חשמל בשבת

אף שנראה לי שאין לאסור חשמל באופן כללי, ולא מצאתי שום ראיה אמיתית לאסור זאת, עדיין יש לדון בזה לעומק ואולי גם בשיתוף עם אנשי מדע שאינם אורתודוקסים כאלה שמחשבתם אינה משועבדת להזיות ולדמיונות העולם הדתי בימינו, ואינם משועבדים לרבניו שהפכו תורת חיים לקרדום חוצבים.

יחד עם זאת, רמזתי במה שכתבתי, שלכתחילה יש להיזהר בענייני חשמל בימינו כי דעתי עוד צריכה להתלבן, אך בדיעבד אין צורך להשתגע ולהחמיר אם השעון המעורר הופעל או שהילד הדליק את הטלביזיה או הרדיו בטעות או ששכחו לכבות את האור של המקרר. ויש לכבותם בלי חשש. וכן בכל מקום שעלול להיגרם צער כגון ששכחו להדליק את האור וכיו"ב.

ברם אם שכחו להדליק את הפלטה לדוגמה, יש בעיה להדליק אותה שהרי אין לבשל בשבת, ואפילו בישול לאחר בישול, אלא אם כן ידליק אותה בהשהייה על ידי שעון שבת. והנה לך דוגמה מדוע צריך להיזהר בענייני החשמל.

והייתי גם מתיר לכתחילה לבוא לבית הכנסת ברכב חשמלי, אם אין דרך אחרת.

יישר כוחך ידידי טל, אכן אינסוף הזיות יש בעניינים ההלכתיים, וגם עניין החשמל לא פלט מן ההזיות המחמירות של צאצאי המינים השוטים.

וכמו שאמרתי לעיל, כאשר נזכה להיות עם חכם ונבון ותקום לנו סנהדרין, דומני שהיא תשלול את כל ההזיות שלהם בענייני החשמל, והחשמל היחיד שראוי לאסור יהיה שימוש בחשמל שמוביל בוודאות למלאכה מן התורה, כי עצם סגירת מעגל חשמלי אין בה שום מלאכה מן התורה, ומי שסובר כן מוסיף על חוקי התורה.

לדוגמה, הם יאסרו הפעלת מיקרוגל חשמלי כאשר יש בתוכו אוכל, שהרי אסור לבשל אוכל בשבת, אך יתירו לכבות או להדליק אור או מזגן בשבת כי אין בזה שום חשש למלאכה דאורייתא. ודומני שהם היו אוסרים להשתמש בטלפון משום עובדין דחול, אך לעניות דעתי, רק לסנהדרין יש כוח לגזור גזירות חדשות באיסורי דרבנן.

חזק וברוך מורי אדיר.

רוצה להרחיב וגם לחלוק עליך ועל דעתך בנושא זה. לפני כן אסביר מהי המטרה בנושא החשמל בשבת וביום טוב.

מטרת הנושא של החשמל כאן הוא לא אם אסור או מותר בשבת או ביום טוב.האם אש או לא? אלא להאיר עניי החכמים וישרים בליבותם,לעיוות והמיסחור של פסקי ההלכות הדקטטוריות של החרדים העסקנים אשר שולטים במוחות המסכנים.

שנית אני מאוד רוצה שאנשים ישכילו המדעים הפיזיקליים בנושא,משום שרק כך ישכילו להבין עד כמה אנו בדור של מנהיגות יהודית חשוכה ומטופשת.

וכאשר ילמדו כאן בפורום הנושא,יוכלו גם הם לפרסם את הבורות הטימטום של "גדולי ישראל" בנושא.

אני אישית קבלתי על עצמי לסמוך על פסיקת רבני צפון אפריקה

,להתיר החשמל ביום טוב חופשי,כולל כיבוי. (ולא ארחיב כאן לגבי כירת גז והשאר)

ורוצה לתת דוגמא לחברים בפורום. ראיתי מאמר במרשתת על פסיקתו של העסקן החרדי הטמא עובדיה יוסף,אשר גם הוא וחבריו לשחיתות ,מכרו נשמתם לאשכנזים.

