1) ניתן להבין מדוע היהודים המשכילים עזבו את היהדות, אף שאין להסיר מהם אחריות לחלוטין, שהרי היה עליהם להבין שאם אבותיהם אינם הולכים בדרך הישרה, אין זה אומר שאלו הם פניה של היהדות, ואם היו רוצים למצוא את דרך האמת ולטהר את עצמם, הקב"ה היה מסייע להם.
2) כן, אך לעניות דעתי הם לא מספיק ביקשו את האמת, אלא די שמחו על כך שהיהדות שהייתה לפניהם היא דת פגאנית כדי להשקיט את מצפונם בעזבם את בורא-עולם.
3) זה שלב אחד ב"סור מרע" אך מעתה עליו גם "לעשות טוב", ולא לבחור ברע אחר.
א) ברור שאין אנו מסוגלים להבין לחלוטין, אלא כפי יכולת האדם, והמטרה היא להפיק לקחים משגיאות אבותינו ולהתקרב לידע את בורא עולם, וכמו שתיקנו לנו חז"ל לומר בהגדה של פסח: "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו".
ב) אכן, אך כמו שאמרתי היה להם מאד נוח, והם לא התאמצו למצוא את דרך האמת.
ג) מהי דת הציונות? איני יודע. לדעתי הציונות היא מצוה גדולה, ואני מתכוון ליישוב הארץ, להקמת צבא לביטחון תושביה, וכל הפעולות שנעשו למען שגשוגה ופריחתה של ארץ ישראל. ולכן לא מעניין אותי מה המקור שלה, אם המקור שלה שאיפה לאומית או שאיפה דתית, היא עדיין בגדר מצוה, והמטרה היא עדיין מטרה נעלה, ומתוך שלא לשמה יבוא לשמה בעז"ה.
@אריאל בקפי יישר כוחך! אין ספק שהציונות החילונית שגתה מאד ביחסה לדת, אך מצד שני יש להם תפקיד גדול מאד בבניית הארץ. כמו כן, קשה לשפוט אותם, שהרי הדת באותם הימים הייתה דת פרימיטיבית מאד מאמינה באמונות תפלות לרוב, ואפילו בעבודה-זרה. ואולי מאת ה' הייתה זאת, שדווקא החילוניים יקימו את המדינה כי אנשי הדת של אותם הימים (ורבים מהם גם בימינו) לעולם לא היו מסוגלים להקים את המדינה עם מערכת ההשקפות החולה שהייתה בידם.
א) היהודים בימינו אינם רוצים לחזור בתשובה באופן כללי משתי סיבות: הראשונה היהדות האורתודוקסית נראית בעיניהם ובצדק כיהדות חשוכה פרימיטיבית ואלילית, בדומה לאופן שבו נראתה היהדות הפולנית-ליטאית בעיני היהדות המתקדמת שלמדה באוניברסיטאות; והשניה, מכיוון שהם משועבדים לתאוותיהם, ואין להם כל סיבה ומניע לעזוב את תאוותיהם כי הדת המוצעת להם היא דת של הזיות ואמונות תפלות.
ב) שאלת: "מדוע אינספור כמויות של האיכרים הלא-אינטלקטואליים הפשוטים האלה השליכו בשמחה את התורה ברגע שניתנה להם האפשרות לעשות זאת?", על איזה אפשרות אתה מדבר? האם אתה מתכוון ליציאה מהגטו המזרח אירופי? אם כן, ייתכן שאותם עניים שמרו על הדת הפרו-נוצרית כל עוד הם היו במסגרת השטעטעל הפולני-ליטאי-רוסי שבו נולדו והתחנכו (בדומה לערים החרדיות בימינו), אך כאשר הם עברו לעיר הגדולה "נפקחו עיניהם" כמו שאירע ליהודי תימן במעבר לארץ ישראל, ומכיוון שכל יהדותם הייתה מבוססת על מה שקיבלו במסורת בלבד מהמשפחה, האמונה שלהם לא החזיקה מעמד בפני שלל התאוות והאפשרויות הבלתי מוגבלות שמציעה העיר הגדולה והמפותחת.
תודה על תשובתך האינפורמטיבית. לגבי הנקודה השנייה שלך, אם ידיעתי בהיסטוריה מדויקת, אני מתכוון לאיכרים היהודים שנשארו בכפרים הפרימיטיביים שלהם במזרח אירופה ורוסיה, ובכל זאת אפילו שם הם נטשו את יהדותם לטובת הדתות החדשות של התקופה: סוציאליזם וציונות. אם היהדות היא גדולה מכל הזהב והכסף בעולם, מדוע איכרי הכפר הפשוטים האלה זרקו את יהדותם?
