לי גם לא ברור איך ייתכן שמי פירות לא מחמיצים. לעניות דעתי, מים זה מים, גם אם יש להם טעם של פרי וגם אם מקורם מפרי, עובדה שהם נקראים "מי" פרי..כלומר התכונה העיקרית היא שהם מים. ומים תכונתם היא להחמיץ. זה שזה גם מסריח בגלל הפירות, זה לא משנה את הקיום של ההחמצה.
ביחס לשם, המלה "מים" מושאלת לעניינים נוספים שאינם מים, כגון: "מי אש", דהיינו לבה, "מי פה", "מי קולון", "מי דבש", "מי מנוחות" ועוד. אין בזה שום ראיה לכך שמדובר במים דווקא.
ומשמעות צירוף המלים "מי פירות" הוא נוזל הפירות, ואין זה מים כי מדובר בתרכובת שונה.
וגם בגוף האדם יש אחוז מסוים של מים, וכי בגלל זה נקרא לבשר-האדם "מים"?
המקור להלכה הנדונה הינו בראש ובראשונה בדברי רבנו בהלכות חמץ ומצה (ה, ב):
"חמשת מיני דגן אלו, אם לשן במי פירות בלבד בלא שם מים בעולם -- אינם באין לידי חימוץ, אלא אפילו הניחן כל היום עד שנתפח כל הבצק, הרי זה מותר באכילה: שאין מי פירות מחמיצין, אלא מסריחין. ומי פירות, הן כגון יין וחלב ודבש וזית ומי תפוחים ומי רימונים וכל כיוצא בהן משאר יינות ושמנים ומשקין -- והוא שלא יתערב בהן שם מים בעולם, ואם נתערב בהן מים כל שהוא, הרי אלו מחמיצין".
ודי בכך כי כל פסקי רבנו (למעט בודדים שבהם רבנו מציין 'נראה לי' וכיו"ב) הינם פסקי הסנהדרין או קבלת מסורת התורה שבעל פה. ובפירוש המשנה (ג, א) פוסק רבנו: "אבל בלי מים או במי פירות אינו עובר ומותר לאכלו, לפי שהכלל אצלינו מי פירות אין מחמיצין". ומן המלים המודגשות עולה שמדובר בכלל הלכתי מוסכם דהיינו במסורת תורה שבעל פה שאין עליה עוררין.
ומקורו בגמרא מסכת פסחים (מ ע"א): "אלא אמר רבא: מי פירות נינהו, ומי פירות אינן מחמיצין. [...] רבא אמר: [...] מי פירות נינהו, ומי פירות אינן מחמיצין". וכן במסכת מנחות (נז ע"א): "מי פירות הם ומי פירות אין מחמיצין". ועד כמה שראיתי אין חולק על הכלל הזה בתלמוד.
ערב טוב ומועדים לשמחה , האמת גם אצלי עברה שאלה זו אבל מצד אחר , רבנו כותב, שמים בשיעור כל שהוא שנגעו בקמח מחמיצים ,לכן אפילו אם לש הבצק במיץ פירות ואיכשהו הגיע לתערובת מים בשיעור כלשהו אזי הדין שבמיץ פירות הבצק לעולם לא מחמיץ בטל כי נכנס מים , לכן צצה השאלה וכי במיץ הפירות עצמו אין איזה מים בשיעור כלשהו ? וכנראה שחומצת הפירות פוגמת את יכולת המים שהם מורכבים מהם כדי להחמיץ את הבצק ולכן הם מסריחים אותו ולא מחמיצין וכימדומני כבר נעשה ניסוי כזה וניסו אותו רבותינו אחרת רבנו הרמבם לא היה כותב שאינו מחמיץ כלל
תודה רבה על התשובות העניניות והמפורטות , תמיד מחכים ולומד !
לי גם לא ברור איך ייתכן שמי פירות לא מחמיצים. לעניות דעתי, מים זה מים, גם אם יש להם טעם של פרי וגם אם מקורם מפרי, עובדה שהם נקראים "מי" פרי..כלומר התכונה העיקרית היא שהם מים. ומים תכונתם היא להחמיץ. זה שזה גם מסריח בגלל הפירות, זה לא משנה את הקיום של ההחמצה.
לכן, ב"ה כבר שנים נמנעת מהעוגיות יין.
איני כימאי לכן אין בידי הסבר מדעי ברמה שאתה מבקש.
מן ההלכה עולה שתהליך החימוץ וההשבחה של הבצק אינו מתרחש אלא במים.