כרגע חשוב יותר לעניות דעתי להרחיק את עם-ישראל מהעבודה-הזרה של הרבנים השכירים, ויהי רצון שהקב"ה יסיר עבודה-זרה מן הארץ, ויבואו אנשי אמת וילמדו אותנו תורת אמת.

ב) בעניין תרנגולי ההודו יש הלכות מפורשות בראש הלכות מאכלות אסורות, והנה הן לפניך:

יד סימני עוף טהור, לא נתפרשו מן התורה; אלא מנה מינין טמאין בלבד, ושאר מיני העוף מותרין. והמינין האסורין, ארבעה ועשרים מין; ואלו הן: (א) נשר; (ב) פרס; (ג) עוזנייה; (ד) דאה, והיא "הראה" (דברים יד,יג) האמורה במשנה תורה; (ה) ואיה, והיא "הדיה" (שם) האמורה במשנה תורה; (ו) ומין האיה, שכן כתוב בה "למינה" (ויקרא יא,יד) מכלל שהן שני מינין; (ז) ועורב; (ח) וזרזיר, שכן נאמר בעורב "למינו" (ויקרא יא,טו; דברים יד,יד) להביא את הזרזיר; (ט) ויענה; (י) ותחמס; (יא) ושחף; (יב) ונץ; (יג) ושורניקא, והוא מין הנץ שכן כתוב בו "למינהו" (ויקרא יא,טז; דברים יד,טו); (יד) וכוס; (טו) ושלך; (טז) וינשוף; (יז) ותנשמת; (יח) וקאת; (יט) ורחם; (כ) חסידה; (כא) האנפה; (כב) ומין האנפה, שכן נאמר בה "למינה" (ויקרא יא,יט; דברים יד,יח); (כג) הדוכיפת; (כד) והעטלף. הרי ארבעה ועשרים.

טו כל מי שהוא בקי במינין אלו ובשמותיהן--הרי זה אוכל כל עוף שאינו מהן, ואין צריך בדיקה; ועוף טהור, נאכל במסורת--והוא, שיהיה דבר פשוט באותו מקום שזה עוף טהור. ונאמן צייד לומר, עוף זה התיר לי רבי הצייד--והוא, שהוחזק אותו צייד שהוא בקי במינין אלו ובשמותיהן.

טז מי שאינו מכירן, ואינו יודע שמותיהן--בודק בסימנין אלו שנתנו חכמים: כל עוף שהוא דורס ואוכל, בידוע שהוא מאלו המינין וטמא. ושאינו דורס ואוכל--אם יש בו אחד משלושה סימנין אלו, הרי זה עוף טהור; ואלו הן--אצבע יתרה, או זפק והיא המוראה, או שיהיה קורקבנו נקלף ביד.

עד כאן בהלכות.

מסקנות

א) אם אנחנו בקיאים בכל עשרים וארבעה העופות הטמאים, מותר לנו לאכול כל מה שהוא לא מהן, וברור שתרנגול הודו אינו מאותם עשרים וארבעה סוגי עופות טמאים, כך שמותר לאכול תרנגול הודו לכולי עלמא, וכשרותו אינה תלויה במסורת.

ב) מה שנאמר לגבי עוף טהור שנאכל במסורת, זה רק כדי להתיר אותו בלא בדיקת סימני עוף טהור, אלא חכמים התירו לאכלו בלא בדיקה.

ג) מפורש בהלכה שעוף שיש בו סימן טהרה שנתן לנו חכמים (שאינו דורס ואוכל), ויחד עמו עוד סימן אחד משלושה (אצבע יתרה או זפק או קורקבן נקלף), הרי הוא טהור, אפילו אם אין לנו שום מסורת באותו העוף.

נמצא, שעופות שאין להם מסורת אינם מוגדרים בהכרח כטמאים. ובכלל, היכן למדת שלא הייתה ליהודי תימן מסורת בתרנגול הודו? האם לא היו תרנגולי הודו בכל ארץ תימן? ואנכי איני יודע מה הייתה המסורת בתימן בעניין זה, אך כאמור, אין הדבר מעלה ולא מוריד מאומה, כי מסורת עוף טהור, למיטב הבנתי, היא רק כדי להכשיר לאכול עוף בלא בדיקת סימנים. אך עוף שבדקוהו ויש לו סימנים -- נאכל מבלי לשים לב מה היא המסורת בעניינו, ואין למסורת שום חשיבות בעניינו.

