עלה בדעתי שאולי הרמב"ם כבר חשד או כבר ידע שבניגוד ליהודים מזרחיים - שלעולם לא היו חולמים לשנות בכוונה טקסט קדוש - בניגוד לזה (האליטות של) יהודי אירופה לא יהססו לעוות בכוונה טקסט קדוש שלא אהבו. ולכן הרמב"ם כתב בכוונה את המורה בערבית ולא בעברית, שכן הוא ידע שכך, כאשר התוכן - שאליו יכלו לגשת רק באמצעות תרגום - לא מצא חן בעיניהם, לא יוכלו האירופיים - שמטבעם הגיאוגרפי לא ידעו ערבית - לעוות את הגרסה הערבית המקורית של הטקסט הקדוש הזה שעוסק באמיתות הגבוהות והקדושות ביותר.
אני תוהה אם הסיבה המוצעת הזו היא בת קיימא, ואם יש הוכחות לאשש ולבסס אותה.
עלה בדעתי שאולי הרמב"ם כבר חשד או כבר ידע שבניגוד ליהודים מזרחיים - שלעולם לא היו חולמים לשנות בכוונה טקסט קדוש - בניגוד לזה (האליטות של) יהודי אירופה לא יהססו לעוות בכוונה טקסט קדוש שלא אהבו. ולכן הרמב"ם כתב בכוונה את המורה בערבית ולא בעברית, שכן הוא ידע שכך, כאשר התוכן - שאליו יכלו לגשת רק באמצעות תרגום - לא מצא חן בעיניהם, לא יוכלו האירופיים - שמטבעם הגיאוגרפי לא ידעו ערבית - לעוות את הגרסה הערבית המקורית של הטקסט הקדוש הזה שעוסק באמיתות הגבוהות והקדושות ביותר.
אני תוהה אם הסיבה המוצעת הזו היא בת קיימא, ואם יש הוכחות לאשש ולבסס אותה.