כתב הרמב"ם בהלכות סוכה (ו יב):
"בלילי יום טוב הראשון מברך על הסוכה ואחר כך מברך על הזמן".
ובהלכות ברכות כתב (יא ט):
"אם לא בירך על סוכה ולולב וכיוצא בהם שהחיינו בשעת עשייה מברך עליהן שהחיינו בשעה שיצא ידי חובתו בהן".
האם ניתן להבין מכך שלא כתב ש"יכוון לצאת ידי חובה בברכת הזמן" שהרמב"ם סובר שיש לברך פעמיים בליל החג? פעם אחת על הזמן ופעם אחת על המצווה המתחדשת שהם שתי ברכות שונות?
או כשאומר מברך עליהן בשעה שיוצא בהן ידי חובתו מתכוון שגם ככה מברך על הזמן אז צריך לכוון גם על הזמן וגם על המצווה באותה הברכה?
תודה (אני יודע שחג הסוכות עבר אבל בשביל שאדע להבא)
שים לב, גם ביחס לרכת דיין האמת: רבנו מזכיר אותה בהלכות ברכות פרק י, וחוזר ושונה אותה בהלכות אבילות. וברור שמהות הברכה זהה.
אלא נראה ברור שרבנו כלל בהלכות ברכות פרק י את כל הברכות הכלליות שאין להן זמן או שאינן תלויות בקבוצה גדולה של הלכות, כגון זמנים או אבילות.
ובכל מקום שהברכה קשורה לזמן או לכל עניין מרכזי אחר שיש עליו הלכות רבות, רבנו כלל את ברכת שהחיינו המסוימת הזו במקום היותר מתאים לה, לצד כל ההלכות שנוגעות בעניינה.
ולגבי הדוגמה שהבאתי, העיקרון הוא אותו עיקרון, דהיינו אין מברכין ברכת שהחיינו אחת על שני עניינים, זהים או שונים, שהרי אם קנה בגד אחד ולא ברך עליו, וקנה בגד נוסף, ניתן לטעון באותה המידה שעליו לברך שתי ברכות -- אך כאמור אינו צריך לברך כי כמו שברכה אחת כוללת שני חיובים כך היא כוללת שני עניינים.
ואתן דוגמה נוספת, קנה בגד ולא ברך שהחיינו, ויצא מהחנות וראה פרי המתחדש. האם יברך פעמיים? ובכן נראה די ברור שיברך פעם אחת ויתכוון לפטור גם את הבגד.
כמו כן, וגם אם עדיין יש בליבך ספק, ספק ברכות להקל.