וכך כתוב:

"הרב עובדיה עוסק בסוגיה זו בשני מקומות שונים, בשו"ת 'יביע אומר' (חלק ב או"ח סימן

כו), וכן בשו"ת יחווה דעת, חלק א"

"הגר"ע יוסף מסתמך בפסקו בעיקר על ניתוח המציאות כפי שמנתח אותה בעל ה'ציץ

אליעזר' (חלק א סימן כ פרק ו):

"הגינירטור הזה מסתובב מסביב לברזל, והברזל נמצא באמצע, ועל

ידו נוצר כח מגינטי /מגנטי/ בתוך הברזל. הברזל הזה מחובר

לחוטים, והכח הזה עובר וזורם לתוך החוטים, ויוצא שהגינירטור

הוא היוצר והברזל הוא המקבל ואך אם נשבית כמעט קט את הזרם

העלעקטרי מבלי תת לו מעבר, יחדל גם הכח המאגנעטי כרגע,

והברזל - אם רך הוא - ישוב להיות כבראשונה. ואותו הדבר גם באור

החשמל שברכבות ומכוניות הכל זורם ובא מבקבוקי מטעני -

החשמל הנמצאים שם. הממולאים ממקורי החשמל. ועיין עוד להלן

בדברינו בפרק זה מה שיבואר שכשחוט אחד נפסק מהחוט השני

הרב נועם סאסי........."וא"כ נדחו כל דברי הגאון המהרש"ם בזה, כי המציאות מראה שאין

מטבע הדברים כן, אלא ההבערה היא הבערה אמיתית הבאה ונוצרת

מהגינירטור היוצר את החשמל ע"י פגיעה ושפשוף של שני מיני

חמרים, ומהחיבור של ב' מיני החוטים הגורמים להפעלת הזרם,

והזרם דוחק א"ע לתוך הזכוכית ויוצא המאורות. שהוא לאמיתו אש

ממש, וכן הכיבוי שהוא הפסקת החוטים זה מזה נקרא בזה גורם

לכיבוי אמיתי, שהזרם הפועל נפסק מהחוטים

לא אצטט עוד מי שרוצה יחפש המקורות.

ופסקו והסיקו שם המושחתים...... "מטבע הדברים כן, אלא ההבערה היא הבערה אמיתית הבאה ונוצרת מהגינירטור היוצר את החשמל ע"י פגיעה ושפשוף של שני מיני חמרים, "

זה פשוט בדיחה!!! כמה רשע ומושחת היה זה המת שר"י עובדיה יוסף?!! והרי ידוע שבקטבים אלקטרומגנטיים אין שום מגע או שפשוף או מכה. (מכה בפטיש?!!!)

ולכל משכיל ומבין,אין שום "חומרים" שמשתפשפים שם. אלא רק חמורים עסקנים שמשתפשפים :)

לעניין הסנהדרין :

שואל שאלה מורי אדיר. אני לא יודע אם בני ביתך אוכלים עוף ההודו או לא,ולא בדקתי מסורת עדתנו בנושא זה.

אבל לפי הבנתך,גם את העוף הודו יש להטמיא משום שאין לנו אלא לחכות לימי עולם לימות המשיח עד שיכשירו את עוף ההודו. רגע.......צריכים לחכות לסנהדרין ולמשיח כדי לאכול את ההודו?! אתמהה!

וכן ב2019 כמדומני הייתה המחלוקת על עוף הבראקל ,אם כשר(שחיתות הכשרויות) אם לאו,ומה נעשה ....נחכה לסנהדרין?! חלק הכשירו חלק פסלו.

ומי קבע על פי רבנו שפסק שם במקומות "יראה לי" כך וכך.... ואם והיה בדורנו חיי,ומשכיל החשמל,מי קבע שלא היה פוסק להתיר?!

וכולכם ברוכים.

נ.ב : לעניין עוף הבראקל והמושחתים של הכשרויות אוסיף בהקדם האפשרי.

ידידי טל היקר,

א) ראו כאן כיצד מייצרים חשמל. מעיון ראשון נראה, כי החשמל נוצר באמצעות המרה של אנרגיה מכאנית לאנרגית חשמל, כלומר הבערת פחם או גז אינה משמשת באופן ישיר ליצירת חשמל, אלא להפעלת טורבינות מכאניות שסיבובן יוצר חשמל, ובמלים אחרות, לא יוצרים חשמל באמצעות חום ואש באופן ישיר, אלא החום משמש להפעלת טורבינות ולסיבובן אשר יוצר חשמל. וכתבתי כל זאת כדי לשלול את האפשרות של קביעת דינו של החשמל כדין תולדת האש.

לפיכך, איני רואה שום דרך לאסור בימינו שימוש בחשמל בשבת אלא-אם-כן הוא גורם באופן ישיר לעשיית מלאכה מן התורה. לגבי שאר השימושים של החשמל בשבת, יש מן השימושים הללו אשר גורעים מקדושתה של השבת ומייעודה ליום של לימוד תורה וחכמה וידיעת ה', אך איסורים כגון אלה הם בגדר "עובדין דחול", וגזירות כאלה לעניות דעתי אין בכוחם של חכמים לגזור, אלא רק סנהדרין.