בברכה נאמנה, אדיר

חזק וברוך מורי אדיר.

רוצה להרחיב וגם לחלוק עליך ועל דעתך בנושא זה. לפני כן אסביר מהי המטרה בנושא החשמל בשבת וביום טוב.

מטרת הנושא של החשמל כאן הוא לא אם אסור או מותר בשבת או ביום טוב.האם אש או לא? אלא להאיר עניי החכמים וישרים בליבותם,לעיוות והמיסחור של פסקי ההלכות הדקטטוריות של החרדים העסקנים אשר שולטים במוחות המסכנים.

שנית אני מאוד רוצה שאנשים ישכילו המדעים הפיזיקליים בנושא,משום שרק כך ישכילו להבין עד כמה אנו בדור של מנהיגות יהודית חשוכה ומטופשת.

וכאשר ילמדו כאן בפורום הנושא,יוכלו גם הם לפרסם את הבורות הטימטום של "גדולי ישראל" בנושא.

אני אישית קבלתי על עצמי לסמוך על פסיקת רבני צפון אפריקה

,להתיר החשמל ביום טוב חופשי,כולל כיבוי. (ולא ארחיב כאן לגבי כירת גז והשאר)

ורוצה לתת דוגמא לחברים בפורום. ראיתי מאמר במרשתת על פסיקתו של העסקן החרדי הטמא עובדיה יוסף,אשר גם הוא וחבריו לשחיתות ,מכרו נשמתם לאשכנזים.

וכך כתוב:

"הרב עובדיה עוסק בסוגיה זו בשני מקומות שונים, בשו"ת 'יביע אומר' (חלק ב או"ח סימן

כו), וכן בשו"ת יחווה דעת, חלק א"

"הגר"ע יוסף מסתמך בפסקו בעיקר על ניתוח המציאות כפי שמנתח אותה בעל ה'ציץ

אליעזר' (חלק א סימן כ פרק ו):

"הגינירטור הזה מסתובב מסביב לברזל, והברזל נמצא באמצע, ועל

ידו נוצר כח מגינטי /מגנטי/ בתוך הברזל. הברזל הזה מחובר

לחוטים, והכח הזה עובר וזורם לתוך החוטים, ויוצא שהגינירטור

הוא היוצר והברזל הוא המקבל ואך אם נשבית כמעט קט את הזרם

העלעקטרי מבלי תת לו מעבר, יחדל גם הכח המאגנעטי כרגע,

והברזל - אם רך הוא - ישוב להיות כבראשונה. ואותו הדבר גם באור

החשמל שברכבות ומכוניות הכל זורם ובא מבקבוקי מטעני -

החשמל הנמצאים שם. הממולאים ממקורי החשמל. ועיין עוד להלן

בדברינו בפרק זה מה שיבואר שכשחוט אחד נפסק מהחוט השני

הרב נועם סאסי........."וא"כ נדחו כל דברי הגאון המהרש"ם בזה, כי המציאות מראה שאין

מטבע הדברים כן, אלא ההבערה היא הבערה אמיתית הבאה ונוצרת

מהגינירטור היוצר את החשמל ע"י פגיעה ושפשוף של שני מיני

חמרים, ומהחיבור של ב' מיני החוטים הגורמים להפעלת הזרם,

והזרם דוחק א"ע לתוך הזכוכית ויוצא המאורות. שהוא לאמיתו אש

ממש, וכן הכיבוי שהוא הפסקת החוטים זה מזה נקרא בזה גורם

לכיבוי אמיתי, שהזרם הפועל נפסק מהחוטים

לא אצטט עוד מי שרוצה יחפש המקורות.

ופסקו והסיקו שם המושחתים...... "מטבע הדברים כן, אלא ההבערה היא הבערה אמיתית הבאה ונוצרת מהגינירטור היוצר את החשמל ע"י פגיעה ושפשוף של שני מיני חמרים, "

זה פשוט בדיחה!!! כמה רשע ומושחת היה זה המת שר"י עובדיה יוסף?!! והרי ידוע שבקטבים אלקטרומגנטיים אין שום מגע או שפשוף או מכה. (מכה בפטיש?!!!)

