גיל חינוך

בספרות ההלכה מצוי במקומות רבים המושג - 'גיל חינוך'.

במשנה תורה מזכיר רבינו מושג זה בכמה וכמה מקומות, ואלו חלקם:

בהלכות ברכות (ה, א): "אֲבָל הַקְּטַנִּים חַיָּבִין בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּדֵי לְחַנְּכָן בְּמִצְוֹת".

בהלכות ציצית (ג, ט): "נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִן הַצִּיצִית מִן הַתּוֹרָה. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁכָּל קָטָן שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף חַיָּב בְּצִיצִית כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת."

בהלכות ק"ש (ד, א): "נָּשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע. וּמְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ כְּדֵי לְחַנְּכָן בְּמִצְוֹת."

בהלכות מזוזה (ה, י): "הַכּל חַיָּבִין בִּמְזוּזָה אֲפִלּוּ נָשִׁים וַעֲבָדִים. וּמְחַנְּכִים אֶת הַקְּטַנִּים לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה לְבָתֵּיהֶם."

בהלכות מגילה (א, א): "קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בִּזְמַנָּהּ מִצְוַת עֲשֵׂה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים... וּמְחַנְּכִין אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹתָהּ."

ובהלכות שופר (ב, ז): "הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ אֵין מְעַכְּבִין אוֹתָן מִלִּתְקֹעַ בְּשַׁבָּת שֶׁאֵינָהּ יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ..."

אם כן, נשאלת השאלה: מהו גיל חינוך לדעת רבינו?

והנה, בהלכות סוכה (ו, א) כתב רבינו: "נָּשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה... קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ שֶׁהוּא כְּבֶן חָמֵשׁ כְּבֶן שֵׁשׁ חַיָּב בְּסֻכָּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת.

האם ניתן להקיש ממצות סוכה לשאר כל המצוות? או שמא גיל חינוך משתנה ממצוה למצוה ע"פ דרכה ואופן קיומה?

כמו כן, על פי דעת רבינו, מאיזה גיל ראוי לחנך את הקטנים למצוות דרבנן, למשל המתנה של שש שעות בין אכילת בשר לחלב, דקדוק בהלכות מוקצה בשבת, וכיוצ"ב?