מכל מקום, גם בשל הסכנה הגדולה בשימוש בחשמל אשר יוביל למלאכה דאורייתא, דומני שראוי להותיר את העניין כרגע כמות שהוא פחות או יותר וכמו שהסברתי לך בשיחה האישית שהייתה לנו בעניין. ואף שגם אנחנו היינו יכולים לעשות את העבודה הגדולה הזאת ולהבחין בין העניינים, כרגע חשוב יותר לעניות דעתי להרחיק את עם-ישראל מהעבודה-הזרה של הרבנים השכירים, ויהי רצון שהקב"ה יסיר עבודה-זרה מן הארץ, ויבואו אנשי אמת וילמדו אותנו תורת אמת.

ב) בעניין תרנגולי ההודו יש הלכות מפורשות בראש הלכות מאכלות אסורות, והנה הן לפניך:

יד סימני עוף טהור, לא נתפרשו מן התורה; אלא מנה מינין טמאין בלבד, ושאר מיני העוף מותרין. והמינין האסורין, ארבעה ועשרים מין; ואלו הן: (א) נשר; (ב) פרס; (ג) עוזנייה; (ד) דאה, והיא "הראה" (דברים יד,יג) האמורה במשנה תורה; (ה) ואיה, והיא "הדיה" (שם) האמורה במשנה תורה; (ו) ומין האיה, שכן כתוב בה "למינה" (ויקרא יא,יד) מכלל שהן שני מינין; (ז) ועורב; (ח) וזרזיר, שכן נאמר בעורב "למינו" (ויקרא יא,טו; דברים יד,יד) להביא את הזרזיר; (ט) ויענה; (י) ותחמס; (יא) ושחף; (יב) ונץ; (יג) ושורניקא, והוא מין הנץ שכן כתוב בו "למינהו" (ויקרא יא,טז; דברים יד,טו); (יד) וכוס; (טו) ושלך; (טז) וינשוף; (יז) ותנשמת; (יח) וקאת; (יט) ורחם; (כ) חסידה; (כא) האנפה; (כב) ומין האנפה, שכן נאמר בה "למינה" (ויקרא יא,יט; דברים יד,יח); (כג) הדוכיפת; (כד) והעטלף. הרי ארבעה ועשרים.

טו כל מי שהוא בקי במינין אלו ובשמותיהן--הרי זה אוכל כל עוף שאינו מהן, ואין צריך בדיקה; ועוף טהור, נאכל במסורת--והוא, שיהיה דבר פשוט באותו מקום שזה עוף טהור. ונאמן צייד לומר, עוף זה התיר לי רבי הצייד--והוא, שהוחזק אותו צייד שהוא בקי במינין אלו ובשמותיהן.

טז מי שאינו מכירן, ואינו יודע שמותיהן--בודק בסימנין אלו שנתנו חכמים: כל עוף שהוא דורס ואוכל, בידוע שהוא מאלו המינין וטמא. ושאינו דורס ואוכל--אם יש בו אחד משלושה סימנין אלו, הרי זה עוף טהור; ואלו הן--אצבע יתרה, או זפק והיא המוראה, או שיהיה קורקבנו נקלף ביד.

עד כאן בהלכות.

מסקנות

א) אם אנחנו בקיאים בכל עשרים וארבעה העופות הטמאים, מותר לנו לאכול כל מה שהוא לא מהן, וברור שתרנגול הודו אינו מאותם עשרים וארבעה סוגי עופות טמאים, כך שמותר לאכול תרנגול הודו לכולי עלמא, וכשרותו אינה תלויה במסורת.

ב) מה שנאמר לגבי עוף טהור שנאכל במסורת, זה רק כדי להתיר אותו בלא בדיקת סימני עוף טהור, אלא חכמים התירו לאכלו בלא בדיקה.

ג) מפורש בהלכה שעוף שיש בו סימן טהרה שנתן לנו חכמים (שאינו דורס ואוכל), ויחד עמו עוד סימן אחד משלושה (אצבע יתרה או זפק או קורקבן נקלף), הרי הוא טהור, אפילו אם אין לנו שום מסורת באותו העוף.

נמצא, שעופות שאין להם מסורת אינם מוגדרים בהכרח כטמאים. ובכלל, היכן למדת שלא הייתה ליהודי תימן מסורת בתרנגול הודו? האם לא היו תרנגולי הודו בכל ארץ תימן? ואנכי איני יודע מה הייתה המסורת בתימן בעניין זה, אך כאמור, אין הדבר מעלה ולא מוריד מאומה, כי מסורת עוף טהור, למיטב הבנתי, היא רק כדי להכשיר לאכול עוף בלא בדיקת סימנים. אך עוף שבדקוהו ויש לו סימנים -- נאכל מבלי לשים לב מה היא המסורת בעניינו, ואין למסורת שום חשיבות בעניינו.

בברכה נאמנה, אדיר