ולכל משכיל ומבין,אין שום "חומרים" שמשתפשפים שם. אלא רק חמורים עסקנים שמשתפשפים :)

לעניין הסנהדרין :

שואל שאלה מורי אדיר. אני לא יודע אם בני ביתך אוכלים עוף ההודו או לא,ולא בדקתי מסורת עדתנו בנושא זה.

אבל לפי הבנתך,גם את העוף הודו יש להטמיא משום שאין לנו אלא לחכות לימי עולם לימות המשיח עד שיכשירו את עוף ההודו. רגע.......צריכים לחכות לסנהדרין ולמשיח כדי לאכול את ההודו?! אתמהה!

וכן ב2019 כמדומני הייתה המחלוקת על עוף הבראקל ,אם כשר(שחיתות הכשרויות) אם לאו,ומה נעשה ....נחכה לסנהדרין?! חלק הכשירו חלק פסלו.

ומי קבע על פי רבנו שפסק שם במקומות "יראה לי" כך וכך.... ואם והיה בדורנו חיי,ומשכיל החשמל,מי קבע שלא היה פוסק להתיר?!

וכולכם ברוכים.

נ.ב : לעניין עוף הבראקל והמושחתים של הכשרויות אוסיף בהקדם האפשרי.

יישר כוחך ידידי טל, אכן אינסוף הזיות יש בעניינים ההלכתיים, וגם עניין החשמל לא פלט מן ההזיות המחמירות של צאצאי המינים השוטים.

וכמו שאמרתי לעיל, כאשר נזכה להיות עם חכם ונבון ותקום לנו סנהדרין, דומני שהיא תשלול את כל ההזיות שלהם בענייני החשמל, והחשמל היחיד שראוי לאסור יהיה שימוש בחשמל שמוביל בוודאות למלאכה מן התורה, כי עצם סגירת מעגל חשמלי אין בה שום מלאכה מן התורה, ומי שסובר כן מוסיף על חוקי התורה.

לדוגמה, הם יאסרו הפעלת מיקרוגל חשמלי כאשר יש בתוכו אוכל, שהרי אסור לבשל אוכל בשבת, אך יתירו לכבות או להדליק אור או מזגן בשבת כי אין בזה שום חשש למלאכה דאורייתא. ודומני שהם היו אוסרים להשתמש בטלפון משום עובדין דחול, אך לעניות דעתי, רק לסנהדרין יש כוח לגזור גזירות חדשות באיסורי דרבנן.

שלום לכולם.

מבקש להשאיר דיון זה בראש הדיונים בפורום. וזאת משום שאני חוקר ולומד הנושא ,ומצאתי המון חורים והבלים פסיקתיים בשם "גדולי הדור" שכל נושא זה נשען על פסיקות של אשכנזים חמורים.

וכן ראיתי פרסומים של "מכון צומת" האשכנזי בנושא,ואני המום! יש להשכיל הדברים.

לכל מי שיש לו שאלות או חומרים במדעים אלו ,מבקש להרחיב ידיעת הכלל בנושא.

ומטרתי בנוסף להשכיל הבני אדם בנושא. אשמח לשיתוף פעולה.

תהיו ברוכים ושבת שלום.

אף שנראה לי שאין לאסור חשמל באופן כללי, ולא מצאתי שום ראיה אמיתית לאסור זאת, עדיין יש לדון בזה לעומק ואולי גם בשיתוף עם אנשי מדע שאינם אורתודוקסים כאלה שמחשבתם אינה משועבדת להזיות ולדמיונות העולם הדתי בימינו, ואינם משועבדים לרבניו שהפכו תורת חיים לקרדום חוצבים.

יחד עם זאת, רמזתי במה שכתבתי, שלכתחילה יש להיזהר בענייני חשמל בימינו כי דעתי עוד צריכה להתלבן, אך בדיעבד אין צורך להשתגע ולהחמיר אם השעון המעורר הופעל או שהילד הדליק את הטלביזיה או הרדיו בטעות או ששכחו לכבות את האור של המקרר. ויש לכבותם בלי חשש. וכן בכל מקום שעלול להיגרם צער כגון ששכחו להדליק את האור וכיו"ב.

