רבנו פוסק בהלכות גזלה ואבדה ו:יא ׳׳וְהַמְשַׂחֵק בְּקֻבִּיָּא עִם הָעַכּוּ''ם אֵין בּוֹ אִסּוּר גֵּזֶל אֲבָל יֵשׁ בּוֹ אִסּוּר עוֹסֵק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים שֶׁאֵין רָאוּי לְאָדָם שֶׁיַּעֲסֹק כָּל יָמָיו אֶלָּא בְּדִבְרֵי חָכְמָה וּבְיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם:׳׳
האם רבנו מבאר במקום אחר מה הם הדברים הנכללים באיסור העוסק בדברים בטלים, או מכאן שכל דבר שלא מדברי חכמה או שלא מביא לישובו של עולם נחשב דבר בטל? נראה לי שהרבה דברים יכולים להיכנס לדין זה, אבל רבינו פוסק בהלכות דעות ג:ג ׳׳המנהיג עצמו על פי הרפואה. אם שם על לבו שיהיה כל גופו ואבריו שלמים בלבד ושיהיו לו בנים עושין מלאכתו ועמלין לצורכו אין זו דרך טובה. אלא ישים על לבו שיהא גופו שלם וחזק כדי שתהיה נפשו ישרה לדעת את ה'. שאי אפשר שיבין וישתכל בחכמות והוא רעב וחולה או אחד מאיבריו כואב. וישים על לבו שיהיה לו בן אולי יהיה חכם וגדול בישראל. נמצא המהלך בדרך זו כל ימיו עובד את ה' תמיד, אפילו בשעה שנושא ונותן ואפילו בשעה שבועל. מפני שמחשבתו בכל כדי שימצא צרכיו עד שיהיה גופו שלם לעבוד את ה'. ואפילו בשעה שהוא ישן אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו וינוח גופו כדי שלא יחלה ולא יוכל לעבוד את ה' והוא חולה, נמצאת שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא. ועל ענין זה צוו חכמים ואמרו וכל מעשיך יהיו לשם שמים. והוא שאמר שלמה בחכמתו בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך:’׳
ולפי זה, אם אדם רואה סרט או משחק משחק לוח או מתעסק בדברים אחרים כגון אלו, אולי יעבור על איסור עוסק בדברים בטלים אלא אם כן מתכוון לעסוק בהם ׳׳כדי שתנוח דעתו עליו כדי שיהא גופו שלם וחזק לעבוד את ה׳׳?
לשאלת השואל:
"ולפי זה, אם אדם רואה סרט או משחק משחק לוח או מתעסק בדברים אחרים כגון אלו, אולי יעבור על איסור עוסק בדברים בטלים אלא אם כן מתכוון לעסוק בהם ׳׳כדי שתנוח דעתו עליו כדי שיהא גופו שלם וחזק לעבוד את ה׳׳?".
אכן כן, מותר לדעתי לרענן את המחשבה גם במשחקים ובסרטים, בתנאי שאין בהם עניינים אשר אסורים מצדדים אחרים, אך לדעתי הדבר לא רצוי לכתחילה, אלא, על האדם לשאוף למצוא לעצמו מקורות בריאים ומועילים לרענן בהם את נפשו.