התמודדות הממשלה עם משפחות החטופים
כשראיתי שישנם כמאתיים חטופים, נזכרתי כמה הייתה קשה התקופה שנחטף גלעד שליט, חטוף אחד, וכעת כשנחטפו מעל 250 אזרחים זהו ניצחון מוחץ של חמאס על ההתחלה, וברור שקשה עד בלתי אפשרי למצאם.
החטיפות מתבטאות בכך שמשפחות החטופים, כמאתיים משפחות (לא כולל המשפחה הנרחבת) זועקות ומתייסרות, במיוחד לאחר שנשמעו עדויות, "אֲשֶׁר כָּל שמעיו תִּצַּלְנָה שְׁתֵּי אָזְנָיו" ( מל"ב כא, יב), ולכן, אין לאף אחד שום זכות לבקר את התקוממותם.
הממשלה ישנה במשמרת שלה במשך שנים רבות והיא האחראית למחדל, ואם היו אנשים שפוים הם היו נכלמים, פורשים וסובלים את נקיפות המצפון עד סוף ימיהם, ברם, הרשעים הארורים (וארורים יהיו גם בוחריהם) נקטו במהלכים אשר לא יעשו, לדוגמה (ראו כאן), בפגישה שבין ראש הממשלה למשפחות החטופים הגיע בחור אשר לא אחת ממשפחות החטופים מכירה (וברור שהם התחברו ביניהם היטב) וטען שגם הוא "משפחת חטופים" אך "אם הצלתה היא אלמנט שעשוי לפגוע בניצחון של צה"ל בעזה, אז הוא מוכן לשלם את המחיר".
נראה שמדובר בשתול שבכוונה בא להחדיר את האג'נדה הזו, אשר מטרתה להחליש את הקבוצה שמאשימה אותם, בהאשמות צודקות שאין צודקות מהן, ומאז, האג'נדה תפסה תאוצה עד שאתמול עובר אורח תקף משפחה של חטופים שהפגינה מול הקריה למשך שתי דקות ובאישור המשטרה (ראו כאן).
לא דיברתי על שום עסקה, הלכות לא מנחות אותם ולא אכפת להם אם לשחרר אסירים (עובדה: עסקת שליט) אלא אך רק מהכיסא שלהם, זה הדבר היחיד שמנחה אותם.
אני שואל, מה הבעיה לשמוע את זעקתה של האמא? שתזעק, שתמחה, הרי בסופו של דבר זוהי החלטת המנהיגים איזו עסקה לקחת, אם לקחת, וזה ברור שזעקות המשפחות הרבות אשר בנותיהם נאנסות וילדיהם מורעבים פוגעות בשׂררתם ולכן הם משתיקים אותם, ואין להם שום זכות לעשות זאת! בטח שלא להשקיטם באלימות.
שיישמעו כולם למה הם גרמו, ארורים יהיו, הם ובוחריהם.