בנוסף, לאחר שענית בחביבות על השאלה הראשונה, בבקשה תוכל לענות על שאלה זו: אני יכול להבין מדוע היהודים המסוגלים לאינטלקטואלית, ברגע שהם נתקלו בתחכום אינטלקטואלי בעולם הגויים, השליכו את היהדות הפרימיטיבית שלהם. אבל מדוע אין ספור יהודים עניים במזרח אירופה וברוסיה דחו את יהדותם? אלה לא היו אנשים מחוננים אינטלקטואלית. הם היו איכרים עניים פשוטים שחיו מחוץ לערים הגדולות והמתוחכמות, שלא התלהבו מההארה האינטלקטואלית, ובכל זאת גם הם דחו את קיום התורה והמצוות והפכו לחילוניים. אם התורה גדולה מכל הזהב והכסף בעולם, מדוע אינספור כמויות של האיכרים הלא-אינטלקטואליים הפשוטים האלה השליכו בשמחה את התורה ברגע שניתנה להם האפשרות לעשות זאת?
ביחס ליהדות אירופה המשכילה, הם למדו מדעים והרחיבו את שכלם בחדרים רבים, ולאחר שהם התרוממו לשגב ידיעת המדעים, הם התבוננו על אחיהם שבשטעטעל הפולני-ליטאי, הם התבוננו בהתנהגותם, בכתביהם, באורחות חייהם, ובתפישותיהם האמוניות הפרימיטיביות שכללו אמונות תפלות לרוב, הם הגיעו למסקנה שאם אלה הם פני הדת -- הרי שמדובר בדת שקרית ופגאנית לחלוטין!
ביחס ליהדות תימן, הם שמרו על הדת בתימן בדרך של מסורת, ולא עזבו את הדת בעיקר כי זה כל מה שהם הכירו, וגדולה מזו, המוסלמים לא אפשרו להם לצאת מגדרי הדת -- דינו של יהודי שלא שמר תורה ומצוות היה עונש חמור מידי השלטונות המוסלמים! ומי שבחר להתאסלם למעשה איבד למעשה את כל משפחתו ועולמו, כך שכמעט לא היו מתאסלמים שם במהלך הדורות.
כלומר, יהודי תימן שמרו על הדת בעיקר כתוצאת ממסורת שהונחתה עליהם בחינוך אלים כוחני ומאיים, בין מצד המשפחה והקהילה ובין מצד המשטר המוסלמי, ובמלים אחרות, הם לא שמרו על הדת כתוצאה מידיעת ה' ומהבנת הדת לאשורה. ולכן, כאשר הם הגיעו לארץ והוסר החינוך האלים והכוחני, והוסר איום העונש מידי המשטר המוסלמי, האמונה שהועברה במסורת של איומים ובדרך פרימיטיבית מאד לא החזיקה מעמד, ורבים מאד מיהודי תימן נשים וגברים יצאו ממסגרת הדת, והעדיפו את התרבות החילונית של מפא"י שהייתה מאד מושכת פתוחה ליברלית ומלאת גירויים ובילויים.
איני יודע מה המצב ביחס ליהדות אפריקה, אך ניתן לשער שמה שקרה ליהודי תימן, קרה גם ליהדות צפון אפריקה. כלומר ידיעת ה' במסורת ובדרך ההודעה לא עמדה במבחן התרבות המערבית המתירנית, כי כדי שאדם יבחר שלא לנהות אחר הנאות ותענוגות העולם המתירני, הוא זקוק לידע את ה' ולהתענג על החכמות והתורה באופנים מאד נשגבים, ורק אז הוא יהיה מסוגל להפנות עורף לתרבות המתירנית ולבחור בעונג השכלי והרוחני על-פני העונג החושני המגוון והעצום שמציעה התרבות המערבית.
תודה על התשובה התובנת הזו. בבקשה תוכל להסביר בנוסף מדוע מיליוני יהודים חילונים בימינו בכל העולם אינם מעוניינים לחזור בתשובה. האם זה מאותן הסיבות שאתה מציין לעיל?
מעניין מאד, אני צריך לעיין בספר הזה אולי כדאי לפרסם אותו בחלקים באתר אור הרמב"ם...
כי היהדות שהם החזיקו הייתה זיוף FAKE JUDAISM! ולכן הם וויתרו עליה בקלות.
א) היהודים בימינו אינם רוצים לחזור בתשובה באופן כללי משתי סיבות: הראשונה היהדות האורתודוקסית נראית בעיניהם ובצדק כיהדות חשוכה פרימיטיבית ואלילית, בדומה לאופן שבו נראתה היהדות הפולנית-ליטאית בעיני היהדות המתקדמת שלמדה באוניברסיטאות; והשניה, מכיוון שהם משועבדים לתאוותיהם, ואין להם כל סיבה ומניע לעזוב את תאוותיהם כי הדת המוצעת להם היא דת של הזיות ואמונות תפלות.
