1) על פי הרמב"ם, אם אישה רוצה לישון בתוך הבית, והיא לא רוצה שבעלה ישן בסוכה כי זה גורם לה להרגיש בודדה ועצובה ( - וזה יהיה אירוני למדי ב'זמן שמחתינו'), מה ההלכה? האם מותר לו לישון בסוכה? אם כן, מדוע? האם אסור לו לישון בסוכה? אם כן, מדוע?
2) ואם ההלכה היא שהבעל חייב להישאר עם אשתו, אז מה יקרה אם כל הנשים היהודיות יגידו לבעליהן שהן רוצות שבעליהן יישארו איתם בלילה בתוך הבית?? האם ייתכן שההלכה תאמר שבמקרה כזה אסור לכל הבעלים לישון בסוכה?
3) והאם 'שנה ראשונה' משנה את העניין הזה?
רבנו השווה את הילד והאשה לעניין רמת השכלה בלבד, כי הנשים בימי קדם לא היו משכילות ונוטות להזיות, אך השוואתו לא נוגעת כלל לעניין חיובים הלכתיים של האיש כלפיהם, וברור שיש הבדל הלכתי ומשפחתי עצום בין ילד לאשה.
יכול בהחלט להיות מצב שיהיה חשוב לאשה שהאיש יישן עמה, אף שהיא אינה כופרת או מזלזלת בתורה ובמצוות. וגם לא שייך כאן כניעה לדרישות החומר, אלא רגישות לבקשתה ולשמחתה של האשה, וכאמור, חכמים פטרו מן הסוכה אפילו את המצטער בלבד, כל-שכן וקל-וחומר עניינים שהם בנפשו של הבית היהודי.
ואם בעיניך זה לגיטימי ובעיני רעייתך זה לא לגיטימי? האם תצער אותה בחג?
לגבי רחל ולאה, לא דיברתי על מצות עונה, דיברתי על שינה, שהרי חצי חצי הוא לא רק בעונה אלא גם בשינה.
ר' אדיר
רבנו השווה בין ילד לאשה בסוף פרק יא' של הלכות עבודה זרה. ועוד בהרבה מקומות כמדומני . אבל אני מודה לדבריך שאשה יכולה להיות נבונה. ואכן הזמנים השתנו אבל אין לי ספק ששמות חכמה ובינה לא ניתנו אלא בשיתוף השם לאותם החכמות שהנשים וגם הגברים רוכשים היום. כי אם כך כל יוצא תיכון או מסיים תואר יקרא חכם ובעל בינה?!?ועל מה שלמה המלך רשם את חיבוריו והשווה בין מידות החכמה לכסילות?
כוונתי להבהיר שהיום יש טשטוש בכל הנושא של היחס והציפיות בין בני זוג ולכן לפי דעתי גבר צריך לדעת מתי הוא נכנע לדרישות החומר שהם האשה האמיתית וממילא אשתו לא תמנע ממנו קיום מצוותיו . ובאמת אשרי מי שאשתו מתגעגעת אליו אבל לפי דעתי "מהלכת בתאוות ליבו" וזה לגיטימי לגמרי שגבר יפרד מאשתו עם כל הקושי שלה לכמה שעות בודדות בלילה שבוע אחד במהלך שנתו. (ולא מדבר פה על כלה טריה)
ומה שאמרת עם החצי חצי עם לאה ורחל.. החיוב הוא על מצוות עונה שהוא צריך את מחילתה אני דיברתי על שינה.. ואדם לא התחייב לאשתו שישן איתה כל יום.... ואם תגיד שהיום החיוב הוא גם על השינה אז השאלה ההיפוטתית חוזרת מה יעשה אדם שיש לו 2 נשים שמסרבות שישן בסוכה.
אם מבטלין את המצוה מפני הרוח או הזבובין כל-שכן וקל-וחומר לדעתי מפני שלום בית, ואשרי האדם שאשתו מתגעגעת אליו עד-כדי כך... אבל אתה צודק שעל האדם לעשות השתדלות לדבר על לב אשתו היקרה ולהסביר לה את דרך האמת ושמטרתו לקיים את מצות ה' יתעלה ויתרומם, ונראה לי שאם האדם יבוא בגישה נעימה לשם שמים -- רוב הסיכויים שדעתו תתקבל והיא תסכים בחפץ לב.
אגב, אינו דומה בכיו של ילד קטן לשמחתה או לצערה של האשה, שהבן חסר דעת וחייב בכבוד אביו ואילו האשה נבונה היא, והאדם חייב בכבודה ובשמחתה, ובמיוחד בחג השמחה.
כמו כן, אמרת שאין מטרתך להתפלפל אך בכל זאת דנת במקרה היפותטי לחלוטין בימינו שבו יש לאדם שתי נשים... ואגב, שאלתך: "מה יעשה חצי חצי?", נכונה לגבי שתי נשים לא רק בחג הסוכות, אלא בכל ימות השנה, והתשובה: כן, יעשה חצי חצי: בלילה שהוא צריך להיות עם לאה יהיה עם לאה (אלא-אם-כן היא מוחלת לו ומעודדת אותו לקיים מצוה ולישן בסוכה), ובלילה שהוא צריך להיות עם רחל יהיה עם רחל (אלא-אם-כן היא מוחלת לו ומעודדת אותו לקיים מצוה ולישן בסוכה).
שלום ומועדים לשמחה.
ר' אדיר, רבנו רשם : "ואי זה הוא מצטער זה שאינו יכול לישן בסכה מפני הרוח או הזבובין והפרעושין וכיוצא בהן או מפני הרוח" הרי שתלה את המניעה בגורמים פיזיים בסוכה עצמה . ואם נגיד שהצער של אישתו גורם לו לצער בנפשו נוכל להגיד את זה אולי גם על בניו כמו שרבנו פוסק שבניו של אדם הם כממונו (בהלכות תשובה) ואם כך אם בני הקטן יבכה אז לא אשן בסוכה!? ארגיע אותו ואשן.
ואם לאדם יש 2 נשים(כמו שרבנו פסק והנושא עלה פה בעבר בפורום) ושתיהם רוצות שישן אצלם אז מה יעשה !? יתחשב בשתיהן ויעשה חצי חצי?
מחילה ,מטרתי פה לא להתפלפל בצורה קטנונית אבל לעניות דעתי לא כזה פשוט לוותר על מצווה בגלל רצונה של אישה. ואני מכיר כמה בעלים שהלכו לאיבוד בים הסכלות והשממון בגלל ש"משמחים את נשותיהן" יותר מדאי. ולדעתי ינהג בשמאל דוחה וימין מקרבת ישמח את אשתו אבל לא יוותר על המצווה.
חז"ל ורבנו פסקו שהמצטער פטור מן הסוכה, ואשתו כגופו, ולכן הוא פטור.