שלום הרב אדיר, בהלכות תפילה ה, ה פוסק רמב"ם שאין להתפלל כשראשו מגולה: "תיקון המלבוש כיצד... ולא יעמוד לתפילה באפונדתו, ולא בראש מגולה..." מהלכה א' אנו למדים, ש'תיקון המלבוש' הוא חלק משמונה דברים שיש להיזהר לעשות, אבל אם עבר ולא עשה אין זה מעכב. 1. הלשון של "להיזהר בהן ולעשותן" (הלכה א') - היא לשון של הלכה פסוקה 'רגילה'? כלומר זו הלכה? או שמא 'דבר ראוי', 'דבר נכון', וכו'
2. מה פוסק רמב"ם לגבי כיסוי ראש בזמן לימוד תורה \ אוכל \ ברכות?
3. מה פוסק רמב"ם לגבי כיסוי ראש סתם ביום-יום, לא בשעת תפילה? בשו"ע (אורח חיים ב'), וב'משנה ברורה' שם הובא כהלכה פסוקה שאין ללכת ד' אמות ללא כיסוי ראש, מה יפסוק רמב"ם?
תודה!
1) כן. והסיבה שרבנו נקט לשון "להיזהר" מפני שבדיעבד אין צריך להתפלל שוב.
2) נראים הדברים שראוי מאד אך לא חובה לעטות כיסוי ראש כאשר עוסקים בדבר שבקדושה. וזאת נלמד מכך שבתפילה יש לעטות כיסוי ראש.
3) דומני שרבנו לא יפסוק זאת בתור הלכה מחייבת, אלא בתור המלצה בלבד.
קצרו של דבר, לשאלתך הראשונה התשובה היא חובה, לשאלתך השנייה התשובה היא ראוי מאד, ולשאלתך השלישית הדבר בגדר המלצה טובה בלבד.
אמנם, בימינו הדבר הפך לסמל הדת, עד-כדי חילול-שם-שמים, כלומר, אם התרגלו לראות אדם עם כיפה ופתאום לא יראו אותו עם כיפה מיד יחשבו שהתפקר...