ברם אם שכחו להדליק את הפלטה לדוגמה, יש בעיה להדליק אותה שהרי אין לבשל בשבת, ואפילו בישול לאחר בישול, אלא אם כן ידליק אותה בהשהייה על ידי שעון שבת. והנה לך דוגמה מדוע צריך להיזהר בענייני החשמל.

והייתי גם מתיר לכתחילה לבוא לבית הכנסת ברכב חשמלי, אם אין דרך אחרת.

יש לרב או לבית דין סמכות לקבוע תקנות וגזירות לבני קהילתם, וזאת בתנאי שדבריהם נסמכים על כללי הלכה ומחשבה אמיתיים ועל השכל הישר. אך לצערנו בימינו רבים מאד מפסקי ההלכה ואולי אף רובם הגדול אינו מבוסס על כללי הלכה ומחשבה אמיתיים ולכן אין להתייחס אליהם כלל, אלא כמו ששוטה או סכל יחליט החלטות. כל שכן וקל וחומר כאשר רבים מפסקי ההלכה נוגעים בעבודה-זרה, והרבנים אשר פוסקים אותם מעודדים ותומכים בהשקפות אליליות.

ברם, גם אם רב אמתי או בית דין ישר מחשבה פסקו הלכה נכונה, אין להם מעמד כמו של סנהדרין שגזירותיהם נפסקות לדורי דורות, ולכן אין צורך בסנהדרין או ברב גדול או בבית-דין כדי לבטל את קביעת הראשונים, אלא כמו שפוסק רבנו בהקדמתו למשנה תורה: "הולכין אחר מי שהדעת נוטה לדבריו".

מכל מקום, עד כמה שראיתי הטעמים לאסור את החשמל בימינו הינם חלושים מאד מאד, כגון לומר על החשמל שסגירת מעגל היא בגדר "מלאכה דאורייתא", זו הזיה מוחלטת לפי דעתי ואף עבירה, שהרי ההזיה הזו מוסיפה על מצוות התורה שהרי אין שום מלאכה כזו. ואותו הדבר מי שאומר שזה בגדר "מכה בפטיש", שהרי מכה בפטיש נאמר דווקא על מלאכה, ומי אמר שהחשמל הוא בגדר מלאכה?

כמו כן, ביחס לאיסור המרכזי שלפיו אוסרים את החשמל, והוא איסור מוליד: יסודו של איסור נולד הוא משום מוקצה, כלומר מדובר באיסור דרבנן! ואיך אפוא החליטו חכמים בעיניהם לגזור גזירות חדשות על יסוד איסורים דרבנן?!

הדרך היחידה בעיניי לאסור את החשמל היא: או להצליח להוכיח שהוא אסור מן התורה ושהוא תולדה או מעין מלאכה מן התורה (כגון הדלקת נורת להט שאומרים שמדובר באש ממש); או להראות שהוא דומה באופן מובהק וברור לאיזו מלאכה דרבנן, עד שממש מדובר בדברים דומים, כלומר מבלי לגזור גזירות חדשות (כגון שהפעלת החשמל פוגעת באחת ממצוות דרבנן אשר נוגעות לשמירה על השבת, לדוגמה, הפעלת מכונות רועשות בבית בשבת פוגעת במצוה לשבות בשבת).

ברם, אם מדובר בשימוש בחשמל בבית כגון הדלקת אור או מזגן או אפילו פלטה או כיבוי האור במקרר או כיבוי שעון מעורר ששכחו לכבותו וכיו"ב, ובמיוחד אם מדובר בהדלקת נורות לד וכיו"ב, לעניות דעתי אין סיבה אמיתית לאסור אף שאני כשלעצמי נמנע מכך מתוך הרגל שהשתרש בקרבי.

ולכן אמרתי באחד ממאמריי האחרונים כי סנהדרין תצטרך לדון בכל הנושא הזה מחדש לאור המדע המתקדם, ולאור כללי הלכה ומחשבה נכונים, כגון הכלל של רבנו שכל מה שלא נאסר במפורש בתורה או בדברי חז"ל הוא מותר באופן כללי.