הרבנים השכירים מתועבים לפניו יתעלה

"לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת" (מש' ב, יב), ושם פירש רס"ג: "לְהַצִּילְךָ – [החכמה והדעת והתבונה] יצילוך מדרך רע ומאיש מדבר בתהפוכות", ובפירושו הארוך הוסיף:

"והנה ממה שביאר החכם שזה יהיה מפירות החכמה: [ומה הם פירות החכמה?] שבעליה ישׂנא את אנשי הרע, בין שהם אנשים או נשים, אשר לאנשים אמר בהם: 'לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת', ייחס דרך רע אל האנשים דווקא לפי שהם בעלי ההשקפות במיוחד והם נוצריהם ונושאיהם. והנה ראשית מה שיתעב ממעשיהם: אם הנהיגו מנהג רע או קבעו שיטה רעה [ונכון יותר לתרגם 'דת' במקום שיטה, ובמלים אחרות קבעו דת חדשה] שהשכל מתנגד לה [=השֵּׂכל מתנגד להפיכת המדעים לכפירה ולתועבה, ולהפיכת תורת משה לקורדום לבטלנות, לשעמום ולליסטות], וכל-שכן אם עם זאת רבה יגיעתו [כל-שכן כאשר דתם החדשה מלאה וגדושה בסחי של חומרות פרו-נוצריות הזויות], [כלומר] שהם מייגעים את הנוהים אחריהם וּמְעַנִּים אותם בלי תועלת ואף גורמים בכך נזק [=כי כל היגיעה והעינויים הם מדרכי הגויים עובדי האלילים, והתורה אסרה אותם כי הם מזיקים לאדם ולחברה, והכומרים האורתודוקסים אף מתהדרים בסגפנות מופלגת כביכול, כאילו הם פרושים כמלאכים]".

ודברי רס"ג כאילו נאמרו בימינו על המינים החרדים וצאצאיהם, אחד לאחד! ועוד למדנו מדברי רס"ג, שהאדם שקנה חכמה ויושר ומוסר אמיתיים, ישׂנא את אנשי השקר והעוולה, ובמיוחד את אלה אשר מתקדשים ומיטהרים כאילו הם "קדושי עליון", אך בפועל תועים ומתעים את העם אחרי ההבל וההזיות במטרה להנציח את הבורות, הבערות והסכלות – גם כדי שההמונים יהיו כר נוח לתמרון ולהפקת טובות הנאה, וגם כדי שחלילה לא יזהו את פסולת הסיגים אשר בידם, בידי כומרי הדת השקריים – שהרי אם לא יהיו מחוסרי דעת אשר יקנו את מרכולתם, איך יהפכו את תורת האלהים לקורדום חוצבים? איך ירוממו את עצמם למעמד של מכשפים ונביאים? איך יזכו לכבוד מלכים ונסיכים? איך ימלאו את כספותיהם בתרומות ושילומים?

רס"ג ממשיך בתוכחתו הנצחית, אשר כאמור כאילו נאמרה ברוח הקודש למינים ולצאצאיהם בימינו, וכֹה דבריו שם: "ומטעותם, שהם, לא די להם שעזבו את [דרך] האמת [=שעזבו את דין התלמוד והשקפות התורה הישרות והטהורות שקיבלנו בסיני], אלא שהלכו אחרי ההבל, ועליהם הוא אומר: 'הַעֹזְבִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי חֹשֶׁךְ' [מש' ב, יג], לפיכך נתחייבו שני עונשים: כי אילו עזבו את האמת וההבל גם יחד בדבר מסוים ולא התנגדו לו [להבל], היה עליהם חטא אחד, וכאשר הפכו את האמת בהביאם במקומו את ההבל נעשה החטא כפול".

ומדהים אותי עד כמה תוכחתו של רס"ג מתאימה למינים ולצאצאיהם, אשר מחקו את כל עולם המחשבה היהודי ועיוותו את כל עולם ההלכה היהודי – ובמקומם החדירו לתורת משה הטהורה עולם מחשבה פרו-נוצרי מלא וגדוש בהזיות מאגיות אליליות, וכן החדירו עולם אינסופי של הזיות שהם קוראים להן "הלכות": מֵהֶן חומרות מיותרות אשר מעוותות את טבע האדם ומֵפֵרות את האיזון העדין של מצוות התורה בין חומר לרוח, מהן הזיות מאגיות אשר נועדו להנציח כאמור את הבערות והטמטום, מהן ציוויים להודות או אף לעבוד עבודה-זרה בפועל, מהן הוראות שנועדו להפוך תורת אלהים לקורדום חוצבים לחצוב בו תאוות וטובות הנאה, ומהן מנהגים וסגולות ודמיונות אשר הוחדרו לדתנו מדתות השקר האליליות.