ב) שאלת: "מדוע אינספור כמויות של האיכרים הלא-אינטלקטואליים הפשוטים האלה השליכו בשמחה את התורה ברגע שניתנה להם האפשרות לעשות זאת?", על איזה אפשרות אתה מדבר? האם אתה מתכוון ליציאה מהגטו המזרח אירופי? אם כן, ייתכן שאותם עניים שמרו על הדת הפרו-נוצרית כל עוד הם היו במסגרת השטעטעל הפולני-ליטאי-רוסי שבו נולדו והתחנכו (בדומה לערים החרדיות בימינו), אך כאשר הם עברו לעיר הגדולה "נפקחו עיניהם" כמו שאירע ליהודי תימן במעבר לארץ ישראל, ומכיוון שכל יהדותם הייתה מבוססת על מה שקיבלו במסורת בלבד מהמשפחה, האמונה שלהם לא החזיקה מעמד בפני שלל התאוות והאפשרויות הבלתי מוגבלות שמציעה העיר הגדולה והמפותחת.
בנוסף, לאחר שענית בחביבות על השאלה הראשונה, בבקשה תוכל לענות על שאלה זו: אני יכול להבין מדוע היהודים המסוגלים לאינטלקטואלית, ברגע שהם נתקלו בתחכום אינטלקטואלי בעולם הגויים, השליכו את היהדות הפרימיטיבית שלהם. אבל מדוע אין ספור יהודים עניים במזרח אירופה וברוסיה דחו את יהדותם? אלה לא היו אנשים מחוננים אינטלקטואלית. הם היו איכרים עניים פשוטים שחיו מחוץ לערים הגדולות והמתוחכמות, שלא התלהבו מההארה האינטלקטואלית, ובכל זאת גם הם דחו את קיום התורה והמצוות והפכו לחילוניים. אם התורה גדולה מכל הזהב והכסף בעולם, מדוע אינספור כמויות של האיכרים הלא-אינטלקטואליים הפשוטים האלה השליכו בשמחה את התורה ברגע שניתנה להם האפשרות לעשות זאת?
ביחס ליהדות אירופה המשכילה, הם למדו מדעים והרחיבו את שכלם בחדרים רבים, ולאחר שהם התרוממו לשגב ידיעת המדעים, הם התבוננו על אחיהם שבשטעטעל הפולני-ליטאי, הם התבוננו בהתנהגותם, בכתביהם, באורחות חייהם, ובתפישותיהם האמוניות הפרימיטיביות שכללו אמונות תפלות לרוב, הם הגיעו למסקנה שאם אלה הם פני הדת -- הרי שמדובר בדת שקרית ופגאנית לחלוטין!
ביחס ליהדות תימן, הם שמרו על הדת בתימן בדרך של מסורת, ולא עזבו את הדת בעיקר כי זה כל מה שהם הכירו, וגדולה מזו, המוסלמים לא אפשרו להם לצאת מגדרי הדת -- דינו של יהודי שלא שמר תורה ומצוות היה עונש חמור מידי השלטונות המוסלמים! ומי שבחר להתאסלם למעשה איבד למעשה את כל משפחתו ועולמו, כך שכמעט לא היו מתאסלמים שם במהלך הדורות.
כלומר, יהודי תימן שמרו על הדת בעיקר כתוצאת ממסורת שהונחתה עליהם בחינוך אלים כוחני ומאיים, בין מצד המשפחה והקהילה ובין מצד המשטר המוסלמי, ובמלים אחרות, הם לא שמרו על הדת כתוצאה מידיעת ה' ומהבנת הדת לאשורה. ולכן, כאשר הם הגיעו לארץ והוסר החינוך האלים והכוחני, והוסר איום העונש מידי המשטר המוסלמי, האמונה שהועברה במסורת של איומים ובדרך פרימיטיבית מאד לא החזיקה מעמד, ורבים מאד מיהודי תימן נשים וגברים יצאו ממסגרת הדת, והעדיפו את התרבות החילונית של מפא"י שהייתה מאד מושכת פתוחה ליברלית ומלאת גירויים ובילויים.
איני יודע מה המצב ביחס ליהדות אפריקה, אך ניתן לשער שמה שקרה ליהודי תימן, קרה גם ליהדות צפון אפריקה. כלומר ידיעת ה' במסורת ובדרך ההודעה לא עמדה במבחן התרבות המערבית המתירנית, כי כדי שאדם יבחר שלא לנהות אחר הנאות ותענוגות העולם המתירני, הוא זקוק לידע את ה' ולהתענג על החכמות והתורה באופנים מאד נשגבים, ורק אז הוא יהיה מסוגל להפנות עורף לתרבות המתירנית ולבחור בעונג השכלי והרוחני על-פני העונג החושני המגוון והעצום שמציעה התרבות המערבית.