אור הרמב"ם

רבנו פוסק בהלכות חנוכה (ג, ד) את ההלכה הבאה: "כל שחייב בקריאת המגילה חייב בהדלקת נר חנוכה, והמדליק אותה בלילה הראשון מברך שלוש ברכות: [א] ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה; [ב] בא"י אמ"ה שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה; [ג] בא"י אמ"ה, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. וכל הרואה אותה מברך שתיים: שעשה ניסים לאבותינו, ושהחיינו. ובשאר הלילות, המדליק מברך שתיים והרואה מברך אחת, שאין מברכין שהחיינו אלא בלילה הראשון".

ונשאלתי: מה כוונת רבנו בהלכה? האם מי שרואה נרות חנוכה דולקים ומברך "שעשה נסים" וכו', פטור מלברך "שעשה ניסים" וכו' בהדלקה? וכמה פעמים ניתן לברך על הראייה?

והנה גם תשובת רבנו סימן רכב: "מי שהדליק נר חנוכה ובירך עליה וחזר להדליק חנוכה אחרת או לראותה הצריך לחזור ולברך אם לא. תשובה: הדבר בזה חוזר לכוונת המברך כמו בשאר הברכות, ואם נתכוון להדליק חנוכות הרבה אחד אחר אחד – ברכה אחת לכולן, ואם בירך והדליק ואחר-כך נזדמן לו חנוכה אחרת להדליק – יחזור לברך, וכן הוא בברכת הרואה".

תשובה:

[א] ביחס לברכת "להדליק נר של חנוכה", ובכן, אם האדם בעת הדלקתו לא חשב לפטור בברכה זו חנוכיה נוספת, על האדם לברך שוב אם הוא מדליק חנוכיה אחרת.

[ב] ביחס לברכת "שעשה נסים", מסוף תשובת רבנו עולה, שאדם שבירך "שעשה נסים" על חנוכיה אחת, ולא חשב לפטור בברכתו זו חנוכיות נוספות שיראה או שידליק – אם ראה חנוכיה אחרת או שהדליק חנוכיה אחרת, יחזור ויברך. כמו כן, מדברי רבנו עולה שחייב לברך שוב ושוב, ללא הגבלה. ברם, נראה שרצוי לו לאדם בעת שהוא מדליק את חנוכייתו, שיכוון לפטור בזה את כל החנוכיות שיראה וכך לא יתחייב בברכה בכל פעם שהוא רואה חנוכיה. ואם האדם נמצא מחוץ לביתו ומברך "שעשה נסים" על חנוכיה שראה, נראה לי שרצוי לו לאדם לכוון לפטור בברכתו זו את כל החנוכיות שיראה ברחוב, חוץ מהחנוכיה שעליו להדליק בביתו.

[ג] וביחס לברכת "שהחיינו" נראה שלעולם יש לברכהּ פעם אחת בלבד.