בהלכות לולב (ח, יב), בעניין המחיצה שהייתה בבית המקדש, רבנו פוסק כך:
"אף-על-פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן, בחג הסוכות הייתה שם במקדש שמחה יתרה, שנאמר: 'וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים' [ויק' כג, מ]. כיצד היו עושין? ערב יום טוב הראשון היו מתקנין במקדש מקום לנשים מלמעלה ולאנשים מלמטה, כדי שלא יתערבו אלו עם אלו. ומתחילין לשמוח ממוצאי יום טוב הראשון, וכן בכל יום ויום מימי חולו של מועד" וכו'.
ובפירוש-המשנה מסכת סוכה (ה, ב) רבנו אומר כך:
"תיקון גדול, כלומר גדול התועלת, והוא שהיו מכינים מקום לנשים ומקום גדוּר לאנשים, ומקום הנשים למעלה על מקום האנשים גבוה ממנו כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים".
ונשאלתי בעניין טעמיו של רבנו, וכך השבתי: נראה לי שטעמיו של רבנו בפיהמ"ש ובמשנה-תורה משלימים זה את זה. הוי אומר, למחיצה היו שתי מטרות: האחת שלא יתערבו; והשנייה שלא יסתכלו הגברים בנשים ולכן היא הייתה דווקא במקום גבוה – והוא הדין למחיצת בית-הכנסת, כלומר יש לבנות את מחיצת בית-הכנסת באופן שימנע התערבות והסתכלות.