תכל'ס הפזמון הזה התחיל להתנגן בעקבות מקובלי צפת של המאה ה-17.
וכך כתב בספר חמדת ימים: "ועודינו הדור בלבושו מעוטף לבנים כמלאך ה' לפני האלהים איש לפי מהללו יהלל בקדש הלולים ולכבוד הדרה של שכינה הרוחפת עלינו יכנס בכי טוב בשבחא דמטרוניתא ויאמר פרשת אשת חיל מראשה לסופה בנועם קולות ובגילה וברעדה".
כלומר לפי דבריו ודברי המקובלים, שרים את זה לכבוד השכינה או לחילופין לכבוד ה"מטרוניתא". ולפי הזייתם יש בכך נחת ועילוי לשכינה.
הסביר קודם כול לגבי הקבלה ההזויה אני מבין במאה אחוז
אבל הוא שאל לגבי אשת חייל או משהו שלא מהקבלה מה הבעיה בזה
הרי הרמבם כתב במורה על תפילין לדוגמא ועוד הרבה מצוות שניתנו בשביל שיעסוק אדם בחיבור לבורא ולא בעניני העולם לא זוכר ְלשון אבל זה כונתו.
אם כן מה שהסביר איתמר לא מובן לגבי שאלתו של השואל. 2 על ידי דברים רציונליים יותר אדם יוכל להתרכז ולהפעיל כוח הרצון לעבודת בוראו ממילא תוספות שלא על פי הקבלה יביאו ְאדם יותר להתרכז בבוראו כיוון שבמיעוט דברים בדורנו יהיה קשה להגיע לחבור בלי התבוננות מרובה לריכוז בבוראץ
אין שום הכרח לומר דברים מסוימים פרט למה שתיקנו חז"ל. המטרה העיקרית בתפילה היא להתרכז ולהפעיל את כוח המחשבה אל ה' יתעלה ולהכניע את עצמך לפניו.
ההתעסקות המיותרת במה עוד צריך לומר ובאיזה נוסח, ובהתאם למוצא, אלה דברים לא חשובים שמסיתים מן המטרה העיקרית.
אני אישית מתפלל בסידור "אור הרמב"ם" שאין בו הזיות מן הקבלה החדשה, ואין בו הצקות כגון תוספות מטופשות וארוכות, ואם תקרא מן הסידור הזה אתה תבין היטב על מה אני מדבר.
שלום,
לא כל כך הבנתי מה צריך להגיד.
יש בקבלת שבת ידיד נפש, אחר כך מזמורי תהילים, אחר כך אנא בכח, אחר כך לכה דודי, אחר כך עוד 2 מזמורי תהילים ואז ברכו והשאר.
מה צריך להגיד בחלקים שלפני ברכו.
בדורות האחרונים מצאו הרבה טעמים.
תכל'ס הפזמון הזה התחיל להתנגן בעקבות מקובלי צפת של המאה ה-17.
וכך כתב בספר חמדת ימים: "ועודינו הדור בלבושו מעוטף לבנים כמלאך ה' לפני האלהים איש לפי מהללו יהלל בקדש הלולים ולכבוד הדרה של שכינה הרוחפת עלינו יכנס בכי טוב בשבחא דמטרוניתא ויאמר פרשת אשת חיל מראשה לסופה בנועם קולות ובגילה וברעדה".
כלומר לפי דבריו ודברי המקובלים, שרים את זה לכבוד השכינה או לחילופין לכבוד ה"מטרוניתא". ולפי הזייתם יש בכך נחת ועילוי לשכינה.
אין להוסיף על דברי חכמים. ואין ראוי לשבח את האשה לפני שמהללים ומפארים את ה' יתעלה בקידוש של ליל שבת.
ואם האדם מבקש לשבח את רעייתו ולשיר לה "אשת חיל", יאמר לה זאת שלא במסגרת הקידוש.
ואשה אשר מתעקשת שיאמרו לה זאת, אינה ראויה לשבח של "אשת חיל"...
כבוד הרבניים תשובתכם לא מובנת לי בדיוק
הסביר קודם כול לגבי הקבלה ההזויה אני מבין במאה אחוז
אבל הוא שאל לגבי אשת חייל או משהו שלא מהקבלה מה הבעיה בזה
הרי הרמבם כתב במורה על תפילין לדוגמא ועוד הרבה מצוות שניתנו בשביל שיעסוק אדם בחיבור לבורא ולא בעניני העולם לא זוכר ְלשון אבל זה כונתו.
אם כן מה שהסביר איתמר לא מובן לגבי שאלתו של השואל. 2 על ידי דברים רציונליים יותר אדם יוכל להתרכז ולהפעיל כוח הרצון לעבודת בוראו ממילא תוספות שלא על פי הקבלה יביאו ְאדם יותר להתרכז בבוראו כיוון שבמיעוט דברים בדורנו יהיה קשה להגיע לחבור בלי התבוננות מרובה לריכוז בבוראץ
כך ניראה לי
הסדר שנוהגים לקרוא כיום בקבלת שבת הוא מאוחר מאוד, לפני כ-400 שנה אולי ורובו ככולו בנוי על הזיות ודמיונות.
בתקופת רבנו לא היתה שום תוספת מאלו שיש היום.
בנוגע לקידוש, הנכון הוא לומר רק ויכולו ומיד נוסח הקידוש.
שלום ידידי, ברוך הבא.
אין שום הכרח לומר דברים מסוימים פרט למה שתיקנו חז"ל. המטרה העיקרית בתפילה היא להתרכז ולהפעיל את כוח המחשבה אל ה' יתעלה ולהכניע את עצמך לפניו.
ההתעסקות המיותרת במה עוד צריך לומר ובאיזה נוסח, ובהתאם למוצא, אלה דברים לא חשובים שמסיתים מן המטרה העיקרית.
אני אישית מתפלל בסידור "אור הרמב"ם" שאין בו הזיות מן הקבלה החדשה, ואין בו הצקות כגון תוספות מטופשות וארוכות, ואם תקרא מן הסידור הזה אתה תבין היטב על מה אני מדבר.