תפילת עמידה ו'מינים'

1) תפילת שמונה עשרה נתקנה על-ידי עזרא ובית דינו, וכפי שרבנו פוסק בהלכות תפילה (א, ו): "וכיון שראה עזרא ובית דינו כך, עמדו ותיקנו להם שמונה עשרה ברכות על הסדר" וכו'. כארבע מאות שנים אחר כך התקינו את ברכת המינים, וכמו שפוסק רבנו בהלכות תפילה (ב, א):

"בימי רבן גמליאל, רבו המינים בישראל, והיו מצירין לישראל, ומסיתין אותן לשוב מאחרי ה'. וכיוון שראה שזו גדולה מכל צורכי בני אדם, עמד הוא ובית דינו, והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאילה מלפני ה' לאבד המינים; וקבע אותה בתפילה, כדי שתהיה ערוכה בפי הכול. נמצאו הברכות שבתפילה, תשע עשרה ברכות".

2) בסוף המורה (א, לו) אומר רבנו כך:

"ואיני חושב לכופר מי שלא הוכח לו שלילת הגשמות, אך חושב אני לכופר מי שאינו קובע בדעתו שלילתה, ובפרט עם מציאות תרגום אונקלוס ותרגום יונתן בן עזיאל עליהם השלום, אשר הרחיקו את הגשמות תכלית ההרחקה".

כלומר, כל אדם נדרש להרחיק את הגשמות ממחשבתו לכל הפחות כפי רמת הרחקת הגשמות שבפירוש אונקלוס ויונתן בן עוזיאל, ולפי דעתי יש להוסיף גם את רס"ג. ולפיכך חכמים חייבו את כל בני האדם ללמוד ולשנן שניים מקרא ואחד תרגום כל ימי חייהם. אולם, אם מדובר באדם שדעתו קצרה במיוחד, והוא אינו מסוגל להבין אפילו את הרחקת הגשמות הפשוטה שבתרגומים ובפירושים הללו -- שיקבל על עצמו את יסוד שלילת הגשמות בשלושה-עשר יסודות הדת. ואם יעשה כן, אפילו אם לא ילמד את המורה - הוא לא יהיה בגדר מין.

ברם, אם הוא יסטה אחר פרשנויות מגשימות מובהקות, כמו רש"י ורמב"ן או מדרשי הגשמה גסים שבספר הזוהר -- גם אם הוא יצווח מן הבוקר עד הערב שהוא שולל את הגשמות, עדיין הוא יהיה חשוד על המינות, שמא הוא פוסח על שתי הסעיפים. כי אי אפשר לשלול את הגשמות ויחד עם זאת לקבל את פירושי רש"י והזוהר ודומיהם, וכל מי שלמד את אונקלוס ורס"ג והשווה אותם לפירוש רש"י יבין זאת קל מהרה.

כמו כן, מינות אינה רק הגשמה, מדובר בשלל השקפות אליליות מהובלות, כגון סטייה אחר מליצי יושר, האלהת בשר ודם, שיתוף הבורא, ביטול ומחיקת מסורת חכמים בתורה-שבעל-פה, שלילת יסוד משלושה-עשר יסודות הדת הטהורים, ועוד. אגב, השאלה שלך אינה עלי אלא על חז"ל, שהרי הם אלה אשר קבעו שהמינים הם אלה אשר קבעו בדעתם את גשמות הבורא.

הערה אחרונה לגבי חרדתך איך יעלה על הדעת שכולם מינים? ובכן, אין ספק שבתקופת השואה כולם היו בגדר מינים ואפיקורוסים. אחרת הקב"ה לא היה מכה אותם מכת אכזרי כל-כך אנושה, עד שכל שומעה תצילנה שתי אוזניו. ואולי באלף אלפי הייסורים המיתות המשונות שהתרגשו עליהם, נתכפר להם וזכו לחיי העולם הבא.

תמים תהיה עם ה' אלהיך.