לגלח או לקצץ את זקנו בחול המועד

דומני שאכן לא דייקתי בדבריי לעיל, ואין חילוק בין שער הראש לשער הזקן.

והראיה היא מן ההלכה שראינו לעיל: "מותר ליטול שפה בחולו של מועד, וליטול ציפורניים, ואפילו בכלי", כלומר, מההלכה עולה במפורש, שכל שהתירו הוא לקצץ את השפם ותו לא, ואם היה מותר מעבר לכך רבנו היה מציין זאת.

מורי אדיר, אני מבולבל במקצת מכמה מההבחנות שלמעלה, אז בבקשה תוכל להבהיר בטובך את השאלה הספציפית הבאה:

1) על פי הרמב"ם האם מותר לגבר לקצץ את זקנו (לא לגלח את שיער פניו, אלא לקצץ את זקנו הקיים; in English: not to shave his facial hair, but to trim/shorten his beard) בחול המועד, במיוחד למי שעושה זאת כל כמה ימים - ובמיוחד בכל ערב שבת ובכל ערב יום טוב?

2) ואם כן, האם מותר לו בחול המועד - כמו שהוא עושה תמיד כשהוא מקצץ את זקנו - לגלח את השערות המבולגנות על צווארו כדי לגרום לזקן להיראות מסודר?

לדעת מָרי מותר להסיר שיער במשחת גילוח, כי משחה אינה בגדר "כעין תער".

אם כוונתו להתיר להתגלח במכונת גילוח -- הדבר תמוה, שהרי ידועה שיטתו האוסרת להתגלח במכונת גילוח. ולכן נראה שכוונתו להתגלח במשחה וכיו"ב, ויש לי ידיד שמקפיד על ההלכה הזו, וכך הוא נוהג.

ואם כוונתו לגלח את הזקן מדי יום -- הדבר תמוה לפי דעתי.

נראה שאכן ההלכה עוסקת בעיקר בתספורת שער הראש כי רק בה שייך החשש שלא ייכנס לחג והוא מנוול, שהרי שער הזקן אינו גורם לניוול בדרך כלל, ושער השפם יכול לספרו גם בחג עצמו.

לגבי דברי מָרי, ברור שכוונתו לאלה שמגלחים את עור פניהם מדי יום במכונת גילוח, ולעניות דעתי אין שום ספק בכך -- ועל זה תמהתי