כאן, השתדלתי לתמצת:
"שנה מלאה להקמת הממשלה. לפני הקמתה, התנגדתי בתוקף לקואליציה עם רע"ם בשל סירובן לקבל את ההסדר המכונן של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.
לעומת זאת, אם תקום מפלגה ערבית שתרצה להשתלב במדינת ישראל ולא לרשת אותה, אשמח מאוד שתהיה חלק מן הקואליציה ושמנהיגיה יכהנו בממשלה. זו עמדתי גם היום.
בדיעבד, ברור לי שלא היתה ברירה אלא הקמת ממשלה עם רע"ם. האלטרנטיבה היתה בחירות חדשות, סיבוב חמישי, שהוא כבר איום של ממש על הדמוקרטיה ועל כלכלת ישראל.
אני רואה בקואליציה עם רע"ם ניסיון היסטורי, שהצלחתו או כישלונו עשויים להשליך על יחסינו עם המיעוט הערבי לשנים רבות.
טעיתי בהתנגדותי העקרונית לקואליציה עם רע"ם. הטעות שלי היתה שלא קראתי נכון את רע"ם, או שלא האמנתי למה שראיתי וסברתי שזהו מצג שווא. לא האמנתי שמי שהיו עד אתמול חלק מן הרשימה האנטי ישראלית המשותפת, הצביעו עימה נגד מדינת ישראל בכל הזדמנות ואף התנגדו להסכמי אברהם בשל התנגדותם לשלום עם ישראל, שינו פתאום את עורם.
לא, הם לא הפכו לציונים ולא שינו את חלומותיהם. אבל הם אימצו אסטרטגיה פוליטית חלופית לזו של המשותפת, המניחה בצד את הנושא הלאומי ומתמקדת בסוגיות האזרחיות והכלכליות של ערביי ישראל, וזאת באמצעות הצטרפות לממשלת ישראל, [...]. זה המסר שבשמו הם ביקשו וקיבלו את המנדט מהציבור. ואכן, כך הם נהגו. נכון, הם לא הודיעו שהם מקבלים את ההסדר המכונן, אבל הם הצביעו בעד קווי היסוד שכללו מחויבות של הממשלה לישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. ומנסור עבאס אמר: 'ישראל היא מדינה יהודית, בין אם נרצה בכך ובין אם לא, ומטרתי המרכזית היא להגדיר את מעמד האזרחים הערבים בה. אני רואה עצמי אזרח במלוא מובן המילה, שזכאי לקבל זכויות אזרחיות מלאות'. הוא אמר את הדברים פעמים רבות, ומה שחשוב יותר – הוא אמר אותם קודם כל בערבית.
רע"ם אכן הביאה לציבור הערבי הישגים משמעותיים".
ומדוע חשוב היה לי להציג כתבה זו? מפני שלדעתי זה טמטום וגסות-רוח להתעלם מקיומם שני מיליון ערבים, ועוד להתייחס אליהם בתוקפנות כאילו אנו כבר ממלכת כהנים וגוי קדוש...? באיזה חלום אתם חיים? אלא שביבי וחבר מרעיו רוקדים על הדם ומעוררים כעס באופן מוגזם בציבור בכוונה ובזדון ואז כמובן מפנים את אותו זעם כלפי הממשלה הנוכחית.