נאמר במדרש איכה רבה פרשה ב סימן יג
"אם יאמר לך אדם: יש חכמה בגוים - תאמן... יש תורה בגוים - אל תאמן"
חכמה בגויים- אני מבין. אבל במה יהודי עדיף על גוי בתורה? הרי גם התורה נקנית ע"י הבנת השכל וגם גוי (אע"פ שאסור לו) יכול ללמוד ולסבור סברות ישרות. ולמה שלא נקבל ממנו האמת?
או שיש פירוש אחר?
תודה רבה!
שלום דביר
שיאשר לך מורי את הסמנטיקה לעניין התורה. ומשם נמשיך.
טל, הוא שאמרתי, זה עניין של סמנטיקה. וכפי שהרב אדיר כתב: "ויש למילה אמונה משמעויות נוספות". ואין להתעקש על זה...
שלום לכולם
והשיב מורי אדיר ; " אמונה היא קבלה במסורת לא ידיעה מקיפה ומעמיקה"
ואני משיב : אינו נכון.
השכילו ספר במדעי הארכיאולוגיה בשם התנ"ך כהיסטוריה של ורנר קלר.
לגבי תשובת מורי אדיר ברס"ג " ולדבר אליו " אינו כהבנתו. ויש לעיין היטב. יכול להיות שלזכותו .לדעתי ,לא.
אמונה היא קבלה במסורת לא ידיעה מקיפה ומעמיקה.
וכתבתי על כך במאמרים הראשונים בקטגוריה של "מצוות משנה תורה".
וכך נאמר גם במדרש שנזכר לעיל: "אם יאמר לך אדם: יש חכמה בגוים -- תאמן... יש תורה בגוים -- אל תאמן". דהיינו קבל את הדברים או דחה אותם, ובמלים אחרות, לא מדובר בלימוד מקיף ומעמיק. וזה הוא הפשט של המדרש, ומה שכתבתי לעיל, זה הדברים הנוספים שיש ללמוד מהמדרש מעבר לפשט למיטב הבנתי.
ויש למלה "אמונה" משמעויות נוספות:
כגון בעניין יוסף ואחיו: וייאמנו דבריכם -- יתאמתו דבריכם. ואין למלה זו שום קשר לדעתי עם אמונה, אלא לאימות טענה והוכחתה.
אגב, בעניין "לא האמנתם בי", רס"ג מפרש "לא הִיאמנתם בי", כלומר הטענה של הקב"ה כנגד משה ואהרן הייתה לא שהם לא האמינו בה', אלא שהם לא גרמו לעם ישראל להאמין בה', והיכו בסלע, במקום לקדש שם שמים ולדבר אליו בלבד.
והנה הראיתם לדעת, שלפי רס"ג האמונה שנזכרה בפסוק הזה היא קידוש שם שמים.
אתה מפרש אמונה= חשיבה בלי בירור מעמיק וללא ידיעה.
א