רס"ג ממשיך בתוכחתו המטלטלת והמהדהדת:

"וממידותיהם המוזרות [של יוצרי הדת החדשה] הם התהפוכות, אמר בזה: 'לְהַצִּילְךָ [...] מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת' [מש' ב, י], לפי שאומֵר לך 'כן' ולא תשיג ממנו מאומה, ויֹאמר לך 'לא' ולא תסמוך על-כך, אמר החכם בזה, שהוא [=איש התהפוכות המכזב המלהטט והמחליק בלשונו] ייפול ברעתו, כאמרוֹ: 'וְנֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה' [מש' יז, כ]. [...] ועוד ממעשיהם: 'אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם' [מש' ב, טו], עניין העיקשות והנלוזות הוא, שאם נתווכחו עמך שיקרו ['אומרים דברי שקר שיש בהם רק כדי להפתיע ולהבהיל את הצד שכנגד' (קאפח)], ואם נתעסקו עמך מרמים, ואם אמרו מילה, אמרוהָ שקולה כדי שלא יהא בדבריהם דבר ברור כלל. וכל הדברים הללו ממה שמתעב ה' יתהדר ויתרומם, ואינו אוהב כי אם השלמות והתום והמישרים, כמו שאמר: 'תּוֹעֲבַת יְיָ עִקְּשֵׁי לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ' [מש' יא, כ]".

ודבריו בהמשך תוכחתו מתאימים להפליא לרבנים השׂכירים רודפי הבצע ושוחרי השילומים למיניהם, ולא רק לאותם אשר מקבלים משכורות ושילומים וסעיפי שילומים ממשרד האוצר ומכספי משלמי המיסים – לא פחות לנוכלים העצמאיים אשר חוצבים מהתורה טובות הנאה לאלפים ולרבבות, לעתים הרבה יותר מהרבנים השׂכירים, כי הם מגלגלים בספריותיהם ובכספותיהם מיליונים של כסף שחור, וייתכן שתראום שהם חיים בעניות מופלגת – אך הכל הצגה אחת גדולה, כי מיליונים מועברים לבניהם ולבני בניהם למקורביהם ולמקורבי מקורביהם: "וְצֹאנִי מִרְמַס רַגְלֵיכֶם תִּרְעֶינָה וּמִרְפַּשׂ רַגְלֵיכֶם תִּשְׁתֶּינָה" (יחזקאל לד, יט).

ותוכחה גדולה יש בדברי רס"ג לאותם רבנים שכירים וכן למנהיגי העם השקרנים: "ואם אמרו מילה, אמרוהָ שקולה כדי שלא יהא בדבריהם דבר ברור כלל [=פוליטיקלי קורקט]. וכל הדברים הללו ממה שמתעב ה' יתהדר ויתרומם, ואינו אוהב כי אם השלמות והתום והמישרים". כלומר, אם פסקוּ הלכה יפסקו אותה באופן כזה שתתאים לכמה שיותר לקוחות שירוממום ויעריצום, לא לדרך האמת, לצדק, ליושר ולמוסר, שהרי הם סוחרי-דת פרו-נוצריים, וסחורתם היא תורה עקומה מעוקשת ועשוקה. דרכם הנלוזה הזו היא תועבה לפני הקב"ה, כי הם מתעים את העם אחרי התהו אשר לא יועיל ולא יציל, ולא רצוי לפניו אלא התום השלמות והמישרים.

ואחתום מאמר זה בדברי רבנו במורה (ב, מז):

"כי אין רצוי לפניו יתעלה כי אם האמת, ואין מכעיסו כי אם השווא [השקר והמינות והאלילות], ואל יתבלבלו השקפותיך ומחשבותיך ויהיו בדעותיך השקפות בלתי נכונות רחוקות מאד מן האמת ותחשבֵם תורה, כי התורות [=המצוות] הן אמת צרופה אם הובנו כראוי, אמר: 'צֶדֶק עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם' [תה' קיט, קמד], ואמר: 'אֲנִי יְיָ דֹּבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים' [ישעיה מה, יט]".

"וַיִּהְיוּ מְאַשְּׁרֵי [מנהיגי] הָעָם הַזֶּה מַתְעִים, וּמְאֻשָּׁרָיו [ולכן מונהגיו] מְבֻלָּעִים" (יש' ט, טו).

בתמונת שער הרשומה: השכירים קאפח וערוסי.

תמונתו של קאפח מאת מקור, שימוש הוגן.

תמונתו של ערוסי מאת: ישיבת מרכז הרב, רישיון: CC BY-SA 3.0.