אור הרמב"ם

שלום רב.

בהלכות איסורי ביאה פרק יב הלכות ט-י מופיע כך:

ט גּוֹי הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל: אִם אֵשֶׁת אִישׁ הִיא - נֶהֱרָג עָלֶיהָ; וְאִם פְּנוּיָה הִיא - אֵינוֹ נֶהֱרָג.

י אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל הַגּוֹיָה, בֵּין קְטַנָּה בַּת שָׁלשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד בֵּין גְּדוֹלָה, בֵּין פְּנוּיָה בֵּין אֵשֶׁת אִישׁ, וַאֲפִלּוּ הָיָה קָטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד - כֵּיוָן שֶׁבָּא עַל הַגּוֹיָה בְּזָדוֹן, הֲרֵי זוֹ נֶהֱרֶגֶת, מִפְּנֵי שֶׁבָּאת לְיִשְׂרָאֵל תַּקָּלָה עַל יָדֶיהָ, כַּבְּהֵמָה. וְדָבָר זֶה מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל... וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ"(במדבר לא,טז-יז).

אני מתקשה להבין הלכה זו. מדוע קטנה בת שלוש שנים ויום אחד נהרגת? אני מבין שהגויים לבהמות נמשלו. אבל לומר שבא על ישראל תקלה על ידה נשמר לי מאוד קיצוני. נראה לי ברור שמי שבא על קטנה כזו הוא חולה בנפשו והוא זה הגורם לתקלה.